פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/כב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
== א == | == א == | ||
'''בשעה.''' | '''בשעה.''' עט"ז הביא דברי הד"מ שכתב הר"ן י"מ אם לא שחט כל ב' סימנין בעוף שצריך עכ"פ בשעת שחיטה בשעה שהדם חם כמו וורידין וכתב הד"מ שא"א נזהרים מפני שלא הזכירו שום א' מהפוסקים ועוד דגם בוורידין לא נוהגין כמו שאבאר למטה. וכתב אח"כ הטעם דמה שמסירין הראש מהעוף הוה כא"א כסברת ר"ת. ולפ"ז היכא שרוצין לבשל העוף שלם עם הראש כמו שעושין בסעודות גדולות כמ"ש הט"ז אות ז' צריך לנקב הוורידים בשעה שהדם חם ה"ה כל ב' סימנין לא דרך חיתוך דהוה שהייה במיעוט בתרא אלא לקרוע ביד או ע"י קוץ. ומיהו למ"ש הד"מ שלא ראה לאחד מהפוסקים שהזכיר זה יש להקל והנה הט"ז השמיט זה רק סיים תי' האחרון בד"מ דבוורידין גופא לא נוהגין כן והיינו שסומכין על סברת ר"ת בהסרת הראש ה"ה רוב ב' בעוף. ועיין סימן ע"ו ס"ג ובט"ז אות ח' שגדולי המורים הם רבינו משולם והראב"ד דאף לרבנן דלא בעי וורידין מ"מ הסימנין מעכבין דיעבד ובעי א"א ועיין תה"א ס"ח א' ובקצר בית שלישי שער ג' כ"ז ב' דפוס קרימונה הביא דעת גדולי מורים יע"ש ואפשר שמש"ה השמיט הט"ז תי' הא' בד"מ שלא ראה לא' מהפוסקים שהזכירו שהרי התה"א ובקצר הביאו ובטור ע"ו יע"ש וא"כ כל שלא חתך השנים בעוף אף שחתך הוורידין צריך להסיר הראש: | ||
== ב == | == ב == | ||
'''כדי''' | '''כדי''' נטילה. עט"ז שהראה מקום לסימן ס"ה אות ג' ושם הביא דברי הד"מ ששאר חוטין שאסורים משום דם סגי בצלי כ"ק דעבים הם ואין פולטין כ"כ בבשר משא"כ וורידי הצוואר צריך כ"נ. ומ"ש הט"ז שם דכאן מבואר דהקליפה לא הוה אלא חומרא לא הבינותי דכאן ע"י מליחה קאמר דהוה רק חומרא ובצלי משמע דמדינא צריך נטילה ושם בצלי איירי ואולי סברתו כמ"ש הש"ך כאן אות ו' דאף בצלי הוה חומרא בעלמא לחוש לדעת הרשב"א ומש"ה היקל במליחה דאי מדינא היה צריך בצליה כ"נ ה"ה במליחה עכ"פ כ"ק אלא וודאי בין מליחה וצלי הוה רק חומרא בעלמא דמדינא אמרינן ביה כבכ"פ דלא הוה רק דם פליטה ובש"ך אבאר: | ||
== ג == | == ג == | ||
'''כעובי''' | '''כעובי''' אצבע רוחב אצבע. ט"ז ועיין סימן ק"ה ור"ל רוחב אגודל דכ"מ שנזכר בפוסקים אצבע הוא אגודל כמבואר: | ||
== ד == | == ד == | ||
'''דעה''' | '''דעה''' קמייתא סוברת דמליחה קל מצלי ואמרינן כבכ"פ ויש מחמירין סוברים דהוה דם בעין ובבעין לא אמרינן כבכ"פ כמבואר בסי' ס"ט. ומ"מ אף לדידן די בקליפה אף דאנו אוסרים מליחה בס' כיון דהוה רק חומרא בעלמא ועש"ך אות ה' ו' ובסי' ע"ב: | ||
== ה == | == ה == | ||
'''עט"ז''' | '''עט"ז''' דכתב לדידן בעינן ס' באותו העוף וא"ל בעינן ס' נגד כל העוף דאמרי' איסור דבוק והביא ראיה מסי' ס"ד סי"ב וירצה בזה דל"ת דכאן הוורידין מפסיקין ואין ממהר לבלוע כמ"ש הש"ך אות ח' לז"א דהא בקרום יותרת המבואר לקמן ס"ד וק"ה ס"ח דלא קיי"ל כן והוא מכתבי מהרא"י ז"ל צ"ח דלא סמכינן אהאי שינויא כוליא בחלבא ה"ה דוורידין אין מפסיקין והש"ך חולק וחילק בין קרום דאין מפסיק דדק הוא ועוד טעמא אחרינא דלמא נקרע ע"י משמוש יד משא"כ וורידין דמפסיקין ושם אבאר עוד: | ||
== ו == | == ו == | ||
'''כדי.''' | '''כדי.''' כתב הט"ז דאפי' ליש מחמירין דצריך קליפה במליחה אפ"ה א"צ לשער אח"כ ס' נגד הקליפה דלא הוה אלא חומרא בעלמא כמבואר בסימן ע"ב בהג"ה כמ"ש רמ"א מידי דהוה אדם שבחוטין דהוי רק דם פליטה וא"כ משמע וודאי דלא הוה רק חומרא בעלמא ומש"ה לא בעינן רק נגד החוטין דלא כב"ח שפסק לחומרא במליחה נטילה ובבישול ס' נגד החוטין והנטילה. והנך רואה דסובר הט"ז בבירור דאף דבר שנאסר כ"ק מדינא צריך אח"כ ס' נגדו וחנ"נ ומ"ש בסי' צ"ו דכ"נ לא אמרינן חנ"נ היינו דלא אמרינן שכ"ק תאסור בסמוך לה עד הכל דאין הנאסר יכול לילך יותר מהאוסר יכול לילך שם וה"ה כ"נ שאין אוסרת חברתה בסמוך לה אבל הא וודאי דכ"ק או כ"נ שנאסר מדינא אמרינן חנ"נ וצריך ס' נגד כל הקליפה והנטילה ועיין ש"ך שם ושם אבאר ועיין כאן ש"ך אות יו"ד ומיהו בצלי' דנאסר כ"נ יש לעיין ועיין מ"ש בש"ך אות יו"ד: | ||
== ז == | == ז == | ||
'''הט"ז''' | '''הט"ז''' האריך ומסיק דוודאי אם לא נחתך הוורידין אסור לאכול העוף שלם עם הראש כמו שעושין בסעודות גדולות אף שבד"מ כתב עוד טעם דאפשר דהלכה כרבנן דפליגי על ר"י מ"מ בהג"ה כאן השמיט זה דוודאי הלכה כר"י אף דיעבד כמ"ש הרא"ש ועיקר ההיתר הוא דסומכין על ר"ת דבהסרת הראש הוה כאבר אבר ולכך וודאי כשראש שלם אסור. ומיהו אי שאלו להשוחט ואמר שחתך הוורידין וודאי מותר הוא ע"כ יש לעשות בסעודות גדולות כן אלא דמן הסתם אי ליתא לשוחט לא אמרינן סתם עוף נשחטו וורידיו דזה הוה בימיהם שהיו צולין העוף שלם עם הראש משא"כ לדידן דנוהגין להסיר הראש וע"ז סומכין השוחטים שלא לחתוך הוורידין דאין דרך כלל בזמנינו לצלות שלם הלכך בסעודות גדולות צריך לשאול פי השוחט וכאמור: | ||
== ח == | == ח == | ||
'''הט"ז''' | '''הט"ז''' מיישב קושית ב"י על בה"ג דעוף הואיל ורוב פעמים צולהו כאחד אף ברוצה לנתחו א"א צריך חתיכת וורידין דלמא מימלך ובבהמה ברוצה לנתחה א"א א"צ הא מן הסתם אף בהמה צריך. ומ"מ אנן קיי"ל כפסק הש"ע דבהמה מסתם א"צ חתיכת וורידין אף גדיים וטלאים עיין ב"י ומיהו אם רוצה לצלות שלם גדיים וטלאים צריך א"א ואף למנהגינו שצולין בלא הראש אפ"ה בהמה שצווארה עב אף בגדיים וטלאים צריך לחתוך הצואר לשניים חיישינן דלמא מישתלי כיון שרוצה לצלות שלם ומש"ה צריך חתיכת וורידין בגדיים וטלאים אם רוצה לצלות שלימים. והנה בזמנינו זה לא ראיתי מי שנזהר לשחוט הוורידים והטעם כמ"ש דא"א נוהגים כלל לצלות עם הראש הוה כבהמה דמנתחה א"א ומ"מ א"י מה היתר יש לעבור לכתחילה ולשחוט רק רוב א' בעוף ולהר"מ ז"ל הוה דאורייתא להכ"מ בפ"א מה"ש גם בבהמה בגדיים וטלאים יש לחוש לגדולי המורים: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:16, 17 ביולי 2020
פרי מגדים - משבצות זהב 
יורה דעה כב
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
בשעה. עט"ז הביא דברי הד"מ שכתב הר"ן י"מ אם לא שחט כל ב' סימנין בעוף שצריך עכ"פ בשעת שחיטה בשעה שהדם חם כמו וורידין וכתב הד"מ שא"א נזהרים מפני שלא הזכירו שום א' מהפוסקים ועוד דגם בוורידין לא נוהגין כמו שאבאר למטה. וכתב אח"כ הטעם דמה שמסירין הראש מהעוף הוה כא"א כסברת ר"ת. ולפ"ז היכא שרוצין לבשל העוף שלם עם הראש כמו שעושין בסעודות גדולות כמ"ש הט"ז אות ז' צריך לנקב הוורידים בשעה שהדם חם ה"ה כל ב' סימנין לא דרך חיתוך דהוה שהייה במיעוט בתרא אלא לקרוע ביד או ע"י קוץ. ומיהו למ"ש הד"מ שלא ראה לאחד מהפוסקים שהזכיר זה יש להקל והנה הט"ז השמיט זה רק סיים תי' האחרון בד"מ דבוורידין גופא לא נוהגין כן והיינו שסומכין על סברת ר"ת בהסרת הראש ה"ה רוב ב' בעוף. ועיין סימן ע"ו ס"ג ובט"ז אות ח' שגדולי המורים הם רבינו משולם והראב"ד דאף לרבנן דלא בעי וורידין מ"מ הסימנין מעכבין דיעבד ובעי א"א ועיין תה"א ס"ח א' ובקצר בית שלישי שער ג' כ"ז ב' דפוס קרימונה הביא דעת גדולי מורים יע"ש ואפשר שמש"ה השמיט הט"ז תי' הא' בד"מ שלא ראה לא' מהפוסקים שהזכירו שהרי התה"א ובקצר הביאו ובטור ע"ו יע"ש וא"כ כל שלא חתך השנים בעוף אף שחתך הוורידין צריך להסיר הראש:
ב[עריכה]
כדי נטילה. עט"ז שהראה מקום לסימן ס"ה אות ג' ושם הביא דברי הד"מ ששאר חוטין שאסורים משום דם סגי בצלי כ"ק דעבים הם ואין פולטין כ"כ בבשר משא"כ וורידי הצוואר צריך כ"נ. ומ"ש הט"ז שם דכאן מבואר דהקליפה לא הוה אלא חומרא לא הבינותי דכאן ע"י מליחה קאמר דהוה רק חומרא ובצלי משמע דמדינא צריך נטילה ושם בצלי איירי ואולי סברתו כמ"ש הש"ך כאן אות ו' דאף בצלי הוה חומרא בעלמא לחוש לדעת הרשב"א ומש"ה היקל במליחה דאי מדינא היה צריך בצליה כ"נ ה"ה במליחה עכ"פ כ"ק אלא וודאי בין מליחה וצלי הוה רק חומרא בעלמא דמדינא אמרינן ביה כבכ"פ דלא הוה רק דם פליטה ובש"ך אבאר:
ג[עריכה]
כעובי אצבע רוחב אצבע. ט"ז ועיין סימן ק"ה ור"ל רוחב אגודל דכ"מ שנזכר בפוסקים אצבע הוא אגודל כמבואר:
ד[עריכה]
דעה קמייתא סוברת דמליחה קל מצלי ואמרינן כבכ"פ ויש מחמירין סוברים דהוה דם בעין ובבעין לא אמרינן כבכ"פ כמבואר בסי' ס"ט. ומ"מ אף לדידן די בקליפה אף דאנו אוסרים מליחה בס' כיון דהוה רק חומרא בעלמא ועש"ך אות ה' ו' ובסי' ע"ב:
ה[עריכה]
עט"ז דכתב לדידן בעינן ס' באותו העוף וא"ל בעינן ס' נגד כל העוף דאמרי' איסור דבוק והביא ראיה מסי' ס"ד סי"ב וירצה בזה דל"ת דכאן הוורידין מפסיקין ואין ממהר לבלוע כמ"ש הש"ך אות ח' לז"א דהא בקרום יותרת המבואר לקמן ס"ד וק"ה ס"ח דלא קיי"ל כן והוא מכתבי מהרא"י ז"ל צ"ח דלא סמכינן אהאי שינויא כוליא בחלבא ה"ה דוורידין אין מפסיקין והש"ך חולק וחילק בין קרום דאין מפסיק דדק הוא ועוד טעמא אחרינא דלמא נקרע ע"י משמוש יד משא"כ וורידין דמפסיקין ושם אבאר עוד:
ו[עריכה]
כדי. כתב הט"ז דאפי' ליש מחמירין דצריך קליפה במליחה אפ"ה א"צ לשער אח"כ ס' נגד הקליפה דלא הוה אלא חומרא בעלמא כמבואר בסימן ע"ב בהג"ה כמ"ש רמ"א מידי דהוה אדם שבחוטין דהוי רק דם פליטה וא"כ משמע וודאי דלא הוה רק חומרא בעלמא ומש"ה לא בעינן רק נגד החוטין דלא כב"ח שפסק לחומרא במליחה נטילה ובבישול ס' נגד החוטין והנטילה. והנך רואה דסובר הט"ז בבירור דאף דבר שנאסר כ"ק מדינא צריך אח"כ ס' נגדו וחנ"נ ומ"ש בסי' צ"ו דכ"נ לא אמרינן חנ"נ היינו דלא אמרינן שכ"ק תאסור בסמוך לה עד הכל דאין הנאסר יכול לילך יותר מהאוסר יכול לילך שם וה"ה כ"נ שאין אוסרת חברתה בסמוך לה אבל הא וודאי דכ"ק או כ"נ שנאסר מדינא אמרינן חנ"נ וצריך ס' נגד כל הקליפה והנטילה ועיין ש"ך שם ושם אבאר ועיין כאן ש"ך אות יו"ד ומיהו בצלי' דנאסר כ"נ יש לעיין ועיין מ"ש בש"ך אות יו"ד:
ז[עריכה]
הט"ז האריך ומסיק דוודאי אם לא נחתך הוורידין אסור לאכול העוף שלם עם הראש כמו שעושין בסעודות גדולות אף שבד"מ כתב עוד טעם דאפשר דהלכה כרבנן דפליגי על ר"י מ"מ בהג"ה כאן השמיט זה דוודאי הלכה כר"י אף דיעבד כמ"ש הרא"ש ועיקר ההיתר הוא דסומכין על ר"ת דבהסרת הראש הוה כאבר אבר ולכך וודאי כשראש שלם אסור. ומיהו אי שאלו להשוחט ואמר שחתך הוורידין וודאי מותר הוא ע"כ יש לעשות בסעודות גדולות כן אלא דמן הסתם אי ליתא לשוחט לא אמרינן סתם עוף נשחטו וורידיו דזה הוה בימיהם שהיו צולין העוף שלם עם הראש משא"כ לדידן דנוהגין להסיר הראש וע"ז סומכין השוחטים שלא לחתוך הוורידין דאין דרך כלל בזמנינו לצלות שלם הלכך בסעודות גדולות צריך לשאול פי השוחט וכאמור:
ח[עריכה]
הט"ז מיישב קושית ב"י על בה"ג דעוף הואיל ורוב פעמים צולהו כאחד אף ברוצה לנתחו א"א צריך חתיכת וורידין דלמא מימלך ובבהמה ברוצה לנתחה א"א א"צ הא מן הסתם אף בהמה צריך. ומ"מ אנן קיי"ל כפסק הש"ע דבהמה מסתם א"צ חתיכת וורידין אף גדיים וטלאים עיין ב"י ומיהו אם רוצה לצלות שלם גדיים וטלאים צריך א"א ואף למנהגינו שצולין בלא הראש אפ"ה בהמה שצווארה עב אף בגדיים וטלאים צריך לחתוך הצואר לשניים חיישינן דלמא מישתלי כיון שרוצה לצלות שלם ומש"ה צריך חתיכת וורידין בגדיים וטלאים אם רוצה לצלות שלימים. והנה בזמנינו זה לא ראיתי מי שנזהר לשחוט הוורידים והטעם כמ"ש דא"א נוהגים כלל לצלות עם הראש הוה כבהמה דמנתחה א"א ומ"מ א"י מה היתר יש לעבור לכתחילה ולשחוט רק רוב א' בעוף ולהר"מ ז"ל הוה דאורייתא להכ"מ בפ"א מה"ש גם בבהמה בגדיים וטלאים יש לחוש לגדולי המורים:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |