רא"ש/עירובין/ד/יא: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
תני רבי חייא חרס שבין תחומי שבת פירש חרס חריץ שהוא מלא מים והוא בין שתי תחומי שבת צריך מחיצה של ב.רזל להפסיקו להתיר חציו לתחום זה וחציו לתחום זה. מחיך עלה ר' יוסי ב"ר חנינא. מ"ט מחיך עלה. משום דקל הוא שהקילו חכמים במים. כדבעא מיניה רבי טבלא מרב מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה. א"ל אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים. קל הוא שהקילו חכמים במים הלכך אפילו מחיצה של קנים מתרת: וחכ"א אין לו כו'. ר"י היינו ת"ק אמר רבא שמנה על שמנה איכא בינייהו. ת"ק קאי אר' יוחנן בן נורי דאמר שיש לו אלפים אמה לכל רוח. וקאמרי חכמים יש לו ד' אמות לכל רוח. תניא נמי הכי יש לו שמנה על שמנה דברי ר"מ. ואמר רבא מחלוקת להלך. אבל לטלטל דברי הכל ד' אמות אין טפי לא. כתב הר"ז הלוי ז"ל אע"ג דקי"ל במי שישן בדרך כרבי יוחנן בן נורי שיש לו אלפים אמה לכל רוח. לענין ד' אמות של שביתה נקטינן כרבנן ומשחינן ליה שמנה על שמנה. ונראה בעיני דה"ה לכל ד' אמות שקונות לו לאדם בכל מקום כולן שמנה על שמנה הן והוא באמצען עכ"ל. ור"ח ז"ל גורם חכמים היינו ת"ק ומפ' ת"ק דריש פרקין דאמר מי שהוציאוהו נכרים אין לו אלא ד' אמות אלמא שמעינן דכל מי שאין לו אלפים יש לו ד' אמות א"כ למה הוצרכו למימר יש לו ד' אמות הוי להו למימר אין לו אלפים וממילא ידענא דיש לו ד' אמות. ונראה דמה שלא הביאה רב אלפס ז"ל משום דסבירא ליה כת"ק דריש פירקין מדסברי ר' יהודה ור' אליעזר כוותיה: הני ד' אמות היכא כתיבי דתניא שבו איש תחתיו כתחתיו. וכמה תחתיו גופו ג' אמות ואמה כדי פישוט ידיו ורגליו דברי ר"מ. ור"י אומר גופו ג' אמות ואמה כדי ליטול חפץ מראשותיו ומניח תחת מרגלותיו ומתחת מרגלותיו ומניח תחת מראשותיו. מאי בינייהו. איכא בינייהו ד' אמות מצומצמות. ר"מ סבר ד' אמות מצומצמות ר"י סבר ד' אמות מרווחות. והני ד' אמות באמה דידיה יהבינן ליה. ואי קשיא לך אמאי לא תני להו גבי יש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם. משום דלא פסיקא ליה משום דאיכא ננס באבריו דלא הוי ד' אמות דידיה כתחתיו דבעינן מיתב ליה ד' אמות כאמות דעלמא: | תני רבי חייא חרס שבין תחומי שבת פירש חרס חריץ שהוא מלא מים והוא בין שתי תחומי שבת צריך מחיצה של ב.רזל להפסיקו להתיר חציו לתחום זה וחציו לתחום זה. מחיך עלה ר' יוסי ב"ר חנינא. מ"ט מחיך עלה. משום דקל הוא שהקילו חכמים במים. כדבעא מיניה רבי טבלא מרב מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה. א"ל אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים. קל הוא שהקילו חכמים במים הלכך אפילו מחיצה של קנים מתרת: וחכ"א אין לו כו'. ר"י היינו ת"ק אמר רבא שמנה על שמנה איכא בינייהו. ת"ק קאי אר' יוחנן בן נורי דאמר שיש לו אלפים אמה לכל רוח. וקאמרי חכמים יש לו ד' אמות לכל רוח. תניא נמי הכי יש לו שמנה על שמנה דברי ר"מ. ואמר רבא מחלוקת להלך. אבל לטלטל דברי הכל ד' אמות אין טפי לא. כתב הר"ז הלוי ז"ל אע"ג דקי"ל במי שישן בדרך כרבי יוחנן בן נורי שיש לו אלפים אמה לכל רוח. לענין ד' אמות של שביתה נקטינן כרבנן ומשחינן ליה שמנה על שמנה. ונראה בעיני דה"ה לכל ד' אמות שקונות לו לאדם בכל מקום כולן שמנה על שמנה הן והוא באמצען עכ"ל. ור"ח ז"ל גורם חכמים היינו ת"ק ומפ' ת"ק דריש פרקין דאמר מי שהוציאוהו נכרים אין לו אלא ד' אמות אלמא שמעינן דכל מי שאין לו אלפים יש לו ד' אמות א"כ למה הוצרכו למימר יש לו ד' אמות הוי להו למימר אין לו אלפים וממילא ידענא דיש לו ד' אמות. ונראה דמה שלא הביאה רב אלפס ז"ל משום דסבירא ליה כת"ק דריש פירקין מדסברי ר' יהודה ור' אליעזר כוותיה: הני ד' אמות היכא כתיבי דתניא שבו איש תחתיו כתחתיו. וכמה תחתיו גופו ג' אמות ואמה כדי פישוט ידיו ורגליו דברי ר"מ. ור"י אומר גופו ג' אמות ואמה כדי ליטול חפץ מראשותיו ומניח תחת מרגלותיו ומתחת מרגלותיו ומניח תחת מראשותיו. מאי בינייהו. איכא בינייהו ד' אמות מצומצמות. ר"מ סבר ד' אמות מצומצמות ר"י סבר ד' אמות מרווחות. והני ד' אמות באמה דידיה יהבינן ליה. ואי קשיא לך אמאי לא תני להו גבי יש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם. משום דלא פסיקא ליה משום דאיכא ננס באבריו דלא הוי ד' אמות דידיה כתחתיו דבעינן מיתב ליה ד' אמות כאמות דעלמא: | ||
גרסה אחרונה מ־18:04, 16 ביולי 2020
|
פסקי הרא"ש - עירובין |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
תני רבי חייא חרס שבין תחומי שבת פירש חרס חריץ שהוא מלא מים והוא בין שתי תחומי שבת צריך מחיצה של ב.רזל להפסיקו להתיר חציו לתחום זה וחציו לתחום זה. מחיך עלה ר' יוסי ב"ר חנינא. מ"ט מחיך עלה. משום דקל הוא שהקילו חכמים במים. כדבעא מיניה רבי טבלא מרב מחיצה תלויה מהו שתתיר בחורבה. א"ל אין מחיצה תלויה מתרת אלא במים. קל הוא שהקילו חכמים במים הלכך אפילו מחיצה של קנים מתרת: וחכ"א אין לו כו'. ר"י היינו ת"ק אמר רבא שמנה על שמנה איכא בינייהו. ת"ק קאי אר' יוחנן בן נורי דאמר שיש לו אלפים אמה לכל רוח. וקאמרי חכמים יש לו ד' אמות לכל רוח. תניא נמי הכי יש לו שמנה על שמנה דברי ר"מ. ואמר רבא מחלוקת להלך. אבל לטלטל דברי הכל ד' אמות אין טפי לא. כתב הר"ז הלוי ז"ל אע"ג דקי"ל במי שישן בדרך כרבי יוחנן בן נורי שיש לו אלפים אמה לכל רוח. לענין ד' אמות של שביתה נקטינן כרבנן ומשחינן ליה שמנה על שמנה. ונראה בעיני דה"ה לכל ד' אמות שקונות לו לאדם בכל מקום כולן שמנה על שמנה הן והוא באמצען עכ"ל. ור"ח ז"ל גורם חכמים היינו ת"ק ומפ' ת"ק דריש פרקין דאמר מי שהוציאוהו נכרים אין לו אלא ד' אמות אלמא שמעינן דכל מי שאין לו אלפים יש לו ד' אמות א"כ למה הוצרכו למימר יש לו ד' אמות הוי להו למימר אין לו אלפים וממילא ידענא דיש לו ד' אמות. ונראה דמה שלא הביאה רב אלפס ז"ל משום דסבירא ליה כת"ק דריש פירקין מדסברי ר' יהודה ור' אליעזר כוותיה: הני ד' אמות היכא כתיבי דתניא שבו איש תחתיו כתחתיו. וכמה תחתיו גופו ג' אמות ואמה כדי פישוט ידיו ורגליו דברי ר"מ. ור"י אומר גופו ג' אמות ואמה כדי ליטול חפץ מראשותיו ומניח תחת מרגלותיו ומתחת מרגלותיו ומניח תחת מראשותיו. מאי בינייהו. איכא בינייהו ד' אמות מצומצמות. ר"מ סבר ד' אמות מצומצמות ר"י סבר ד' אמות מרווחות. והני ד' אמות באמה דידיה יהבינן ליה. ואי קשיא לך אמאי לא תני להו גבי יש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם. משום דלא פסיקא ליה משום דאיכא ננס באבריו דלא הוי ד' אמות דידיה כתחתיו דבעינן מיתב ליה ד' אמות כאמות דעלמא:
< סימן קודם · סימן הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |