רא"ש/עירובין/ד/י
|
פסקי הרא"ש - עירובין |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
אמר רב יהודה אמר שמואל חפצי הנכרי אינן קונין שביתה. ורבי חייא בר אבין אמר ר' יוחנן חפצי הנכרי קונין שביתה גזירה בעלים נכרי אטו בעלים ישראל. הנהו דיכרי דאתו למברכתא ביומא טבא. שרא להו רבא לבני מחוזא דאתו למברכתא ע"י עירוב למיזבן מינייהו ולמיזל בהו למחוזא.א"ל רבינא לרבא מאי דעתיך דאמר שמואל חפצי הנכרי אינן קונין שביתה הא אמר ר' חייא בר אבין אמר ר' יוחנן חפצי הנכרי קונין שביתה גזירה בעלים נכרי אטו בעלים ישראל. ושמואל ורבי יוחנן הלכה כר"י. הדר אמר רבא לזבנינהו לבני מברכתא דכולהו מברכתא לדידהו כד' אמות דמיא. פרש"י דמברכתא היתה מוקפת מחיצות וכן פי' גבי מי שהוציאוהו נכרים והוליכוהו בעיר אחרת בר"פ ופירש והרי היא מוקפת מחיצות משמע דלא חשיב כד' אמות להלך את כולה אלא אם כן מוקפת מחיצות דומיא דדיר וסהר ואל תתמה דהא דנקט עיר סתם ומפרשי' לה במוקפת מחיצות. דהכי נמי הא דתניא לעיל דף מב: ומותר לטלטל בכל העיר ע"כ במוקפת מחיצות איירי. ואע"ג דגבי נותן עירובו בתוך עיבורה של עיר אמרינן לעיל בפרק בכל מערבין דף לב: אפילו למעלה מעשרה עירובו עירוב משום דמתא כמאן דמליא דמיא ופריך עלה חוץ לעיבורה נמי כיון דאמר רבא הנותן עירובו יש לו ד' אמות הוה ליה רשות היחיד ורשות היחיד עולה עד לרקיע. משמע דבתוך עיבורה נמי הוי טעמא לפי שחשובה כל העיר עם עיבורה כד' אמות אע"פ שאין כאן מחיצות. וי"ל דהני מילי לשובת שם או נותן עירובו בו שיש לו אלפים אמה לכל רוח. ובמקום שנותן עירובו נחשב הכל כד' אמות אפילו מה שהוא חוץ למחיצות לענין זה דחשיב הוא ועירובו במקום אחד אפילו נתנו באילן למעלה מעשרה. אבל למובא מחוץ לתחום אין חשוב כד' אמות להלך את כולו בלא היקף מחיצות. ונראה דבעי נמי היקף לדירה פתח ולבסוף הוקף דלא עדיף משובת באויר מחיצות דלא חשיבא לגביה כד' אמות אם הוא יותר מבית סאתים כדאמר לעיל בפ"ק דף טו. דשבת בתל והוא מד' אמות ועד סאתים מהלך את כולו וחוצה לו אלפים אמה ודוקא בית סאתים אבל טפי לא הואיל ולא הוקף לדירה. וכן משמע בפ"ב דר"ה דהיקף מחיצה בעינן דתנן התם דף כג: חצר היתה בירושלים ובית יעזק היתה נקראת ולשם כל העדים מתכנסים וכו' בראשונה לא היו זזין משם כל היום כולו. משמע דאפילו בעיר לא היו הולכים ואמאי כיון שברשות באו מחוץ לתחום וכי גרע מהוציאוהו נכרים ונתנוהו בעיר. אלא ודאי כדפי' ר"י התם דמיירי לאחר שנפרצו בה פרצות שהיתה אז ירושלים כרשות הרבים כדאמר לקמן פרק המוצא תפילין דף קא. ולכך צריך ליזהר בדבר הבא מחוץ לתחום בשביל ישראל זה שמותר לישראל אחר או אפילו בא בשביל נכרי שלא לטלטל חוץ לד' אמות בעיר שאינה מוקפת ואפילו מוקפת מחיצה צריך שתהא מוקפת לשם דירה. וכתב רבינו מאיר ז"ל דסתם עיירות מוקפות לדירה הם דאין דרך להקיף מחיצה עד שיבנו הבתים תחלה. אבל מבצרים סתמייהו הוקפו ולבסוף ישבו:
< סימן קודם · סימן הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |