הפלאה/כתובות/לו/א: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט)) |
||
| (גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
'''גמרא ''' ומני שמעון התימני וכו'. הקשה בתוס' ישינים דהוי מצי למימר דר"נ בן הקנה היא ולפמ"ש לעיל יש לומר דר' נחוניא בן הקנה בין לאביי בין לרבא ס"ל דחייבי מיתות שוגגין חייבין א"כ לא מתוקמי כותיה דהא אין לה קנס סתמא קתני וק"ל: | '''גמרא ''' ומני שמעון התימני וכו'. הקשה בתוס' ישינים דהוי מצי למימר דר"נ בן הקנה היא ולפמ"ש לעיל יש לומר דר' נחוניא בן הקנה בין לאביי בין לרבא ס"ל דחייבי מיתות שוגגין חייבין א"כ לא מתוקמי כותיה דהא אין לה קנס סתמא קתני וק"ל: | ||
'''תוס' ''' ד"ה וליתני קטנה וכו'. בספר מגיני שלמה תמה דהאיך נשמע דממאנת ראויה למאן דילמא ממאנת כמשמעה בנערה. ולפי עניות דעתי לא קשה מידי דלפמ"ש התוס' | '''תוס' ''' ד"ה וליתני קטנה וכו'. בספר מגיני שלמה תמה דהאיך נשמע דממאנת ראויה למאן דילמא ממאנת כמשמעה בנערה. ולפי עניות דעתי לא קשה מידי דלפמ"ש התוס' ' שם דמחלה ממילא דמתורץ קושיות התוס' הכא ג"כ. וק"ל: | ||
'''שם ''' בגמרא ודקארי לה מאי קארי וכו'. אע"ג דאיתא כי הך סוגיא בדוכתיה אחריתי מ"מ היכא דאיכא לשנויא משנינן. וכבוד אחי הגאון מוהר"ר שמעלקי זלה"ה תירץ בטוב טעם דהתוס' כתבו לקמן ע"ב ד"ה אי דקא טעין וכו' דר"ח גריס איפכא וכו' וקצת קשה וכו'. ויש לדקדק הא דלא מקשי התוס' לעיל מיד דרמי הברייתות אהדדי ומה ענין שהקדימו דעת ר"ח ז"ל בבוגרת דמשוי דינה למ"ע. ובפשטות יש לומר דלפירש"י אי אפשר לאוקמי ברייתא שניה בטענת דמים דהא קתני נמי בוגרת דאין לה טענת בתולים ולפירש"י יש לה טענת דמים. אך זה דוחק דא"כ עיקר הקושיא על רב דס"ל דיש להם דמים דלא מייתי הש"ס עד בתר הכי ויותר יש לומר דעיקר הקושיא הוא למ"ש התוספות לעיל בשם הר"ח דבוגרת נמי פתחה נעול. דלפירש"י דבוגרת פתחה פתוח אי אפשר לאוקמי ברייתא קמייתא בטענת פתח פתוח דהא קתני נמי איילונית דיש לה נמי טענת בתולים וע"כ אי אפשר לומר דאיירי בטענת פתח פתוח דהא בוגרת לפירש"י אין לה טענת פתח פתוח וכיון דאיילונית מקטנותה יוצאה לבגר. ע"כ נימא דמיירי בקטנותה והתוס' כתבו לעיל בדף י' דלמ"ד דס"ל כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה (ורב ששת גופיה הכי ס"ל לעיל דף י"א ע"ב) אין הבעל נאמן בטענת פתח פתוח אלא במקום שאסורה עליו וכיון דקי"ל דפתוי קטנה אונס הוא ואונס בישראל מישרי שרי אינו נאמן ולכך הקדימו פי' ר"ח בבוגרת דפתחה נעול. ולפ"ז יש לומר דהמקשה ורב ששת הוי סברי דבוגרת אין לה טענת בתולים כלל. דאכתי לא ידע מהא דרב ולכך לא הוי מצי לאוקמי בטענת פתח פתוח משום דס"ל דלא שייך באיילונית טענת בתולים אלא בקטנות וליכא לאוקמי בפתח פתוח דאינו נאמן כנ"ל. רק דהוי מצי לאוקמי באשת כהן דאפילו בקטנה דפתויה אונס אסורה לכהן לכך הקדים המקשה למרמי איילונית אהדדי וצריך לשנויא דהך ברייתא היא רבנן דר' מאיר דהיינו ר' יהודה כדאמר לעיל בסמוך ור' יהודה ס"ל ביבמות דף ס"א דכהן לא ישא את האיילונית ושפיר רמי אהדדי חרשת ושוטה ודוק: | '''שם ''' בגמרא ודקארי לה מאי קארי וכו'. אע"ג דאיתא כי הך סוגיא בדוכתיה אחריתי מ"מ היכא דאיכא לשנויא משנינן. וכבוד אחי הגאון מוהר"ר שמעלקי זלה"ה תירץ בטוב טעם דהתוס' כתבו לקמן ע"ב ד"ה אי דקא טעין וכו' דר"ח גריס איפכא וכו' וקצת קשה וכו'. ויש לדקדק הא דלא מקשי התוס' לעיל מיד דרמי הברייתות אהדדי ומה ענין שהקדימו דעת ר"ח ז"ל בבוגרת דמשוי דינה למ"ע. ובפשטות יש לומר דלפירש"י אי אפשר לאוקמי ברייתא שניה בטענת דמים דהא קתני נמי בוגרת דאין לה טענת בתולים ולפירש"י יש לה טענת דמים. אך זה דוחק דא"כ עיקר הקושיא על רב דס"ל דיש להם דמים דלא מייתי הש"ס עד בתר הכי ויותר יש לומר דעיקר הקושיא הוא למ"ש התוספות לעיל בשם הר"ח דבוגרת נמי פתחה נעול. דלפירש"י דבוגרת פתחה פתוח אי אפשר לאוקמי ברייתא קמייתא בטענת פתח פתוח דהא קתני נמי איילונית דיש לה נמי טענת בתולים וע"כ אי אפשר לומר דאיירי בטענת פתח פתוח דהא בוגרת לפירש"י אין לה טענת פתח פתוח וכיון דאיילונית מקטנותה יוצאה לבגר. ע"כ נימא דמיירי בקטנותה והתוס' כתבו לעיל בדף י' דלמ"ד דס"ל כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה (ורב ששת גופיה הכי ס"ל לעיל דף י"א ע"ב) אין הבעל נאמן בטענת פתח פתוח אלא במקום שאסורה עליו וכיון דקי"ל דפתוי קטנה אונס הוא ואונס בישראל מישרי שרי אינו נאמן ולכך הקדימו פי' ר"ח בבוגרת דפתחה נעול. ולפ"ז יש לומר דהמקשה ורב ששת הוי סברי דבוגרת אין לה טענת בתולים כלל. דאכתי לא ידע מהא דרב ולכך לא הוי מצי לאוקמי בטענת פתח פתוח משום דס"ל דלא שייך באיילונית טענת בתולים אלא בקטנות וליכא לאוקמי בפתח פתוח דאינו נאמן כנ"ל. רק דהוי מצי לאוקמי באשת כהן דאפילו בקטנה דפתויה אונס אסורה לכהן לכך הקדים המקשה למרמי איילונית אהדדי וצריך לשנויא דהך ברייתא היא רבנן דר' מאיר דהיינו ר' יהודה כדאמר לעיל בסמוך ור' יהודה ס"ל ביבמות דף ס"א דכהן לא ישא את האיילונית ושפיר רמי אהדדי חרשת ושוטה ודוק: | ||
גרסה אחרונה מ־16:05, 15 ביולי 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא ומני שמעון התימני וכו'. הקשה בתוס' ישינים דהוי מצי למימר דר"נ בן הקנה היא ולפמ"ש לעיל יש לומר דר' נחוניא בן הקנה בין לאביי בין לרבא ס"ל דחייבי מיתות שוגגין חייבין א"כ לא מתוקמי כותיה דהא אין לה קנס סתמא קתני וק"ל:
תוס' ד"ה וליתני קטנה וכו'. בספר מגיני שלמה תמה דהאיך נשמע דממאנת ראויה למאן דילמא ממאנת כמשמעה בנערה. ולפי עניות דעתי לא קשה מידי דלפמ"ש התוס' ' שם דמחלה ממילא דמתורץ קושיות התוס' הכא ג"כ. וק"ל:
שם בגמרא ודקארי לה מאי קארי וכו'. אע"ג דאיתא כי הך סוגיא בדוכתיה אחריתי מ"מ היכא דאיכא לשנויא משנינן. וכבוד אחי הגאון מוהר"ר שמעלקי זלה"ה תירץ בטוב טעם דהתוס' כתבו לקמן ע"ב ד"ה אי דקא טעין וכו' דר"ח גריס איפכא וכו' וקצת קשה וכו'. ויש לדקדק הא דלא מקשי התוס' לעיל מיד דרמי הברייתות אהדדי ומה ענין שהקדימו דעת ר"ח ז"ל בבוגרת דמשוי דינה למ"ע. ובפשטות יש לומר דלפירש"י אי אפשר לאוקמי ברייתא שניה בטענת דמים דהא קתני נמי בוגרת דאין לה טענת בתולים ולפירש"י יש לה טענת דמים. אך זה דוחק דא"כ עיקר הקושיא על רב דס"ל דיש להם דמים דלא מייתי הש"ס עד בתר הכי ויותר יש לומר דעיקר הקושיא הוא למ"ש התוספות לעיל בשם הר"ח דבוגרת נמי פתחה נעול. דלפירש"י דבוגרת פתחה פתוח אי אפשר לאוקמי ברייתא קמייתא בטענת פתח פתוח דהא קתני נמי איילונית דיש לה נמי טענת בתולים וע"כ אי אפשר לומר דאיירי בטענת פתח פתוח דהא בוגרת לפירש"י אין לה טענת פתח פתוח וכיון דאיילונית מקטנותה יוצאה לבגר. ע"כ נימא דמיירי בקטנותה והתוס' כתבו לעיל בדף י' דלמ"ד דס"ל כנסה בחזקת בתולה ונמצאת בעולה יש לה כתובה מנה (ורב ששת גופיה הכי ס"ל לעיל דף י"א ע"ב) אין הבעל נאמן בטענת פתח פתוח אלא במקום שאסורה עליו וכיון דקי"ל דפתוי קטנה אונס הוא ואונס בישראל מישרי שרי אינו נאמן ולכך הקדימו פי' ר"ח בבוגרת דפתחה נעול. ולפ"ז יש לומר דהמקשה ורב ששת הוי סברי דבוגרת אין לה טענת בתולים כלל. דאכתי לא ידע מהא דרב ולכך לא הוי מצי לאוקמי בטענת פתח פתוח משום דס"ל דלא שייך באיילונית טענת בתולים אלא בקטנות וליכא לאוקמי בפתח פתוח דאינו נאמן כנ"ל. רק דהוי מצי לאוקמי באשת כהן דאפילו בקטנה דפתויה אונס אסורה לכהן לכך הקדים המקשה למרמי איילונית אהדדי וצריך לשנויא דהך ברייתא היא רבנן דר' מאיר דהיינו ר' יהודה כדאמר לעיל בסמוך ור' יהודה ס"ל ביבמות דף ס"א דכהן לא ישא את האיילונית ושפיר רמי אהדדי חרשת ושוטה ודוק:
ולענ"ד נראה דיש לפרש והוא דיש לתרץ קושיות התוס' על ר"ח דלא מוקי לברייתא קמייתא בפתח פתוח משום דהתוס' כתבו לעיל דף ט' ע"ב ד"ה לא דקא טעין וכו' וא"ת ולהימנה במיגו דמשארסתני נאנסתי ותירצו דאין זה מיגו דמיפסלה נפשה מכהונה. ותו הקשו דלהימנה במיגו דמ"ע אני תחתיך ותירצו שם דלא אמרינן מיגו להוציא או מיגו במקום חזקה ע"ש. והנה לפירוש ר"ח אין צריך לתירוצים אלו דהא מ"ע פתחה נעול ולק"מ קושיא שניה ושפיר יש לומר דאמרינן מיגו בכה"ג והא דלא מהימנה במיגו דמשארסתני נאנסתי משום דמיפסלא נפשה מכהונה. א"כ יש לומר דהיינו דרמי בתחלה מהא דאיילונית יש לה קנס וצריך לאוקמי ברייתא קמייתא כרבנן דר' מאיר דהוא ר' יהודה וכיון דלר"י ס"ל דאיילונית זונה היא ואסורה לכהן אם כן ליכא לפרש ברייתא קמייתא בפתח פתוח דאינו טענה ברורה דאם כן קשה באיילונית דלהימנה במיגו דמשארסתני נאנסתי דנאמנת לר"ג דהא בלא זה פסולה לכהונה מטעם איילונית וע"כ צריך לומר בטענת דמים דהוא טענה ברורה. והיינו דקאמר משום דאית ליה למירמי אחריתא. ודוק:
תוס' ד"ה החרשת וכו' מיהו מביא ר"י ראיה וכו'. הנה לא פירשו התוס' הטעם דלמה מהימנא דהא עיקר טעמא דר"ג משום ברי ושמא ברי עדיף וכיון דהכא ליכא ברי ודאי חזקה דממונא עדיפא. ותו דכבר כתבנו לעיל דף ט' ודף י' דלפמ"ש התוס' שם דבמקום שאינה נאסרת עליו אינו נאמן להפסידה כתובתה א"כ ברייתא שניה דמוקי הש"ס בפתח פתוח א"כ בל"ז בחרשת ושוטה דקי"ל דפיתוין אונס ואינה נאסרת עליו אינו נאמן לומר פתח פתוח ע"ש שהארכנו ותירצנו דכיון דהיא אינה טוענת ברי שפיר הוא נאמן הרי דחשבינן כשמא ולמה נטעון לה משארסתני נאנסתי. והעיקר בזה דלפי מאי דמוקי רבא לקמן דף ע"ה ע"ב מתניתין דמשארסתני נאנסתי ביש שהות אחר הנשואין דיש לומר שנבעלה אחר כך אמרינן כאן נמצא כאן היה אע"ג דקתני סתמא א"כ ה"נ ברייתא זו דמוקי כר"ג מיירי ביש שהות ובזה א"צ לטענת ברי כדמוכח מהאי דטבח ולא הוגלד פי המכה שהביאו התוס' דמסקינן בדף ע"ו ע"ב דכל שהספק נולד ברשותו עליו להביא ראיה אפילו בטענת שמא ושמא והכי קי"ל בח"מ סימן רכ"ד גבי מחליף פרה בחמור . ועיין באהע"ז סימן ס"ח שהארכנו בזה בס"ד:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |