חק יעקב/אורח חיים/תפג: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר |
מ ←top: סדר בשורות, תגים, רווחים, תבניות וכו' (בוט) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | |||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{עוגןמ|א}} '''מי שאין לו יין.''' ע"ל סימן תע"ב ס"ק כ"א דאם אין לו יין או שנשבע שלא לשתות יין דיוצא במי צמוקים אם יש בהם לחלוחית כשמעצרין אותו אף בלתי שרויה במים ע"ש. ועיין בטור שצריך לטרוח להוציא הוצאות הרבה כדי לקנות יין כמו שמחויב לחזור אחר לולב ואתרוג וע"ל סימן תרנ"ו: | |||
{{עוגןמ|ב}} '''מקדש על הפת.''' וכתב במ"א דמי שאין לו אלא כוס אחד יקח אותו לקידוש ואם יש לו שנים יקח אותם לקידוש ולברכת המזון ואם יש לו שלשה יעשה בהם שלש כוסות ראשונות עכ"ל ול"נ דאם הוא בליל ראשון ויש לו רק שני כוסות יקיים כוס א' על ליל שני כדלעיל סימן תפ"ב לענין מצה: | |||
{{עוגןמ|ב}} '''מקדש על הפת.''' | |||
{{עוגןמ|ג}} '''ובוצע.''' | {{עוגןמ|ג}} '''ובוצע.''' שהיינו שמפריס תחלה האמצעית ונוטל החציה לאפיקומן כדלעיל סימן תע"ג וסימן תע"ה וכ"כ המ"א: | ||
{{עוגןמ|ד}} '''עד גאל ישראל.''' | {{עוגןמ|ד}} '''עד גאל ישראל.''' אבל יהללוך לא יאמר בחתימה להלל לפי שנתקן על הכוס והא דאמרינן גאל ישראל לפי שהיא במקום שעשה ניסים כמ"ש סימן תע"ג סק"ב ועיין במ"א: | ||
{{עוגןמ|ה}} '''שנוהגין לשתות.''' | {{עוגןמ|ה}} '''שנוהגין לשתות.''' משמע דוקא במקום שנוהגין לשתותו דאז הוי כחמר מדינא וכדמסיק הרב להדיא אם הוא חמר מדינה וגם הב"ח כוונתו כמו שפסק הרב בש"ע וק"ל ודלא כמ"א שכ' דאף אם כל השנה אין דרכם לשתות מ"מ כיון ששותים מהם בפסח מיקרי חמר מדינה ועיקר יסודו מדברי הב"ח ובאמת הב"ח מסכים להדיא עם דעת הרב כאן ואם כן אין יסוד לדבריו כלל ואין להקל יותר ממה שהיקל הרב כאן עכ"ל: | ||
גרסה אחרונה מ־17:02, 14 ביולי 2020
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) מי שאין לו יין. ע"ל סימן תע"ב ס"ק כ"א דאם אין לו יין או שנשבע שלא לשתות יין דיוצא במי צמוקים אם יש בהם לחלוחית כשמעצרין אותו אף בלתי שרויה במים ע"ש. ועיין בטור שצריך לטרוח להוציא הוצאות הרבה כדי לקנות יין כמו שמחויב לחזור אחר לולב ואתרוג וע"ל סימן תרנ"ו:
(ב) מקדש על הפת. וכתב במ"א דמי שאין לו אלא כוס אחד יקח אותו לקידוש ואם יש לו שנים יקח אותם לקידוש ולברכת המזון ואם יש לו שלשה יעשה בהם שלש כוסות ראשונות עכ"ל ול"נ דאם הוא בליל ראשון ויש לו רק שני כוסות יקיים כוס א' על ליל שני כדלעיל סימן תפ"ב לענין מצה:
(ג) ובוצע. שהיינו שמפריס תחלה האמצעית ונוטל החציה לאפיקומן כדלעיל סימן תע"ג וסימן תע"ה וכ"כ המ"א:
(ד) עד גאל ישראל. אבל יהללוך לא יאמר בחתימה להלל לפי שנתקן על הכוס והא דאמרינן גאל ישראל לפי שהיא במקום שעשה ניסים כמ"ש סימן תע"ג סק"ב ועיין במ"א:
(ה) שנוהגין לשתות. משמע דוקא במקום שנוהגין לשתותו דאז הוי כחמר מדינא וכדמסיק הרב להדיא אם הוא חמר מדינה וגם הב"ח כוונתו כמו שפסק הרב בש"ע וק"ל ודלא כמ"א שכ' דאף אם כל השנה אין דרכם לשתות מ"מ כיון ששותים מהם בפסח מיקרי חמר מדינה ועיקר יסודו מדברי הב"ח ובאמת הב"ח מסכים להדיא עם דעת הרב כאן ואם כן אין יסוד לדבריו כלל ואין להקל יותר ממה שהיקל הרב כאן עכ"ל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |