הכתב והקבלה/במדבר/ד

הכתב והקבלה במדבר ד

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ה

בנסע המחנה. אחר שנסתלק הענן, כי קודם לכן היה אסור להם לכנוס (רע"ז):

ו

ושמו בדיו. לרבותינו (יומא ע"ב א') שהיו הבדים מתפרקין ואינם נשמטים, שבראשיהם היו עבים והכניס ראשן אחד בדוחק בטבעת ובאמצען היו דקין והולכין לכאן ולכאן אבל אינם נשמטים לצאת מהם לפי שהם עבים בראשיהם, אם כן מה ושמו בדיו שאמר כאן בנסוע המחנה. ופי' התוס' שם בשם רבנו יעקב מאורלייניש דושמו בדיו על כתפי הנושאים להוליכן. ומגמגמים שם בפי' זה שהרי בני קהת לא היו שם עדיין עד לאחר שהיו מכניסין כל הכלים לנרתק שלהם כדכתיב ולא יבאו לראות כבלע את הקדש, ופירשו שם פירושים אחרים, ע"ש. והרמב"ן פי' ושמו בדיו שיתקנו אותם להיות יוצאים לשאת אותו בהם כי היו הטבעות רחבים ויאריכו הבדים בהם כרצונם ובלבד שלא יסורו ממנו:

ז

ועל שלחן הפנים. ת"א ויב"ע פתורא דלחם אפיא, הוסיפו תיבות, ובאמת אינו חסר במקרא, כי שלחנות היה ללחם הפנים, הא' שהיו מונחים עליו תמיד והוא היה בפנים בתוך הקודש לפני קדש הקדשים, והב' היה באולם מבחוץ שעליו היו מניחים את הלחם ביציאתם בו מן הפנים בשעת הקטרת הבזיכין (עיין מנחות צ"ט ב') לכן אמר ועל שלחן הפנים יפרשו וגו' כלומר על השלחן העומד בפנים יפרשו התכלת ויתנו הקערות וגו' לא על השלחן השני העומד באולם, כי אף שתשמישו היה ללחה"פ אינה כ"א הנחת שעה לא תמידית, פנים הוא לשון פנימי הפך החיצון, כמ"ש בשם לחה"פ תרומה כ"ה למ"ד:

טו

ואחרי כן. אלו אמר אחרי בלא וי"ו היה משמע שמיד אחר כלות אהרן הכסוי באו בני קהת לשאת, ובאמת היה שהוי זמן בין זה לזה, כי היו צריכים להמתין עד אשר צוה אהרן לפקוד איש איש על עבודתו ואל משאו, כבמקרא שאח"ז, לכן הוסיף וי"ו להורות על תוספת זמנו כלומר ועוד אחרי כן, עמ"ש בבהעלותך ט' י"ז ואחרי כן:

יח

אל תכריתו. אל תניחו את המשאות באופן שיזכה בהן כל הקודם, כי בזה האופן יקרה שידחפו זה את זה וזה יהיה סבה להכריתם, כמו שספרו חז"ל (יומא פ"ב) שקרה בתרומת הדשן:

יט

ושמו אותם. ולא שיהיה כל הקודם זכה, אבל ימתין כל אחד להיות מצוה ועושה:

כ

ולא יבאו לראות. כשהכהן מכסה את כלי הקדש כדי להקדים איש את חברו ולא ינהגו קלות ראש באופן שיתחייבו מיתה (הנ"ל):

כבלע. רש"י פי' לשון כסוי, שלא יבאו הכהנים לראות בעת שנותן הקודש וכליו אל הכסוי שהוא נבלע בתוכו. ורשב"ם פי' לשון סתירה כענין ודרך אורחתיך בלעו, וטעמו כשמתחילין לפרק את המשכן יתרחקו בני קהת בל יראו שם. אמנם ברבה איתא מהו כבלע א"ר לוי כבלע הזה שהוא נופל מן העין, פירשו כבלע כשיעור הרף עין (אויגענבליק) שהעור המכסה את העין יורד עליו ומכסה אותו וחוזר ונגלה מהרה, וזהו הרף עין, שנרפה העין מראיתו. דומה לזה אמר חד מן המבארים כבלע ענינו זמן מועט, כרגע והרף עין (כבאיוב ז' י"ט) עד בלעי רקי, וכן המנהג בלשון ערבי כשירצה לומר המתן לי רגע אחד, יאמר המתן לי עד בלעי רקי. וטעם המקרא אף כרגע והרף עין לא יראו את הקדש. אמנם התביר בלראות והמרכא בכבלע ימאן בפירוש זה:

כב

נשא את ראש. נשא מקור במקום צווי כמו זכור שמור, ואמר במנין ישראל שאו (לעיל א' ב') כי מנינם היה תחלת התנשאותם לעשותם ד' מחנות ד' דגלים, אמנם הלויים שכבר היה להם התנשאות להיות כלגיון של מלך וה' נחלתם גם סביב למשכן יחנו, ומנינם כעת שהוא לייחד עבודה מיוחדת לכל אחת ממשפחותיהם, והוא נשיאות ראש חדש על מה שהיה להם, לכן לא אמר שאו כ"א נשא לשון מקור שיורה על המשך נשיאות ראש הולך ומתנשא ממדרגה למדרגה (רמ"א):

כג

הבא לצבא צבא. פירוש צבא חברת אנשים המשתתפים יחד לעמוד במשרת עבודתם. (פעראיין) וטעם לצבא צבא, כל הבא להיות שותף החברה (זיך דעם פעראיין אנצושליעסען) כמבואר למעלה וצבאיו ופקדיהם:

כד

לעבד ולמשא. לעבוד בחנייתם, ולמשא בעת המסע, לפי שלמעלה כשאמר ומשמרת בני גרשון באו"המ דבר על משמרתם בעת חנייתם אמר כאן שכל מה שהיה תחת עבודתם במשמרת החנייתם היה ג"כ במשמרת המשא בעת המסע (רע"ס):

כו

ואת כל אשר יעשה. בעת החניית תהיה משמרתם על כל הכלים האלה ועל כל הכלים אשר יעשה להם ובשבילם כדי לעבוד, כגון צבת ומקבות לנטוע ולעקור היתדות, (הנ"ל):

כז

לכל משאם. המסע ולכל עבודתם בעת החניי' (הנ"ל):

מז

עבדת עבדה. הוא השיר (רש"י), כי כשם שהמצוה עבודה להש"י כן השמחה על המצוה נקראת עבודה, כמ"ש תחת אשר לא עבדת את ה"א בשמחה, הנה השמחה היא שלמות העבודה, לכן השיר שהיו הלויים משוררים לעורר השמחה על מצות הקרבה, כדי להיות מעשה המצוה בשמחה, נקראת עבדת עבודה, ומקרא מלא הוא (דה"ב ל"ט) והמשוררים בני אסף על מעמדם אין להם לסור מעל עבודתם (רב"ח):

מט

על עבודתו ועל משאו. מנה כל אחד מהם על העבודה, שיעשה בעת החניי', ועל משאו, בעת הנסיעה שידע כמה משקל משאו, ואמר ופקדיו, שידע שמות הכלים שישאו הנקובים בשם כאמור ובשמות תפקדו את כלי משמרת משאם (רע"ס):

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.