שו"ת הרא"ש/לב/ח

שו"ת הרא"ש ‏ לב ח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל לב - סימן ח 

על אודות הנשים אשר לא היה להם כח לעמוד בהיכל המלך ובעת הגזרה החליפו מפני אימת מות וכאשר מצאו נס ונמלטו חזרו לדתן אמת הדבר כי מאד הרעו לעשות וצריכות חרטה ותשובה וקבלת יסורין יותר מהמחליפין שלא בשעת הגזרה כי פרהסיא הוא ושעת הגזרה אמרו חז"ל (סנהדרין ע"ד) אפי' לשנויי ערקתא דמסאנא אסור לשנויי ודוגמא לדבר למלך גדול שהיו לו הסרים למשמעתו וקצתם סרו מעליו ושוב נכלמו וקבלם המלך לימים נזדווג לו מלך גדול בחיל כבד ואותו המלך קבץ כל משרתיו ואמר להם אתם רואים שכנגדי ידו תקפה עלי אשר יבחר בי ובכבודי יקרב אלי ויערו נפשם למות עלי מקצתם נזדווגו אחר המלך וקצתם נסוגו אחור והמלך נלחם ונצח להם והנסוגים אחור בקשו להשלים עמו בתיקון קל כאשר השלימו כבר הסרים מעליו ולא נאות המלך לקבלם כי אם בתיקון רב כן מלכו של עולם מתפאר בישראל כאשר מוסרים נפשם לקדושתו כמו שנאמר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר.

ונראה לי שמותרות לבעליהן אף על גב דתנן בפ"ב דכתובות (כ"ו) האשה שנחבשה בידי גוים על ידי ממון מותרת לבעלה על ידי נפשות אסורה לבעלה ופי' רבינו תם אסורה לבעלה אפילו לישראל דחיישינן שמא נתרצית להבעל כדי למצוא חן בעיניהם שלא יהרגוה הא ליכא למיחש שהרי בשעת הגזרה קודם שחזרה לדתם אף אם היתה מתרצית ליבעל לא היתה ניצולת בכך ואחרי שהוחלפה הדבר ידוע שיש לה שלום יותר משאם היתה גויה ואף לאנסה אינן רשאין הילכך ליכא למיחש שמא נתרצית ואין לומר אחרי שהוחלפה ואוכלת ושותה עמהם ג"כ הפקירה עצמה להם כי הדבר ידוע שלבם לשמים אלא שמאימת מות החליפו ודמי להא דאמר רב יהודה (כתובות נ"א) הני נשי דגנבן גנבי שריין לבעלייהו והא קא ממטו להו נהמא מחמת יראה והא קא משלחן להו גירי מחמת יראה אי שבקו ואזלו לנפשיהו ודאי אסורים אלו הנשים הנה הדבר ידוע ונראה שמיד שמוצאות מקום לימלט אינם מתאחרות אפי' רגע אחד ואף על פי שנתיחדו זמן גדול בין הגוים קיי"ל שאין אוסרין על היחוד הילכך נראה לי שמותרות לבעליהן.

ויש רוצין לומר שיש להן דין עוברת על דת להפסיד כתובתה ואמת הדבר כי עוברת על דת ואף על גב דמאהבה ומיראה פטור ממיתה מכל מקום חייב אדם למסור נפשו על קידוש השם ועוד דפר"י עבודת כוכבים שאין דרך לעבדה אלא מאהבה ומיראה ואין צריך להאריך בזה מ"מ נראה לי דלא הפסידה כתובתה דלא מיקריא עוברת על דת משה אלא בדברים שמכשלת בהם הבעל כדברים המפורשים במשנה (כתובות ע"ב) מאכילתו שאינו מעושר ולא קוצה לו חלה ונודרת ואינה מקיימת ומשמשתו נדה תדע לך דקאמר בגמרא בנודרת ואינה מקיימת דאמר מר בעון נדרים בנים מתים אלמא בשביל העון שאינה מקיימת נדרה לא מיקריא עוברת על דת להפסידה כתובתה אלא שגורמת תקלה לבעלה שבניו מתים ובגמרא ירושלמית מפורש היטב דגרסינן בירושלמי על ההיא משנה ניחא כולהון דאית ליה בהון נודרת ואינה מקיימת מה אית בה יכיל מימר אי איפשי באשה נדרנית שקוברת בניה דוקא דת משה ויהודית דקתני במתני' אבל אכלה חלב נבלה דם אפי' למ"ד מומר לדבר אחד הוי מומר לכל התורה כולה אינה חשודה על אלו שאימת בעלה עליה כדאמרינן גבי עבד אימת רבו עליו ולא מגרש לה אלא בכתובתה אמנם יש לדקדק שמא גם בדבר זה תקלה לבעלה שמא לבנים אשר תלד וגם שמא לא יהיה רשאי להיות עמה במקום שיפדוה שיכירוה מיהו נראה לי שלא הפסידה כתובתה דמסקינן בסוטה פרק ארוסה (כ"ה) דעוברת על דת צריכה התראה להפסידה כתובתה אלמא היכא דעברה על דת כמה פעמים ולא התרו בה אם תעבור על דת תפסידי כתובתך לא הפסידה והנראה לי כתבתי אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף