הון עשיר/שבת/יב: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מ (הסרת רווחים, תגי <small> ו- <br> באמצעות AWB) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{הועלה אוטומטית}} | {{הועלה אוטומטית}} | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== א == | == א == | ||
'''הבונה''' . שאמרו באבות מלאכות, כמה יבנה. כן פי' הר"ב. וגילה לנו התנא בחדא דאאמור באבות מלאכות קאי וה"ה לכולהו, להכי לא קתני כמה יבנה ויהיה חייב כל שהוא, אלא קתני הבונה כל שהוא, לשנות דוגמתו החורש כל שהוא ולא יצטרך עוד לומר חייב, דפשיטא דלחייובא נחית כיון דגלה לנו דאאמור באבות מלאכות דכולהו לחייובא נשנו קאי, ומ"מ בשאר אבות דאין שיעורם בכל שהוא אתי שפיר לשנות בהם חייב, לדיוקא הא פחות מכשיעור פטור, וכשיעור המלבן והמנפץ וכו' דסיפא דשיעורו דומה להם סמיך, וכבר נזכר בראש הפרק לחייובא ובהזכירו שיעור התולדות כגון המסתת וכו' המנכש וכו' אע"ג דשיעורם בכל שהוא תני בהו חייב בפירוש משום דלא נזכרו באבות מלאכות והמלקט עשבים ועצים דאף הם לא נזכרו באבות ואעפ"כ לא תני בהו חייב הוא מפני דסמיך אדסליק מיניה דהוו דומיא דידוהו דלא ערבינהו משום החילוק שבהם: | '''הבונה'''. שאמרו באבות מלאכות, כמה יבנה. כן פי' הר"ב. וגילה לנו התנא בחדא דאאמור באבות מלאכות קאי וה"ה לכולהו, להכי לא קתני כמה יבנה ויהיה חייב כל שהוא, אלא קתני הבונה כל שהוא, לשנות דוגמתו החורש כל שהוא ולא יצטרך עוד לומר חייב, דפשיטא דלחייובא נחית כיון דגלה לנו דאאמור באבות מלאכות דכולהו לחייובא נשנו קאי, ומ"מ בשאר אבות דאין שיעורם בכל שהוא אתי שפיר לשנות בהם חייב, לדיוקא הא פחות מכשיעור פטור, וכשיעור המלבן והמנפץ וכו' דסיפא דשיעורו דומה להם סמיך, וכבר נזכר בראש הפרק לחייובא ובהזכירו שיעור התולדות כגון המסתת וכו' המנכש וכו' אע"ג דשיעורם בכל שהוא תני בהו חייב בפירוש משום דלא נזכרו באבות מלאכות והמלקט עשבים ועצים דאף הם לא נזכרו באבות ואעפ"כ לא תני בהו חייב הוא מפני דסמיך אדסליק מיניה דהוו דומיא דידוהו דלא ערבינהו משום החילוק שבהם: | ||
== ג == | == ג == | ||
'''אמר ר' יוסי''' . בש"ס | '''אמר ר' יוסי'''. בש"ס {{ממ|דף קב:}} איכא מ"ד דכולא ר"י, היא דנותן טעם להאי דקאמר ברישא אף הכותב בשמאלו חייב, ואומר דטעמא משום דלאו דווקא משום כתיבה נגעו בה אלא משום רשימה, ועל הרשימה אין הפרש בין שמאל לימין, דלא בעי אימון יד ככתיבה. ולפי זה אתי שפיר דלא קתני ר' יוסי אומר אלא אמר ר' יוסי, ולפי פירוש הר"ב והוא כמ"ד אחר דבש"ס {{ממ|שם}} צ"ל דהכי קאמר רבי יוסי, מה לך ת"ק לפרש ימין ושמאל ושמות וסמניות, הלא אפילו ברשימות בעלמא חייב: | ||
''' | '''אמר ר' יהודה מצינו וכו''''. מלתא באנפי נפשא היא דקאמר ר' יהודה וליכא דפליג עלה במתניתין, משום הכי קתני אמר ולא קתני אומר, הואיל והיא מעניינא דלעיל ממש: | ||
'''שם משמעון ושמואל'''. אע"ג דשם בן נח הוא, הקדימו לנח מנחור, משום דמניה סליק, דקתני מצינו שם קטן משם גדול: | |||
'''משמעון ושמואל'''. נקט שני שמות באחד וה"ה לכולהו, כדי שלא נטעה לומר דדוקא בשמות הנזכרים דינא הכי: | |||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־02:06, 9 ביוני 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא > מפרשי הפרק רע"ב מפרשי המשנה פירוש המשנה לרמב"ם |
א[עריכה]
הבונה. שאמרו באבות מלאכות, כמה יבנה. כן פי' הר"ב. וגילה לנו התנא בחדא דאאמור באבות מלאכות קאי וה"ה לכולהו, להכי לא קתני כמה יבנה ויהיה חייב כל שהוא, אלא קתני הבונה כל שהוא, לשנות דוגמתו החורש כל שהוא ולא יצטרך עוד לומר חייב, דפשיטא דלחייובא נחית כיון דגלה לנו דאאמור באבות מלאכות דכולהו לחייובא נשנו קאי, ומ"מ בשאר אבות דאין שיעורם בכל שהוא אתי שפיר לשנות בהם חייב, לדיוקא הא פחות מכשיעור פטור, וכשיעור המלבן והמנפץ וכו' דסיפא דשיעורו דומה להם סמיך, וכבר נזכר בראש הפרק לחייובא ובהזכירו שיעור התולדות כגון המסתת וכו' המנכש וכו' אע"ג דשיעורם בכל שהוא תני בהו חייב בפירוש משום דלא נזכרו באבות מלאכות והמלקט עשבים ועצים דאף הם לא נזכרו באבות ואעפ"כ לא תני בהו חייב הוא מפני דסמיך אדסליק מיניה דהוו דומיא דידוהו דלא ערבינהו משום החילוק שבהם:
ג[עריכה]
אמר ר' יוסי. בש"ס (דף קב:) איכא מ"ד דכולא ר"י, היא דנותן טעם להאי דקאמר ברישא אף הכותב בשמאלו חייב, ואומר דטעמא משום דלאו דווקא משום כתיבה נגעו בה אלא משום רשימה, ועל הרשימה אין הפרש בין שמאל לימין, דלא בעי אימון יד ככתיבה. ולפי זה אתי שפיר דלא קתני ר' יוסי אומר אלא אמר ר' יוסי, ולפי פירוש הר"ב והוא כמ"ד אחר דבש"ס (שם) צ"ל דהכי קאמר רבי יוסי, מה לך ת"ק לפרש ימין ושמאל ושמות וסמניות, הלא אפילו ברשימות בעלמא חייב:
אמר ר' יהודה מצינו וכו'. מלתא באנפי נפשא היא דקאמר ר' יהודה וליכא דפליג עלה במתניתין, משום הכי קתני אמר ולא קתני אומר, הואיל והיא מעניינא דלעיל ממש:
שם משמעון ושמואל. אע"ג דשם בן נח הוא, הקדימו לנח מנחור, משום דמניה סליק, דקתני מצינו שם קטן משם גדול:
משמעון ושמואל. נקט שני שמות באחד וה"ה לכולהו, כדי שלא נטעה לומר דדוקא בשמות הנזכרים דינא הכי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |