ביאור הגר"א/אורח חיים/תקסא: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(תיקון)
שורה 4: שורה 4:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{עוגןמ|א}} '''ס"א תקנו חכמים כו'. ''' שאין בונין לעולם אלא כו' ספ"ג דב"ב אין מסיידין כו'. ואפי' בשיור אמה אחת כמש"ש ת"ר לא יסוד אדם כו' ומשמע דבכ"ע אסור ומש"ש ומשייר היינו שטח בטיט ואח"כ סיד ואז מותר ע"י שיור אמה אחת אבל הטור חולק על הרמב"ם וכת' דשתי הברייתות ענין אחד הוא ע"ש:
== א ==


{{עוגןמ|ב}} '''ס"ב ויש מקומות כו'. ''' ערפ"ה דברכות:
'''ס"א ואינו חייב כו'.''' דהטעם דאינו חשוב ראיה ברחוק יותר כמ"ש בצופי':


'''או כו'. ''' עפ"ו דב"ק וסוף מידות:
== ב ==


{{עוגןמ|ג}} '''ס"ג וכן גזרו כו'. ''' סוטה מ"ח א' במתני' משבטלה כו':
'''ס"ב וכל כו' כ"ש.''' כמ"ש כ"ו ב' תנ"ה רי"א כו':


'''וכל מיני זמר. ''' שם בגמ' כל השותה בארבעה מיני זמר כו':
== ג ==


'''וכל משמיעי כו'. ''' שם זמרא דגרדאי אסור וערש"י ושם אודנא דשמע כו' ושם זימרא בביתא כו'.
'''ס"ג אם כו' ואם כו'.''' מדאמרינן הרואה ערי יהודה כו' ירושלים כו' והלא ירושלים מכלל ערי יהודה:


'''וי"א כו'. ''' כמ"שש במתני' מבית המשתאות שנאמר בשיר לא כו' וכן בגיטין ז' א' ולשלח ליה מהכא בשיר כו' ובירושלמי הביאו תוס' שם דהוי קאי ודמיך בזימרא כו' ע"ש:
== ד ==


'''ואסור לשומעם כו'. ''' בסוטה שם אידנא דשמע כו' כנ"ל: שנאמר בשיר. קאי אלמעלה ונקט לשון מתני' דסוטה שממנו נאסר עיקר השיר:
'''ס"ד כל כו'.''' ממ"ש שם ת"ר ואלו כו' אלמא שכולן שוין לאביו ואמו וכמ"ש שם כ"ב ב' באביו ואמו:


'''וכן לצורך מצוה כו'. ''' עבידשבת:
'''ומעומד.''' הדין כן בכל הקרעי' כמ"ש שם כ' ב' כ"א א'. והראבוהרמב"ן הקשו עליו ממ"ש שם כ"ב ב' לא הושוו כו':


{{עוגןמ|ד}} '''ס"ד שלא להניח כלל. ''' כלוי שם ואמר שם וכן תני לוי במתני' וכמ"ש הרמב"ם דכ"מ שלא נפסק הלכה בהדיא פיסקין כאמורא שנזכר באחרונה:
== ה ==


'''ושלא יניח כו' וכן כו' אבל של כו'. ''' ממשם א"ל דומיא דכבגברי ותנן במתני' אף עטרות כלות וצ"ל דכלילא לאו היינו עטרות וכמ"ש בפ"ו דשבת כלילא שרי ובמתני' שם ולא בעיר של זהב והוא עטרות כלות כמ"ש בסוטה שם ובכלילא הוא החילוק בין גברי לנשי וע' בתוס' שם שכ' בשם ר"ת דאינו אסור לכלה אלא עיר של זהב אבל הרמב"ן בס' תההקשה עליהם דא"כ הא דאמרו ברפ"ו דשב' ג"ד נאמרו באצטמא כו' אין בה משום עטרו' כלות הלא כ"ד מותר ופי' דכ"ד שהוא של אניסכא אסור ודרבינא של גדיל הוה כמש"ש דוקא גדיל כלילא כו' והיינו דתניא סתם איזו היא עטרות כלות עיר של זהב אבל עושה כיפה של מילת לא התיר אלא של מילת עכ"ל הרמג"ן שם בקיצור:
'''ס"ה היה כו'.''' ירושלמי הביאו הראפדמ"ק סי' קיופ"ט דברכות:


'''ודוקא כו'. ''' ממבשבת ולא בעיר כו' הא בחול שרי:
'''וה"ה כו'.''' כמבירושלמי שם וכי תעלה על דעתך שהרואה המלך כו' וכן בכל הראיות ועיין רא"ש פ"ט דברכות כנ"ל:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

גרסה מ־11:04, 27 באפריל 2020

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png תקסא

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
כף החיים
מגן אברהם
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד




לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


א

ס"א ואינו חייב כו'. דהטעם דאינו חשוב ראיה ברחוק יותר כמ"ש בצופי':

ב

ס"ב וכל כו' כ"ש. כמ"ש כ"ו ב' תנ"ה רי"א כו':

ג

ס"ג אם כו' ואם כו'. מדאמרינן הרואה ערי יהודה כו' ירושלים כו' והלא ירושלים מכלל ערי יהודה:

ד

ס"ד כל כו'. ממ"ש שם ת"ר ואלו כו' אלמא שכולן שוין לאביו ואמו וכמ"ש שם כ"ב ב' באביו ואמו:

ומעומד. הדין כן בכל הקרעי' כמ"ש שם כ' ב' כ"א א'. והראב"ד והרמב"ן הקשו עליו ממ"ש שם כ"ב ב' לא הושוו כו':

ה

ס"ה היה כו'. ירושלמי הביאו הרא"ש פ"ג דמ"ק סי' קי"א ופ"ט דברכות:

וה"ה כו'. כמ"ש בירושלמי שם וכי תעלה על דעתך שהרואה המלך כו' וכן בכל הראיות ועיין רא"ש פ"ט דברכות כנ"ל:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.