כף החיים/אורח חיים/תקסא

כף החיים ‏ אורח חיים תקסא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

א) [סעיף א'] הרואה ערי יהודה. דוקא ולא ערי ישראל. והא דכתיב ויבואו אנשים משכם משילו ומשומרון מגולחי זקן וקרועי בגדים והני עיירות ישראל ולא ערי יהודה י"ל דהני לא קרעו עד שראו המצפה שהיא מערי יהודה. ב"י. לבוש. ט"ז סק"א. ומ"ש הב"ח כתב עליו הא"ר דלא דק יעו"ש:

ב

ב) שם. הרואה ערי יהודה. ודוקא ערי יהודה מפני שהם קרובים לירושלים. לבוש. והב"ח כתב מפני שערי ישראל לא חשיבי כערי יהודה:

ג

ג) שם. כתב הרב חסד לאברהם ז"ל בהגהות כ"י מה שנהגו העולם שלא לקרוע על חברון ת"ו שמעתי משם גדולים לפי שהיתה מערי מקלט ומערים שנתנו ללוים ולא מערי יהודה מקרייא עכ"ל וכתב בגליון מהר"ר אברהם יצחקי ז"ל לא ידעתי מי הגדולים האלה אמנם יהיה מה שיהיה דברים חלושים הם עכ"ל. אף אנן בעניותין אמינא דאין לסמוך על זה. ברכ"י או' א' שע"ת:

ד

ד) שם. בחורבנן. ואעפ"י שיושבין בהן ישראל כיון שהאומות מושלין עליהן מקרי חורבן. ב"י. ב"ח. ט"ז סק"א א"ר או' א' מ"ב או' ב':

ה

ה) שם. וקורע. וכשקורע מברך ואומר ברוך דיין האמת כי כל משפטיו צדק ואמת הצור תמים פעלו כי כל דרכיו משפט אל אמונה ואין עול צדיק וישר הוא ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו. ב"ח בשם הליקוטים. וכתב עליו הב"ח דמ"ש שיברך ברוך דיין האמת היינו בלא שם ומלכות דברכה זו לא נתקנה אלא על שמועות רעות שהם מתחדשים ובאים אבל זו אבילות ישנה היא ולא שייכא כלל במה שרואה חורבנה יעו"ש. והב"ד האחרונים. ואח"כ יאמר שמחנו כימות עניתנו וכו' יראה אל עבדיך פעולך וכו' ויה"ר מלפניך שתזכנו ברחמיך הרבים לראות בנין בהמ"ק וירושלים וערי ישראל ויהודה כיר"א. וכן יאמר אחר. שקורע על בהמ"ק או על ירושלים. ועיין לקמן או' י"ב:

ו

ו) שם הגה. ואינו חייב לקרוע אלא כשמגיע סמוך להם ונו' דרחוק יותר מזה לא חשיבא ראייה. ב"י. ולפי מה שנכתוב לקמן או' י"ד דכמה פו' פליגי ע"ז וסוברים דאין שיעור לדבר אלא דבכל מקום שרואה חייב לקרוע ה"ה לכאן:

ז

ז) [סעיף ב'] הרואה את ירושלים בחרבנה וכו'. פסק הרמב"ם פיו מה' בית הבחירה שקדושת העזרה וירושלם קדשה לעת"ל והראב"ד שם הקשה דבכמה מקומות במשנה (מס' מע"ש) אמרינן ואם אין מקדש ירקב וכו' אלא ע"כ לא קדשה לפיכך הנכנס עתה לשם אין בו כרת עכ"ל וכתב בכ"מ שם שזהו ודאי קושיא היא שהרי רבינו פסק כן פ"ז מה' מעשר שני עכ"ל ולי נראה דהרמב"ם ס"ל כגירסת התו' במכות דף י"ט ע"א דאפי' למ"ד קדשה לעת"ל בכור ומעשר לא מתאכלי יעו"ש וא"כ דברי הרמב"ם שרירין וקיימין והנכנס עתה למקום המקדש חייב כרת שכלנו טמאי מתים. וכ"מ בשבועות דף י"ד ע"ב בתו' ד"ה ונעלם וכו' וכ"כ בסה"ת וכ"כ האגודה בשבועות שם. מ"א סק"ב. מ"ב או' ה':

ח

ח) מותר להתקרב אל פתחי בהמ"ק וליכנס לעליות אשר סביב בהמ"ק. הרדב"ז בתשו' סי' תרצ"א. ברכ"י או' ג' שע"ת או' ה':

ט

ט) שם. הרואה ירושלם בחורבנה וכו ומסתברא שיום שרואה אדם תחלה ירושלים בחורבנה שיאסור אותו היום כולו בשר ויין. כפתור ופרח פ"י. בית ישראל או' כ"א. יפ"ל ח"ג ארו' ב' פת"ע או' ב' מ"ב או' ד':

י

י) שם. אומר ציון מדבר היתה ירושלים שממה. כצ"ל. לב"ש:

יא

יא) שם. ירושלים שממה. ועיין בתשו' מהרמ"א הלוי ז"ל הנדפס בסוף ס' דין אמת סי' ב' שהאריך לבאר שחייבים להקדים ליסד ולבנות עיה"ק ירושת"ו קודם שאר הארצות שקדושתו חמורה יותר משאר א"י ובניינה קודם לבנין כולם יעו"ש. והב"ד היפ"ל ח"ב או' א':

יב

יב) שם. וכשרואה בהמ"ק אומר בית קדשנו וכו' וחייב להשתחוות כנגד העזרה ולבכות ולהתאונן ולהתאבל ולדאוג על חרבן בהמ"ק ולבכות במרה ולקונן ולומר זה המזמור מזמור לאסף אלהים באו גוים וכו' עד סוף. ב"ח בשם הליקוטים. שכנה"ג בהגה"ט. א"ר או' ו' בגדי ישע. מ"ב או' ד' ועיין לעיל או' ה' מה שצריך לומר עוד כשקורע יעו"ש.

יג

יג) שם. מן הצופים. פירוש צופים פירש"י שם כפר שיכול לראות בהמ"ק משם אבל ר"ו פירש כל מקום סביב לירושלים שיוכל לראותה. שכנה"ג בהגב"י או' ד' ועיין באו' שאח"ז:

יד

יד) שם. מן הצופים. פי' אע"ג דראה בהמ"ק או ירושלים קודם שיגיע לצופים לא חשיב ראיה דרחוק מקום הוא. כ"כ ב"י. אבל התו' בפסחים דף מ"ט כתבו דצופים הוי פי' כל מקום סביב ירושלים שיכולין לראות משם עכ"ל והתיו"ט כתב שגם דעת רש"י כן יעו"ש. מ"א סק"ג. וכ"כ הב"ח דברואה אפי' ברחוק הרבה יכול לקרוע יעו"ש. והא"ר או' ד' כתב דלדינא נראה דכל שקרע כשראה אף שלא ראה בטוב א"צ לחזור ולקרוע כשהגיע לשם וכן הדין בערי יהודה עכ"ל והב"ד א"א או' ג' וכתב הא לכתחילה יש לו להמתין עד שיגיע למקום צופים עכ"ל וכ"כ מ"ב או' ז' ועתה שאין אנו יודעים איזה מקום נקרא צופים הכל תלוי בראייה ולכן עתה שיש כמה בנינים חוץ לירושת"ו אין לקרוע עד שיראה חומת ירושת"ו עיר העתיקא ובדיעבד אם קרע קודם שראה החומה או בתים וחצרות של עיר העתיקא אלא ראה בתים וחצרות הסמוכים לה מחוץ לחומה וקרע י"ל דיצא כיון שהוא סמוך לה ונתכוין לה. ועיין לקמן סי' תרפ"ח סעי' ב' ובדברינו לשם בס"ד:

טו

טו) שם. ואח"כ כשרואה המקדש קורע קרע אחר. בין היא במקום הראשונה בין היא במקום אחר לבוש. פי' באותו קרע עצמו מוסיף טפח או מרחיק ג' אצבעות וקורע טפח. וכ"מ ביו"ד סי' ש"ע סעי' כ"ג. א"ר או ה':

טז

טז) שם. קורע קרע אחר. ואם בא דרך הר הזיתים שמשם נראה המקדש וירושלים בבת אחת א"צ לקרוע כ"א קרע אחד כ"מ ביו"ד שם:

יז

טוב) שם. מוסיף על קרע ראשון כל שהוא. וא"צ טפח משום דעיקר מצות קריעה יצא בפעם ראשונה שהיא על המקדש שקדושתו יותר מירושלים ונכללת בתוכה מ"ב או' ט':

יח

חי) [סעיף ג'] אינו חוזר וקורע וכו'. דכולהו חשובות כאחת ומ"מ צריך להוסיף על הקרע כל שהוא. הגהות רע"א. מ"ב או' יו"ד. פת"ע או' ו':

יט

יט) שם. א"צ לקרוע על שאר ערי יהודה. וא"צ להוסיף כלום דבטלות הן לגבי ירושלים וכ"ש לגבי מקדש לבוש. בגדי ישע:

כ

ך) [סעיף ד'] כל הקרעים האלו בידו. ולא בכלי. ב"י. לבוש. מ"ב או' י"ב. ומקום הקריעה עיין ביו"ד סי' ש"מ סעי' ב' וסעי' ך':

כא

כא) שם. וקורע כל כסותו שעליו וכו' זהו דעת הרמב"ם והראב"ד חולק דס"ל דלא השוו לאביו ולאמו אלא לאחויי בלבד אבל בכלי וכל הבגדים שעליו עד שיגלה את לבו לא השוו. והב"ד ב"י;

כב

כב) שם. עד שיגלה את לבו. ולכן יקרע בצד שמאל. מ"א סק"ד. א"ר או' ט' בגדי ישע. והטעם כי הלב בצד שמאל. א"א או' ד' לב"ש. מ"ב או' י"ג. ומיהו מ"ש עד שיגלה את לבו לאו דוקא דהא כתב בסעי' ב' דאינו חייב לקרוע כ"א טפח אלא ר"ל שיגלה הבשר שכנגד לבו. ועיין י"א בהגב"י:

כג

כג) שם. ואינו מאחה. היינו תפירה מבפנים ואחרת עליה מבחוץ. טור. ורש"י פירש תפירה מיושרת. מ"א סק"ה. וי"ל דאף תפירה אחת מיושרת לא. א"א או' ה':

כד

כד) שם. אבל מותר לשללן וכו' למחר. כפתור ופרח פ"ו. פת"ע או' יו"ד. מ"ב או' ט"ו:

כה

כה) שם. כמין סולמות, תפירות שאינן מיושרות, פת"ע או' י"א מ"ב או' ט"ז, ועיין ביו"ד סי' ש"מ סעי' ט"ל וש"כ שם:

כו

כו) [סעיף ה'] היה הולך ובא לירושלים וכו'. הדר בירושלים ועבר ל' יום שלא ראה בהמ"ק חייב לקרוע. הרדב"ז סי' תרמ"ו. ולא נהגו כך. וכבר כתב שם הרדב"ז דלא זהירי בזה יעו"ש. ברכ"י או' ב' שע"ת או' ה':

כז

כז) שם. היה הולך ובא לירושלים וכו' והרואה ירושלים תוך שלושים יום אעפ"י שלא קרע כגון שדר בתוכה א"צ לקרוע על ערי יהודה. ומי שנולד בירושלים אפי' הגדיל א"צ לקרוע דבקטנותו פטור וכשהגדיל א"צ לקרוע דהא ראה אותה תוך ל' יום. מ"א סק"ו. א"ר או' ח' י"א בהגה"ט מ"ב או' י"ז. ויה"ר שנזכה לראות בנין בהמ"ק וירושלים וכל ערי א"י כיר"א:

מעבר לתחילת הדף< הקודם · הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---