ביאור הגר"א/אורח חיים/סג: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר)
 
(תיקון)
שורה 4: שורה 4:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}


{{עוגןמ|א}} '''ס"א אע"פ כו'. ''' ט"ו ב' אר"ח ב"ח כל כו':
== א ==


'''קראה כו' ''' שם א"ר טבי כו':
'''ס"א קורא כו'.''' מתני' י' ב' וגמ' י"א א' ת"ר כו':


{{עוגןמ|ב}} '''ס"ב יכול כו'.'''  דאין הלכה כרבי מחבריו כמ"ש בפדעירובין ועוד דת"ק שם ט"ו א' ס"ל כוותייהו ואפסיק שם כת"ק כמ"ש בס"ק ועוד דסתם מתני' דסוטה כוותייהו:
'''או רוכב כו'.'''  רמב"ם דלא גרע ממהלך ובכלל בלכתך בדרך הוא וע"ל סי' צ"ד ס"ד:


'''ויזהר כו'. ''' כמש"ש שיהא למודך תם כו' ב"י:
'''אבל לא כו'.''' ע' תוס' דנדה י"ד א' ד"ה אפרקיד כו' והרמב"ם נקט כשני הפירושים לחומרא הג"מ:


{{עוגןמ|ג}} '''ס"ג צריך כו'. ''' שם הלכה כר"י שאמר כו' והלכה כו' ושם הלכה כדברי כו':
''' אבל קורא כו'.'''  רמב"ם וכ"כ רש"י שם ותוס' שם ד"ה ק"ש ממ"ש בברכות כ"ד א' שנים כו' וכ"כ תר"י בשם י"א וכמ"ש מטין וקורין והם כ' דוקא שכבר שוכב ופשט את בגדיו משום טרחא וכמו שאמרו בעל בשר הוה ה"ה כאן וז"ש בהג"ה מאחר כו' ופליג על הש"ע:


'''ובלבד כו'. ''' שם כ' ב' כר"ח מדמתרצי ר"א ור"א למילתיה תוס' שם בד"ה ור"ח וכן הסוגיא דשבת ק"נ א' כוותיה הר"י ורא"ש:
== ב ==


{{עוגןמ|ד}} '''ס"ד אם מחמת כו'. ''' כ"ח א"ח לדעת הירושלמי ונראה משעל מתני' הנ"ל רב אמר הלכה כדברי שניהם להקל דלא כל מה אנן אמרין סתמא ור' יוסי הלכה כסתמא ר' יוסי ור' יהודה הלכה כר' יוסי ומה צריכה רב למימר הלכה כדברי שניהם להקל אלא בגין שמע דתני לה ר' חייא בשם ר"מ לפום כן צריכה למימר הלכה כדברי שניהם להקל והיינו מה דאמר בגמ' דידן א"ל ר"מ הה"א אשר כו' אחר כוונת הלב כו':
'''ס"ב מי כו'.''' כמשכדאי היית כו' ועבה"ג:


'''ואף לכתחלה כו'. ''' דאמרינן במדרש אמרי האזינה ה' אמר דוד רבש"ע בשעה שאני יכול לדבר אמרי האזינה ובשעה שאיני יכול לדבר בינה הגיגי ור"ל כמו הגיון לבי בהגיגי כו' וז"ש בינה כו' תר"י ובילקוט תהלים סי' תרכ"ז רגזו ואל תחטאו כו' אמר הקב"ה אני אמרתי להתפלל בבה"כ שבעירך ואם אין אתה יכול לילך התפלל על מטתך ואם אין אתה יכול הרהר בלבך שנא' אמרו בלבבכם על משכבכם כו':
== ג ==


'''ובלבד כו'. ''' כמש"ל סי' פ"ה ס"ב וכגון בית אמצעי של מרחץ ועמ"א:
'''ס"ג היה כו'.''' דקי"ל כר"מ וכ"פ בתוס' שם ד"ה על וירושלמי כו' וכן הלכה כו' וכן איתא בתנחומא כו' וכ"כ הרי"ף כמו דאמרינן ואזדא ר"י כו' ה"ה רב יהודה סמצות כוונה כר"א אבל הראב"ד פסק עד על לבבך דוקא דטעמיה משום דלא לשוי עראי כמ"ש בס"ו וכ"כ לעיל סי' נ"ח ס"ג בשם הרשב"א וכ"כ הרשב"א בחי' בשם הרי"צ גאות דבלא"ה ק' דרבא אדרבא מ"מ משם ואילך מותר בהליכה משום דכתיב ובלכתך וצ"ע דא"כ מאי ואזדא ר"י לטעמיה מ"מ הא כתיב ובלכתך ועתוס' שם ט"ז א' ד"ה הא וכ"כ רז"ה דה"ה להא דפ"א דיומא שלא ירמוז כו' אבל הרי"ף וכל הפוסקים פי' בשניהם פ' ראשונה ממש וצ"ל דכ"א כדאיתא וג' חילוקים בדבר:
 
'''מהלך בדרך כו'.'''  לשון ירושלמי הנ"ל והביאו הרא"ש ורשב"א ותוס' הנ"ל:
 
== ד ==
 
'''ס"ד עיקר כו'.'''  כרבא דבתראה הוא:
 
'''ואפי' כו'.'''  וראיה דהא רבא ס"ל דא"צ כוונה בפ"ג דר"ה ועמ"א:
 
== ה ==
 
'''ס"ה שאע"פ כו'.'''  תר"י ורא"ש דודאי צריך לקרות כולה כמש"ש חוזר וגומרה ואף למ"ד אין חוזר וגומרה היינו משום שעבר זמן ק"ש ומקודם פטור היה כמש"ל ס"ס ק"ו בהג:
 
== ו ==
 
'''ס"ו שהוא עיקר כו'.'''  ב"י וכמ"ש בירושלמי מה בין פרק ראשון לבין פרק שני אר"ח כל מה שכתב בזה כתב בזה מעתה לא יקרא אלא אחת א"ר אילא הראשון ליחיד השני לציבור הראשון לתלמוד השני למעשה:
 
'''מפני כו'.'''  דא"א לו' משום כוונה דא"כ אמאי קאמר ולא אותי קראת כו' ולא הביא הפסוקים דרפ"ב דברכות וכן אמר שם ודברת בם עשה כו' וכמ"שו ועוד דרב עצמו ס"ל דפסוק ראשון לבד בעי כוונה כמ"ש בברכות שם א"ר אילא כו' ונאנס כו'. מלחמות:
 
== ז ==
 
'''ס"ז היה עוסק כו'.'''  אע"ג דבגמרא אמרו משום כוונה וא"כ בפסוק ראשון סגיא וכ"ד התוס' שם מ"מ דעת הרי"ף וש"פ בכולה פרשה מדקבלה רבא לתשובתו של רב מרי ואף שיש לדחות דרבא לא קבלה אלא לס' של ר' יוחנן שאמר והוא כו' ור' יוחנן לשיטתו ועוד דאפשר גמ' קאמר אליבא דר' יוחנן כגי' אר"י כו' מ"מ בירושלמי מ' להדיא דטעם א' להן עם הנ"ל דס"ו דאמרי' שם פ"ב תני לא יהא מרמז וקורא תני הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעה"ב כו' א"ר מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך כו':
 
== ח ==
 
'''ס"ח וכן בע"ה כו'.'''  טור מדחילק שם בתפלה ולא בק"ש:
 
== ט ==
 
'''ס"ט הכתף כו'.'''  תוס' וירושלמי פ"ב ומסיים שם ושם בין כך ובין כך לא יתפלל עד שיפרק ור"ל במשא של ד' קבין כמ"ש בירושלמי שם ובב"מ פ"ט ומכאן דבק"ש אף בד' קבין מותר:




{{ניווט כללי תחתון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}

גרסה מ־10:30, 27 באפריל 2020

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


ביאור הגר"אTriangleArrow-Left.png אורח חיים TriangleArrow-Left.png סג

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף



טור ומפרשיו

ארבעה טורים
··
בית יוסף
ב"ח
דרישה


שו"ע ומפרשיו

שולחן ערוך
··
אליה רבה
יד אפרים
כף החיים
מגן אברהם
מחצית השקל
משנה ברורה
שערי תשובה
באר הגולה
ביאור הגר"א
ט"ז
לבושי שרד



מראי מקומות


לדף זה באתר "על התורה" לסימן זה באתר "תא שמע" לדף זה באתר "שיתופתא"


א

ס"א קורא כו'. מתני' י' ב' וגמ' י"א א' ת"ר כו':

או רוכב כו'. רמב"ם דלא גרע ממהלך ובכלל בלכתך בדרך הוא וע"ל סי' צ"ד ס"ד:

אבל לא כו'. ע' תוס' דנדה י"ד א' ד"ה אפרקיד כו' והרמב"ם נקט כשני הפירושים לחומרא הג"מ:

אבל קורא כו'. רמב"ם וכ"כ רש"י שם ותוס' שם ד"ה ק"ש ממ"ש בברכות כ"ד א' שנים כו' וכ"כ תר"י בשם י"א וכמ"ש מטין וקורין והם כ' דוקא שכבר שוכב ופשט את בגדיו משום טרחא וכמו שאמרו בעל בשר הוה ה"ה כאן וז"ש בהג"ה מאחר כו' ופליג על הש"ע:

ב

ס"ב מי כו'. כמש"ש כדאי היית כו' ועבה"ג:

ג

ס"ג היה כו'. דקי"ל כר"מ וכ"פ בתוס' שם ד"ה על וירושלמי כו' וכן הלכה כו' וכן איתא בתנחומא כו' וכ"כ הרי"ף כמו דאמרינן ואזדא ר"י כו' ה"ה רב יהודה ס"ל מצות כוונה כר"א אבל הראב"ד פסק עד על לבבך דוקא דטעמיה משום דלא לשוי עראי כמ"ש בס"ו וכ"כ לעיל סי' נ"ח ס"ג בשם הרשב"א וכ"כ הרשב"א בחי' בשם הרי"צ גאות דבלא"ה ק' דרבא אדרבא מ"מ משם ואילך מותר בהליכה משום דכתיב ובלכתך וצ"ע דא"כ מאי ואזדא ר"י לטעמיה מ"מ הא כתיב ובלכתך ועתוס' שם ט"ז א' ד"ה הא וכ"כ רז"ה דה"ה להא דפ"א דיומא שלא ירמוז כו' אבל הרי"ף וכל הפוסקים פי' בשניהם פ' ראשונה ממש וצ"ל דכ"א כדאיתא וג' חילוקים בדבר:

מהלך בדרך כו'. לשון ירושלמי הנ"ל והביאו הרא"ש ורשב"א ותוס' הנ"ל:

ד

ס"ד עיקר כו'. כרבא דבתראה הוא:

ואפי' כו'. וראיה דהא רבא ס"ל דא"צ כוונה בפ"ג דר"ה ועמ"א:

ה

ס"ה שאע"פ כו'. תר"י ורא"ש דודאי צריך לקרות כולה כמש"ש חוזר וגומרה ואף למ"ד אין חוזר וגומרה היינו משום שעבר זמן ק"ש ומקודם פטור היה כמש"ל ס"ס ק"ו בהג"ה:

ו

ס"ו שהוא עיקר כו'. ב"י וכמ"ש בירושלמי מה בין פרק ראשון לבין פרק שני אר"ח כל מה שכתב בזה כתב בזה מעתה לא יקרא אלא אחת א"ר אילא הראשון ליחיד השני לציבור הראשון לתלמוד השני למעשה:

מפני כו'. דא"א לו' משום כוונה דא"כ אמאי קאמר ולא אותי קראת כו' ולא הביא הפסוקים דרפ"ב דברכות וכן אמר שם ודברת בם עשה כו' וכמ"שו ועוד דרב עצמו ס"ל דפסוק ראשון לבד בעי כוונה כמ"ש בברכות שם א"ר אילא כו' ונאנס כו'. מלחמות:

ז

ס"ז היה עוסק כו'. אע"ג דבגמרא אמרו משום כוונה וא"כ בפסוק ראשון סגיא וכ"ד התוס' שם מ"מ דעת הרי"ף וש"פ בכולה פרשה מדקבלה רבא לתשובתו של רב מרי ואף שיש לדחות דרבא לא קבלה אלא לס' של ר' יוחנן שאמר והוא כו' ור' יוחנן לשיטתו ועוד דאפשר גמ' קאמר אליבא דר' יוחנן כגי' אר"י כו' מ"מ בירושלמי מ' להדיא דטעם א' להן עם הנ"ל דס"ו דאמרי' שם פ"ב תני לא יהא מרמז וקורא תני הפועלים שהיו עושין מלאכה אצל בעה"ב כו' א"ר מנא זאת אומרת שאסור לעשות מלאכה בשעה שיברך כו':

ח

ס"ח וכן בע"ה כו'. טור מדחילק שם בתפלה ולא בק"ש:

ט

ס"ט הכתף כו'. תוס' וירושלמי פ"ב ומסיים שם ושם בין כך ובין כך לא יתפלל עד שיפרק ור"ל במשא של ד' קבין כמ"ש בירושלמי שם ובב"מ פ"ט ומכאן דבק"ש אף בד' קבין מותר:


מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.