רש"י/במדבר/כט: הבדלים בין גרסאות בדף
(העלאת דפים בצורה אוטומטית - הטקסט פורסם ברשיון נחלת הכלל באתר 'ספריא') |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (תיקון עיצוב, והסרת ניקוד (מכמה סיבות), אולי בעתיד נעלה רש"י מנוקד לצד הרש"י הרגיל) |
||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
== ו == | == ו == | ||
'''מלבד עלת החדש.''' | '''מלבד עלת החדש.''' מוספי ראש חדש שהוא ביום ראש השנה: | ||
== יא == | == יא == | ||
'''מלבד חטאת הכפרים.''' | '''מלבד חטאת הכפרים.''' שעיר הנעשה בפנים האמור באחרי מות, שגם הוא חטאת: | ||
'''ועלת התמיד.''' | '''ועלת התמיד.''' ומלבד עולת התמיד תעשו עולות הללו: | ||
'''ונסכיהם.''' | '''ונסכיהם.''' מוסב על המוספין הכתובים ועל תעשו, והוא לשון צווי, מלבד עולת התמיד ומנחתה תעשו את אלה ונסכיהם, וכן כל נסכיהם האמורים בכל המועדות חוץ משל קרבנות החג, שכל ונסכה, ונסכיהם, ונסכיה שבהם מוסבים על התמיד, ואינן לשון צווי, שהרי נסכיהם של מוספין כתובין לעצמן בכל יום ויום: | ||
== יח == | == יח == | ||
'''ומנחתם ונסכיהם לפרים.''' | '''ומנחתם ונסכיהם לפרים.''' פרי החג שבעים הם כנגד שבעים אמות, ומתמעטים והולכים, סימן כליה היא להם, ובימי המקדש היו מגנים עליהם מן היסורין {{ממ|סוכה נ"ה}}: | ||
'''ולכבשים.''' | '''ולכבשים.''' כנגד ישראל שנקראו שה פזורה {{ממ|ירמיהו נ'}}, והם קבועים, ומנינם תשעים ושמונה, לכלות מהם תשעים ושמונה קללות שבמשנה תורה. בשני נאמר ונסכיהם על שני תמידי היום, ולא שנה הלשון אלא לדרש, כמו שאמרו רבותינו ז"ל {{ממ|ספרי. שבת ק"נ}} בשני ונסכיהם, בששי ונסכיה, בשביעי כמשפטם, מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן מים, רמז לנסוך המים מן התורה בחג: | ||
== לה == | == לה == | ||
'''עצרת תהיה לכם.''' | '''עצרת תהיה לכם.''' עצורים בעשית מלאכה. ד"א, ''' עצרת''' , עצרו מלצאת, מלמד שטעון לינה. ומדרשו באגדה לפי שכל ימות הרגל הקריבו כנגד שבעים אמות, ובאין ללכת, אמר להם המקום בבקשה מכם עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מכם {{ממ|סוכה נ"ה}}: | ||
== לו == | == לו == | ||
'''פר אחד איל אחד.''' | '''פר אחד איל אחד.''' אלו כנגד ישראל, התעכבו לי מעט עוד, ולשון חבה הוא זה, כבנים הנפטרים מאביהם והוא אומר להם קשה עלי פרדתכם, עכבו עוד יום אחד, משל למלך שעשה סעודה כו', כדאיתא במסכת סכה {{ממ|שם}}. ובמדרש רבי תנחומא: למדה תורה דרך ארץ שמי שיש לו אכסנאי יום ראשון יאכילנו פטומות, למחר יאכילנו דגים, למחר בשר בהמה, למחר מאכילו קטנית, למחר מאכילו ירק, פוחת והולך כפרי החג: | ||
== לט == | == לט == | ||
'''אלה תעשו לה' במועדיכם.''' | '''אלה תעשו לה' במועדיכם.''' דבר הקצוב לחובה: | ||
'''לבד מנדריכם.''' | '''לבד מנדריכם.''' אם באתם לדור קרבנות ברגל, מצוה היא בידכם, או נדרים או נדבות שנדרתם כל השנה, הקריבום ברגל, שמא יקשה לו לחזר ולעלות לירושלים ולהקריב נדריו ונמצא עובר בבל תאחר: | ||
{{ניווט כללי תחתון}} | {{ניווט כללי תחתון}} | ||
{{פורסם בנחלת הכלל}} | {{פורסם בנחלת הכלל}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:45, 14 באפריל 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ו[עריכה]
מלבד עלת החדש. מוספי ראש חדש שהוא ביום ראש השנה:
יא[עריכה]
מלבד חטאת הכפרים. שעיר הנעשה בפנים האמור באחרי מות, שגם הוא חטאת:
ועלת התמיד. ומלבד עולת התמיד תעשו עולות הללו:
ונסכיהם. מוסב על המוספין הכתובים ועל תעשו, והוא לשון צווי, מלבד עולת התמיד ומנחתה תעשו את אלה ונסכיהם, וכן כל נסכיהם האמורים בכל המועדות חוץ משל קרבנות החג, שכל ונסכה, ונסכיהם, ונסכיה שבהם מוסבים על התמיד, ואינן לשון צווי, שהרי נסכיהם של מוספין כתובין לעצמן בכל יום ויום:
יח[עריכה]
ומנחתם ונסכיהם לפרים. פרי החג שבעים הם כנגד שבעים אמות, ומתמעטים והולכים, סימן כליה היא להם, ובימי המקדש היו מגנים עליהם מן היסורין (סוכה נ"ה):
ולכבשים. כנגד ישראל שנקראו שה פזורה (ירמיהו נ'), והם קבועים, ומנינם תשעים ושמונה, לכלות מהם תשעים ושמונה קללות שבמשנה תורה. בשני נאמר ונסכיהם על שני תמידי היום, ולא שנה הלשון אלא לדרש, כמו שאמרו רבותינו ז"ל (ספרי. שבת ק"נ) בשני ונסכיהם, בששי ונסכיה, בשביעי כמשפטם, מ"ם יו"ד מ"ם הרי כאן מים, רמז לנסוך המים מן התורה בחג:
לה[עריכה]
עצרת תהיה לכם. עצורים בעשית מלאכה. ד"א, עצרת , עצרו מלצאת, מלמד שטעון לינה. ומדרשו באגדה לפי שכל ימות הרגל הקריבו כנגד שבעים אמות, ובאין ללכת, אמר להם המקום בבקשה מכם עשו לי סעודה קטנה כדי שאהנה מכם (סוכה נ"ה):
לו[עריכה]
פר אחד איל אחד. אלו כנגד ישראל, התעכבו לי מעט עוד, ולשון חבה הוא זה, כבנים הנפטרים מאביהם והוא אומר להם קשה עלי פרדתכם, עכבו עוד יום אחד, משל למלך שעשה סעודה כו', כדאיתא במסכת סכה (שם). ובמדרש רבי תנחומא: למדה תורה דרך ארץ שמי שיש לו אכסנאי יום ראשון יאכילנו פטומות, למחר יאכילנו דגים, למחר בשר בהמה, למחר מאכילו קטנית, למחר מאכילו ירק, פוחת והולך כפרי החג:
לט[עריכה]
אלה תעשו לה' במועדיכם. דבר הקצוב לחובה:
לבד מנדריכם. אם באתם לדור קרבנות ברגל, מצוה היא בידכם, או נדרים או נדבות שנדרתם כל השנה, הקריבום ברגל, שמא יקשה לו לחזר ולעלות לירושלים ולהקריב נדריו ונמצא עובר בבל תאחר:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |