ערך/כח דהיתרא עדיף

מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי כח דהיתרא עדיף

טעם

רש"י בביצה (ב: ד"ה דהתירא) כתב: טוב לו להשמיענו כח דברי המתיר שהוא סומך על שמועתו ואינו ירא להתיר אבל כח האוסרין אינה ראיה שהכל יכולין להחמיר ואפילו בדבר המותר.

כשאין חידוש בצד ההיתר

הרשב"ם בפסחים (קב. ד"ה להודיעך) כתב שכאשר אין חידוש בצד ההיתר כי מהיכי תיתי לאסור, ואילו בצד האיסור יש חידוש, בכהאי גוונא כח דאיסורא עדיף.

בברכות

האחרונים נחלקו האם בדיני ברכות, כח דהתירא עדיף היינו לחייבו בברכה או לפוטרו מברכה.

דעת המהרש"ל (פסחים קב.) שהמצריך לברך חשוב כח דהתירא כיון שמתיר להזכיר שם שמים ואינו חושש לברכה לבטלה, ואילו האומר שאין צריך לברך חשוב כח דאיסורא כיון שברכות אינן מעכבות וחושש הוא לברכה לבטלה ואינו מתיר לברך.

דעת המהרש"א (שם) שאדרבה המתיר לאכול בלא ברכה הוא החשוב כח דהתירא כיון שאסור להנות מהעולם הזה בלא ברכה וכל הנהנה מהעוה"ז בלא ברכה כאילו מעל, מה שאין כן המצריך ברכה שהוא מחמיר, ולא שייך לומר שברכות אין מעכבות אלא בברכת המצוות.

ובצל"ח (ברכות ס.) נקט שהדבר תלוי במחלוקת הרמב"ם והתוספות אם המברך ברכה שאינה צריכה עובר על "לא תשא", שדעת התוספות שאינו עובר, ואם כן הפוטר מברכה הוא המתיר שמתיר להנות מהעולם בלא ברכה. ודעת הרמב"ם (ברכות פ"א הט"ו) שעובר, ואם כן המחייב בברכה אף שהוא ספק וספק ברכות להקל הוא המתיר.

בברכת שהחיינו

בגמרא בברכות (ס.) מבואר שלפטור מברכת שהחיינו חשיב כח דהתירא.

והקשה הצל"ח מדוע חשיב כח דהתירא הלא בכל ספק ברכות הדין הוא להקל, ואדרבה המחייב ברכה הוא מתיר טפי שאינו חושש לברכה שאינה צריכה שעובר בה על "לא תשא"

ויישב, דברכת שהחיינו שאני שמבואר בגמרא בעירובין (מ:) שאומרה אפילו בשוק, וכן איתא שם איבעיא לן מהו לומר זמן בר"ה כו' אמר ליה רשות לא קמבעיא ליה, כי קמיבעיא לי חובה.

---

---

שולי הגליון

---

---

מעבר לתחילת הדף