ערך/כח דהיתרא עדיף: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
(ערך חדש - כח דהתירא עדיף)
 
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{ניווט כללי עליון}}
{{ניווט כללי עליון}}
== טעם ==
== טעם ==
רש"י בביצה {{ממ|[[רש"י/ביצה/ב/ב#דהתירא|ב: ד"ה דהתירא]]}} כתב: טוב לו להשמיענו כח דברי המתיר שהוא סומך על שמועתו ואינו ירא להתיר אבל כח האוסרין אינה ראיה שהכל יכולין להחמיר ואפילו בדבר המותר.
רש"י בביצה {{ממ|[[רש"י/ביצה/ב/ב#דהתירא|ב: ד"ה דהתירא]]}} כתב: טוב לו להשמיענו כח דברי המתיר שהוא סומך על שמועתו ואינו ירא להתיר אבל כח האוסרין אינה ראיה שהכל יכולין להחמיר ואפילו בדבר המותר.

גרסה מ־11:54, 3 באפריל 2020

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png כח דהיתרא עדיף

טעם

רש"י בביצה (ב: ד"ה דהתירא) כתב: טוב לו להשמיענו כח דברי המתיר שהוא סומך על שמועתו ואינו ירא להתיר אבל כח האוסרין אינה ראיה שהכל יכולין להחמיר ואפילו בדבר המותר.

כשאין חידוש בצד ההיתר

הרשב"ם בפסחים (קב. ד"ה להודיעך) כתב שכאשר אין חידוש בצד ההיתר כי מהיכי תיתי לאסור, ואילו בצד האיסור יש חידוש, בכהאי גוונא כח דאיסורא עדיף.

בברכות

האחרונים נחלקו האם בדיני ברכות, כח דהתירא עדיף היינו לחייבו בברכה או לפוטרו מברכה.

דעת המהרש"ל (פסחים קב.) שהמצריך לברך חשוב כח דהתירא כיון שמתיר להזכיר שם שמים ואינו חושש לברכה לבטלה, ואילו האומר שאין צריך לברך חשוב כח דאיסורא כיון שברכות אינן מעכבות וחושש הוא לברכה לבטלה ואינו מתיר לברך.

דעת המהרש"א (שם) שאדרבה המתיר לאכול בלא ברכה הוא החשוב כח דהתירא כיון שאסור להנות מהעולם הזה בלא ברכה וכל הנהנה מהעוה"ז בלא ברכה כאילו מעל, מה שאין כן המצריך ברכה שהוא מחמיר, ולא שייך לומר שברכות אין מעכבות אלא בברכת המצוות.




שולי הגליון



מעבר לתחילת הדף