לבושי שרד/אורח חיים/קע: הבדלים בין גרסאות בדף
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (יצירה אוטומטית מתוך טקסט בנחלת הכלל (ספריא) + טיפול בידי מתנדבי האוצר) |
מהדורה קמא (שיחה | תרומות) (+קישורים פנימיים) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
{{ניווט כללי עליון}} | {{ניווט כללי עליון}} | ||
<small> | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#ב|מג"א סק"ב]]</small> דמשום חששא. דאינו רק חששא שמא אכל כמ"ש רמ"א בסוף הסעיף: | ||
<small>סק"ג</small> למטה אאכילה. משמע בזה כהב"ח: | <small>סק"ג</small> למטה אאכילה. משמע בזה כהב"ח: | ||
| שורה 12: | שורה 12: | ||
<small>סק"ו</small> נוטל בפנים הוקשה לו ממ"נ אם לא יאכל הא א"צ כלל נטילה ואם יאכל שוב לא יחשדוהו: | <small>סק"ו</small> נוטל בפנים הוקשה לו ממ"נ אם לא יאכל הא א"צ כלל נטילה ואם יאכל שוב לא יחשדוהו: | ||
<small>מ"א ס"ק י"ב</small> אבל כששותהו. הוקשה לו בשני פעמים די שאינו גרגרן ולמה יהיה בכלל דרך ארץ הא אין לו ברירה אחרת לכן תירץ דיש ממוצע בין גרגרן לד"א כשמשייר מעט: | <small>[[מגן אברהם/{{כאן}}#יב|מ"א ס"ק י"ב]]</small> אבל כששותהו. הוקשה לו בשני פעמים די שאינו גרגרן ולמה יהיה בכלל דרך ארץ הא אין לו ברירה אחרת לכן תירץ דיש ממוצע בין גרגרן לד"א כשמשייר מעט: | ||
<small>ט"ז סק"ה</small> בברייתא איתא כן. ול' זה משמע כמו שפי' המ"א ואין האיסור רק כשמברך בהמ"ז שכבר אכל כל צרכו וכששותה ב' כוסות נראה כרוצה לאכול עוד אבל באמצע הסעודה מותר לו לשתות ב" כוסות כדי לשרות מה שיאכל אח"כ אבל הטור מפרש פי' אחד דבה"מ רבות' היא דאלו לשתות ב' תוך הסעודה ודאי אסור משום זוגות אלא אפי' כשרוצה לברך על אחד מ"מ ההבאה ביחד אסור שנראה כגרגרן: | <small>[[ט"ז/{{כאן}}#ה|ט"ז סק"ה]]</small> בברייתא איתא כן. ול' זה משמע כמו שפי' המ"א ואין האיסור רק כשמברך בהמ"ז שכבר אכל כל צרכו וכששותה ב' כוסות נראה כרוצה לאכול עוד אבל באמצע הסעודה מותר לו לשתות ב" כוסות כדי לשרות מה שיאכל אח"כ אבל הטור מפרש פי' אחד דבה"מ רבות' היא דאלו לשתות ב' תוך הסעודה ודאי אסור משום זוגות אלא אפי' כשרוצה לברך על אחד מ"מ ההבאה ביחד אסור שנראה כגרגרן: | ||
<small>סק"ו</small> דלא מהני לעיל בסימן קס"ז סי"ז: | <small>סק"ו</small> דלא מהני לעיל בסימן קס"ז סי"ז: | ||
גרסה אחרונה מ־16:27, 6 בינואר 2020
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
|
< הקודם · הבא >
טור ומפרשיו שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
מג"א סק"ב דמשום חששא. דאינו רק חששא שמא אכל כמ"ש רמ"א בסוף הסעיף:
סק"ג למטה אאכילה. משמע בזה כהב"ח:
סק"ה הרב"י לשונם דהו"ל לכתוב החילוק בין שתיה לאכילה אחר בבא דהפליג והוי קאי חילוק זה אתרווייהו:
סק"ו נוטל בפנים הוקשה לו ממ"נ אם לא יאכל הא א"צ כלל נטילה ואם יאכל שוב לא יחשדוהו:
מ"א ס"ק י"ב אבל כששותהו. הוקשה לו בשני פעמים די שאינו גרגרן ולמה יהיה בכלל דרך ארץ הא אין לו ברירה אחרת לכן תירץ דיש ממוצע בין גרגרן לד"א כשמשייר מעט:
ט"ז סק"ה בברייתא איתא כן. ול' זה משמע כמו שפי' המ"א ואין האיסור רק כשמברך בהמ"ז שכבר אכל כל צרכו וכששותה ב' כוסות נראה כרוצה לאכול עוד אבל באמצע הסעודה מותר לו לשתות ב" כוסות כדי לשרות מה שיאכל אח"כ אבל הטור מפרש פי' אחד דבה"מ רבות' היא דאלו לשתות ב' תוך הסעודה ודאי אסור משום זוגות אלא אפי' כשרוצה לברך על אחד מ"מ ההבאה ביחד אסור שנראה כגרגרן:
סק"ו דלא מהני לעיל בסימן קס"ז סי"ז:
שם אלא אם יש כצ"ל:
סק"ז אפילו באכסניא דשס בברייתא תני הי' הופכין אכסניא לנשואין פי' מי שהאכיל לאחד באכסניא שהיא סעודה מעוטא חזר הוא והאכילהו בנשואין שהוא סעודה מרובה:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |