עריכת הדף "שיח השדה/זבחים/קיב/ב"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

'''קק"ל ומע"ש לפנים מן החומה.''' עי' בספרי זוטא [[ספרי זוטא/פרשת נשא|ר"פ נשא]] קק"ל ומע"ש נאכלין בירושלים ואין נאכלין בערי חומה ומכאן ראי' דלא כדעת המבי"ט בק"ס {{ממ|}} דקק"ל נאכלין מדינא בכל ערי חומה אלא דלא משכח"ל דנפסלין ביוצא ויש ליישב:


{{מרכז|'''אם בנוב וגבעון היה מקדש או משכן'''}}
'''אם בנוב וגבעון הי' מקדש או משכן.''' רש"י ב[[רש"י/פסחים/לח/ב#זאת|פסחים ל"ח ב']] ד"ה זאת פי' שהי' שם מקדש וכ"מ מד' רש"י [[רש"י/סוטה/טו/ב#איסי|סוטה ט"ו ב']] ד"ה איסי וכ"מ מד' הרמב"ם [[רמב"ם/בית הבחירה/א#ב|פ"א מביה"ב ה"ב]] אבל התו"י [[תוספות ישנים/יומא/מד/א#שילה|יומא מ"ד א']] ד"ה שילה כ' שהי' משכן וכ"כ הרמב"ם בפיה"מ שילהי זבחים {{ממ|}} וכ"מ בהדיא ב[[תנ"ך/דברי הימים א/כא#כט|דה"א כ"א כ"ט]] ו[[תנ"ך/דברי הימים ב/א#ג|דה"ב א' ג']] (כ"ז ציין בס' כד"ו) ועי' [[בבלי/זבחים/קיח/א|זבחים קי"ח א']] ימי אהל מועד שבנוב וגבעון ו[[בבלי/זבחים/קיט/א|שם קי"ט א']] שלש בירות הן נוב וגבעון פירש"י מקדש כגי' שטמ"ק ועי' [[תוספות/זבחים/קיז/ב#רבי|זבחים קי"ז ב']] תד"ה ר"ש באהל מועד שבנוב וגבעון ועי' [[סדר עולם רבה/יד|סע"ר פי"ד]] אבל אהל מועד שעשה משה במדבר כו' היו בבמה בגבעון וכ"מ בתוספתא סוף זבחים איזהו במה גדולה בשעת היתר הבמות אהל מועד נטוי כדרכו אין הארון נתון שם והיינו ע"כ בנוב וגבעון שלא הי' הארון נתון שם והי' שעת היתר הבמות ועי' [[בבלי/סוטה/ט/א|סוטה ט' א']] משנבנה מקדש ראשון נגנז אהל מועד קרשיו כו', ובמאירי [[מאירי/סוטה/טו/ב|סוטה ט"ו ב']] כתב דנוב וגבעון במה היתה שם ולא משכן ולא מקדש כו' ואפשר שנוב וגבעון לא הי' הנכנס שם בטומאה חייב עכ"ל ותימא גדול דבהדיא תנן ב[[בבלי/זבחים/קיב/ב|זבחים קי"ב ב']] בנוב וגבעון ק"ק נאכלין לפנים מן הקלעים אלמא היו קלעים (ועי' ב[[רש"י/שמואל א/טו#כז|ש"א ט"ו כ"ז]] ברש"י שכ' דבזמן נוב הי' אוה"מ בגלגל והוא תמוה), והנה ד' רש"י ב[[רש"י/סוטה/טו/ב|סוטה ט"ו ב']] בלא"ה תמוהים דנהי דהי' בית של אבנים עכ"פ לא עדיף ממשכן שילה שהי' ג"כ כך ופירש"י דאיקרי משכן וה"ה הכא וזהו קושיית התו"י [[תוספות ישנים/יומא/מד/א|יומא מ"ד א']] וע"כ דכוונת רש"י לומר דבנוב וגבעון בלא"ה יש עוד טעם דא"א למיגרסי' משום שאין מנחה בבמה וע"כ אין לנו מד' רש"י אלו שום ראי' לנידון דידן מיהו בפסחים פירש"י בהדיא דבנוב הי' בית של אבנים וכ"מ ל' הרמב"ם [[רמב"ם/בית הבחירה/א#|ריש ה' ביה"ב]] ונ' דלמדו זה מסוגיא ד[[בבלי/זבחים/קיט/א|זבחים קי"ט א']] שלש בירות הן שילה נוב וגבעון ובית עולמים ופירש"י בירה מקדש (ע"פ גי' שטמ"ק) ומשמע להו דמקדש ממש הי', וכל הסתירות הנ"ל יתיישבו ע"פ ירושלמי מגילה [[ירושלמי/מגילה/א/יב|פ"א הי"ב]] כשם שהי' אהל מועד נטוי כך הי' אהל שבשילה נטוי אר"י בר"ב קרסיו קרשיו בריחיו עמודיו ואדניו ופי' ה[[קרבן העדה/מגילה/א/יב|ק"ע]] כל הקרשים של אוה"מ היו עומדים על הי' טפחים של בנין וע"ש בפ"מ וכן מבואר במדרש תהלים פע"ח ויטש משכן שילה בית מלמטן אבנים ויריעות מלמעלן ר' זעירא אומר קרשים היו שנא' ויטש משכן שילה וע"כ לא פליג אמתני' דריש פרת חטאת דלאו תנא הוא אלא כונתו כדאי' בירושלמי וכן מתפרש במדרש שמואל [[מדרש שמואל/ג|פ"ג]] ע"ש אך הלשון משובש שם קצת וע"ש במפרשים ואין להאריך, וכן הי' ג"כ בנוב וגבעון לד' רש"י והרמב"ם (וגם שילה נקרא משכן עי' [[רש"י/מגילה/יד/א#פתילות|מגילה י"ד א']] רש"י ד"ה פתילות וע"ש בגמ' ב' גירסות) ובזה מיושב כל הסתירות ולק"מ מקרא דד"ה דודאי הי' ג"כ המשכן מלמעלה וכן ל"ק מש"כ הרמב"ם בפיה"מ שהקימו שם את המשכן וכן הא דס"ע שהי' שם המשכן והא ד[[בבלי/זבחים/קיח/ב|זבחים קי"ח ב']] אוה"מ שבנוב וגבעון והא דתוספתא סוף זבחים אוה"מ נטוי כדרכו והא דסוטה ט' א' משנבנה ביהמ"ק נגנז אוה"מ דודאי הי' כל הזמן אוה"מ רק ע"ג הבנין ודעת התו"י שלא הי' שם כלל רק משכן בלא בית של אבנים ויפרש ג' בירות היינו דגם המשכן קרוי בירה והא דקאמר ג' ולא חשיב במדבר וגלגל היינו משום דמסיק התם למע"ש וזה לא נהג עד אחר כיבוש וחילוק ובזה מיושב הכל בע"ה זולת דעת המאירי תמוהה מאד וכמש"כ:


'''תד"ה אלמא.''' כתבנו בזה בשיח השדה קו' הלקוטים [[שיח השדה/קונטרס הליקוטים/ז#א|סי' ז' סק"א]]:



{{מרכז|'''אם נוהג במה בחו"ל'''}}
'''אם נוהג במה בחו"ל.''' ב[[בבלי/מגילה/י/א|מגילה י' א']] שמעתי שמקריבין בבית חוניו בזה"ז קסבר הותרו הבמות מבואר דגם בחו"ל מותר במה (וכ"מ קצת ב[[רש"י/סנהדרין/פג/א#תרומה|סנהדרין פ"ג א']] ע"ש ברש"י ד"ה תרומה דנוהג נותר בחו"ל בשעת היתר הבמות וזה י"ל דמיירי שהוציאוהו מא"י, וכ"מ בזבחים [[בבלי/זבחים/יד/א|י"ד א']] [[בבלי/זבחים/כח/ב|כ"ח ב']] [[בבלי/זבחים/כט/א|כ"ט א']] דאין מחשבת חוץ למקומו בבמה משמע אפי' בחו"ל ואפי' יחשוב להקטיר שם אך אולי אין פוסל מחשבה משום שאינו מקום משולש דבשר מותר לאכל שם דל"ש יוצא בבמה כמש"כ ראב"ד בתו"כ צו [[ראב"ד על תורת כהנים/צו/ה|ריש פרשה ה']] יוצא כשר בבמה שלא נאמרה אלא במזבח לבד כדכתיב כו') וצ"ע דבאדר"נ [[אבות דרבי נתן/כו|פכ"ו]] אי' כל א"י ראוי' למזבח וקאי אבמה בשעת היתר הבמות כמש"כ ריעב"ץ שם משמע דוקא א"י וכ"מ במכילתא ריש בא עד שלא נבחרה ירושלים היתה כל א"י ראוי' למזבח ובילקוט הגי' להקרבה ומשמע דוקא א"י (ובספרי זוטא ר"פ נשא ארץ כנען כשרה לבית השכינה ואין עבר הירדן כשר לבית השכינה אך שם הכונה לבנות ביהמ"ק) ותי' מו"ח שליט"א דשם מיירי בבמת צבור וזה מוכרח אי ברייתא דהתם אתיא גם כר"ש הא ס"ל ב[[בבלי/זבחים/קח/א|זבחים ק"ח]] דאין מזבח בבמה וע"כ בבמת ציבור איירי, ועי' ספרי זוטא [[ספרי זוטא/שלח/טו#ג|שלח ט"ו סי' ג']] רע"א יכול יעשו במה בחו"ל ויקריבו עלי' נסכים אמרת לא אמרתי אלא אשר אני נותן לכם כאשר אני נותן לכם אתם עושין במה ולא בחו"ל עכ"ל ומובא ג"כ בילקוט וצ"ע פירושו, ובהגהות הרד"ל [[רד"ל/זבחים/קיב/ב|זבחים קי"ב ב']] כ' דבגלגל נאכל קק"ל אף בחו"ל ובנוב וגבעון רק בא"י וק' א"כ משכח"ל חוץ למקומו בבמה (ועי' רש"י [[רש"י/זבחים/יד/א|זבחים י"ד א']] שכ' בבמה כל הבקעה מקומו עד סוף העולם אך י"ל לענין אכילה וכנ"ל, ועי' מאירי [[מאירי/קידושין/לז/א|קדושין ל"ז א']] דמשמע דאין במה קטנה בחו"ל):



{{מרכז|'''הערות בדיני במה''' על סדר הקונטרס שבסוף ספר [[חמדת דניאל/זבחים|חמדת דניאל על זבחים]]}}
בסוף ס' חמדת דניאל על זבחים סידר דיני במה, וזה שכתבתי בגליון:

המחבר השמיט:
:-אין במה כשרה אלא בא"י ולא בחו"ל אדר"נ [[אבות דרבי נתן/כו|פכ"ו]] ומכילתא ר"פ בא ובספרי זוטא שלח סי' ב' אבל ב[[בבלי/מגילה/י/א|מגילה י' א']] מוכח דכשרה בחו"ל וכן ב[[בבלי/סנהדרין/פג/א|סנהדרין פ"ג א']] וב[[רש"י/סנהדרין/פג/א#תרומה|רש"י ד"ה תרומה]] וצריך לחלק בין במה גדולה לבמה קטנה כמש"כ קודם.
:-ומותר לעשות במה מדבר שנשתמש בו הדיוט אע"ג דמזבח אסור. טור עה"ת בפ' ויקח את האבן אשר שם מראשותיו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/כח#יח|בראשית כח יח]]}} ועי' [[בבלי/זבחים/קטז/ב|זבחים קט"ז ב']] וצ"ע [שו"ר במנ"ח [[מנחת חינוך/ח|מצוה ח']] שתמה עליו].
:-ואין בונין אכסדראות אפי' בבמה. ספרי שופטים [[ספרי/דברים/קמה|סי' קמ"ה]].
:-כהנים ששמשו לע"ז כשרין להקריב בנוב וגבעון. תוס' ב[[תוספות/מנחות/קט/א#|מנחות ק"ט א']] בשם רש"י.
:-שתויי יין מותרין להקריב בבמה כן משמע קצת בתו"כ שמיני [[תורת כהנים/שמיני/א|פרשה א']] מדאיצטריך לרבות שילה ובית עולמים וכ"כ הרמב"ן בפ' שמיני {{ממ|}} דשתויי יין מותרין בבמה.
:-ברות רבה [[רות רבה/ה/א|פ"ה סי' א']] וכן בירושלמי סנהדרין [[ירושלמי/סנהדרין/ה/ה|פ"ה ה"ה]] משמע דניסוך המים כשר בבמה קטנה ועי' [[רש"ש על רות רבה/ה/א|רש"ש]] שם ברות רבה.
:-פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים בבמה נשרפים אפי' ע"ג הקבר. ירושלמי מגילה [[ירושלמי/מגילה/א/יא|פ"א הי"א]].
:-ושם פלוגתא אם קרב בבמה פר העלם דבר ונדבת הצבור וע"ש ועמש"כ המחבר אות י"ח.
:-שלמי חגיגה שהקריבן בבמה כשרין אלא שלא עלו לבעלים לשם חובה ירושלמי פסחים [[ירושלמי/פסחים/ב/ד|פ"ב ה"ד]].
:-עולת נקבה כשרה בבמה. [[בבלי/עבודה זרה/כד/ב|ע"ז כ"ד ב']].
:-אתנן ומחיר פסולין באוה"מ שבגלגל תוספתא דתמורה [[תוספתא/תמורה/ב#ב|פ"ב ה"ב]] משמע דבבמה קטנה כשרין ומ"ש בספרי תצא דפסחים בבמה צ"ל דהיינו בבמה גדולה [ובספרי תצא אי' דאתנן ומחיר אסורין בבמה].
:-מומין וזמן נוהג בבמה. [[בבלי/זבחים/קה/א|זבחים ק"ה א']]. אבל לא לבני נח שלהם כשר בע"מ בבמה אבל לא מחוסר אבר. [[בבלי/זבחים/קטז/א|שם קט"ז א']], ולא טריפה. [[בבלי/זבחים/קטז/א|שם]], יתר אבר פסול. רש"י בב"ר [[רש"י על בראשית רבה/לה/ח|פל"ה ח']], זקן פסול לקרבן ב"נ. [[תוספות/עבודה זרה/ה/ב#מנין|תו' ע"ז ה' ב' ד"ה מנין]].
:-רובע ונרבע פסול בבמה. כ"נ ב[[בבלי/עבודה זרה/כד/ב|ע"ז כ"ד ב']] דקדחי בבמת יחיד ומשמע דמ"מ מוכח דל"ח לרביעה בגוי ע"ש וכ"נ מהא דאם עלו ירדו מיהו לפני מתן תורה הי' כשר כדמוכח [[בבלי/עבודה זרה/כד/א|שם ע"א]] יתרו קודם מ"ת בא.
:-סרוחין סרוסין ומרוטין פסולין. ב"ר [[בראשית רבה/לב/ח|פל"ב ח']] אך ב[[תוספות/עבודה זרה/ה/ב#מנין|ע"ז ה' ב' תד"ה מנין]] מבואר דסריס כשר בבמה.
:-מחוסר זמן פסול בבמה. [[תוספות/חולין/פא/א#יום|תו' חולין פ"א א' ד"ה יום]].
:-כל דיני אם עלו ירדו נוהג ג"כ בבמה. [[תוספות/זבחים/יב/א#יום|תוס' זבחים י"ב א' ד"ה יום]].
:-אם בבמה צריך מלח כתבנו ב[[שיח השדה/מנחות/כ/א|מנחות דף כ']].
:-אין מביאין בכורים בבמה. רמב"ן [[רמב"ן/דברים/כו#ב|דברים כ"ו ב']].
:-קדשים שנפסלו בפנים אין ראוים להקטיר בבמה בשעת היתר הבמות. חזו"א זבחים [[חזון איש/זבחים/יט#ד|סי' י"ט סק"ד]].
:-יושב ועומד ע"ג כלים וכה"ג כשר בבמה. חזו"א זבחים [[חזון איש/זבחים/יז (ב)#ז|סי' יז (ב) סק"ז]].
:-ושם ב[[חזון איש/זבחים/יז (ב)#ט|סק"ט]] נסתפק אם עץ שנמצא בו תולעת פסול בבמה.
:-גם בבמה קטנה יש איסור גזית. [[משך חכמה/שמות/כ#כב|משך חכמה ס"פ יתרו]].
:-ועמש"כ בד"ח [[דרך חכמה/בית הבחירה/א#יב|פ"א מביה"ב הי"ב]] אם בבמה צריך אבנים וכמה אבנים.
:-במה צריכה להיות לא פחות מגובה י' טפחים ורוחב ד"ט על ד"ט ולא פחות מג' אבנים. חזו"א זבחים סי' כ' ב' סק"ו.
:-בבמה מותר ללוי משורר להיות שוער. או"ש [[אור שמח/כלי המקדש/ג#יא|פ"ג מכה"מ הי"א]] ע"ש ראיתו:

'''בסי' ו'. שאשה כשרה להקריב בבמה.''' נ"ב אבל בירושלמי [[ירושלמי/מגילה/א/יא|פ"א דמגילה הי"א]] איכא למ"ד דאשה פסולה בבמה ובתוספתא [[תוספתא/זבחים/יג|סוף זבחים]] מכשיר באשה:

'''שם. בענין בגד"כ.''' נ"ב כנראה שהמחבר השמיט שבבמה א"צ כלי שרת לעבודה והוא מפורש במשנה ב[[בבלי/זבחים/קיג/א|זבחים קי"ג א']] ובגמ' [[בבלי/זבחים/קיט/ב|שם קי"ט ב']], ודוקא כלי שרת א"צ אבל כלי צריך אפי' לשחיטה כדמשמע ב[[בבלי/זבחים/צג/ב|זבחים צ"ג ב']] דיליף מאברהם והתם במה הואי:

'''בסי' ז'. בענין בע"מ.''' נ"ב ובב"ר [[בראשית רבה/ל/ו|פ"ל סי' ו']] מבואר דבע"מ פסול להקריב אף בקרבנות ב"נ [נחטטה עינה ולא יצאה לחוץ או יבשה גפה אינה מחוסר אבר לב"נ וכשרה וכשרה אע"ג דפסולה בעוף. ריב"א עה"ת ויקרא בפ' מן העוף]:

'''שם. בענין טמא.''' נ"ב טבו"י ששמש בבמה במיתה ראב"ד [[רמב"ם/ביאת מקדש/ד#ד|פ"ד מביאת מקדש ה"ד]]:

'''שם. סי' ט'. בענין אווזין ותרנגולין.''' עי' [[תוספות/חולין/כב/ב#והביא|חולין כ"ב ב']] תד"ה והביא דדוקא לב"נ כשרין ולא לישראל וכ"מ [[בבלי/חולין/לג/א|חולין ל"ג א']] חי' בקדשים מי איכא ולא מוקי בבמה וכ"כ המחבר בסמוך דין י':

'''בסי' י'. ועופות.''' נ"ב ומולקה אפי' זר [[בבלי/זבחים/סט/א|זבחים ס"ט א']]:

'''בסי' י"א. במנחה.''' וזר קומצה ומקטירה ע"ג האשים תוספתא מנחות [[תוספתא/מנחות/ז#ח|פ"ז ה"ח]] וכן מבואר ב[[בבלי/זבחים/סט/א|זבחים ס"ט א']], מנחת סוטה אינה קרבה בבמה ספרי זוטא [[ספרי זוטא/נשא/כט|נשא סי' כ"ט]]:

'''בסי' י"ג. בענין תודה.''' נ"ב תרומת תודה לכהנים בבמה גדולה ולבעלים בבמה קטנה. [[בבלי/זבחים/קיט/ב|זבחים קי"ט ב']]:

'''בסי' י"ד. בקרבנות נזיר.''' נ"ב ועי' ספרי זוטא נשא [[ספרי זוטא/נשא/יג|סי' י"ג]] ו[[ספרי זוטא/נשא/כא|סי' כ"א]] דממעט לה מקרבן טומאה ומקרבן טהרה:

'''בסי' ט"ו. בענין אשם דלא קרב.''' נ"ב ואפי' עולה הבאה מחמת אשם ירושלמי מגילה [[ירושלמי/מגילה/א/יא|פ"א הי"א]]:

'''בסי' כ"ח. בענין לילה.''' נ"ב בירושלמי מגילה [[ירושלמי/מגילה/א/יב|פ"א הי"ב]] דר' יוחנן ור"א פסלי וא"כ הלכה כן, ומ"מ אם עלתה לא תרד תו' [[תוספות/זבחים/יב/א#יום|זבחים י"ב א']] ד"ה יום:

'''בסי' כ"ז. בענין הפשט וניתוח.''' נ"ב ועורה לבעלים בבמה קטנה ולכהנים בבמה גדולה ירושלמי מגילה [[ירושלמי/מגילה/א/יב|פ"א הי"ב]]:

{{מרכז|(ע"כ דיני במה):}}

==מכתב להגאון רבי דב לנדא בענין מזבח הקטרת==
{{מרכז|'''מכתב להגר"ד לנדא שליט"א בענין מזבח הקטרת'''}}
'''בדבר''' מה שרוצה כת"ר שליט"א לחדש שמזבח הקטרת של בית עולמים הי' מחובר לקרקע וסמך ע"ד ה[[רד"ק/מלכים א/ו#כ|רד"ק]] וה[[רלב"ג/מלכים א/ו#כ|רלב"ג]] מ"א ו' כ' כ"ב שכ' שהיו ממלאים חללו באבנים הגם שמצאתי ג"כ לה[[מלבי"ם/מלכים א/ו#כ|מלבי"ם]] ז"ל שם שכ' ג"כ כדברי כת"ר שהי' מחובר מ"מ לענ"ד לא יתכן לומר כן חדא מכח סוגיא ד[[בבלי/זבחים/כז/ב|זבחים כ"ז ב']] שהביא כת"ר האי רצפה והאי כלי שרת [ובפרט למה שרוצה כת"ר לומר שבמשכן הי' גם למזבח החיצון דין כלי שרת וזה צ"ע דהא ב[[בבלי/זבחים/נח/א|זבחים נ"ח א']] יליף מזבח אדמה שיהא מחובר באדמה בכל מסע כדפירש"י ס"פ יתרו ומה"ט אמרי' ג"כ שילהי חגיגה דהו"ל כמחובר לקרקע דכתיב מזבח אדמה וא"כ מוכח דמזבח החיצון דמשכן ג"כ דינו כמחובר], ועוד ראי' מסוף חגיגה כל הכלים טעונין טבילה חוץ ממזבח הזהב ומזבח הנחשת ובגמ' מזבח הנחשת דכתיב מזבח אדמה תעשה לי מזבח הזהב דכתיב והמזבחות איתקוש כו' הרי מבואר דמזבח הזהב אין דינו כמחובר לקרקע ורק משום היקש טהור [וכאן ע"כ לא מיירי במשכן שעדיין לא נגזרה אז דין טומאת ע"ה], עוד ראי' ב[[בבלי/כתובות/קו/ב|כתובות ק"ו ב']] מזבח הזהב לבונה וכלי שרת באין ממותר נסכים מזבח העולה כו' מלשכת בדק הבית פירש"י מזבח הזהב כלי הוא ולא בנין שאינו מחובר לקרקע ויכולין לטלטלו לפיכך נידון ככלי מזבח העולה שהוא בנין בא מקדשי בד"ה [ועי' רמב"ם [[רמב"ם/שקלים/ד#ב|פ"ד משקלים ה"ב]] שהשמיט מזבח הזהב וברור שכללו בל' כלי שרת שכ' ע"ש וכ"מ לשון הירושלמי [[ירושלמי/שקלים/ד/ב|פ"ד דשקלים ה"ב]] מזבח הזהב וכל כלי שרת באין ממותר נסכים מזבח העולה כו' ע"ש], ומה שהביא מד' הרד"ק והרלב"ג הנה אפי' לדבריהם שהיו בו אבנים אין זו ראי' שהוא מחובר לקרקע שאבנים תלושים אין עושין אותו למחובר לקרקע ועוד שנראין הדברים שהי' מצופה זהב מכל ו' צדדין [גם למטה] ורק בפנים מלאוהו אבנים לפי דבריהם וג"ז כתבו בל' אפשר ויתכן שהי' ממולא עצים או דבר אחר עכ"פ אינו נוגע לענין דידן לעשותו מחובר ובאמת לולי דבריהם הי' אפשר לומר שהי' חלול בתוכו ולכך שייך ל' ויצף וצ"ע [וכמדומני שראיתי שמזבח הפנימי של משה הי' חלול מתוכו אלא מוקף עצי שטים מכל ו' צדדים ואיני זוכר כעת מקומו] ומה שנתקשה כת"ר שליט"א על פי' הגר"א ז"ל במלכים [[ביאור הגר"א/מלכים א/ו#כ|שם]] שהוסיפו על מזבח של משה מאי ל' ויצף לענ"ד לפי' הגר"א מתפרש כמין חומר שסביב מזבח הזהב של משה הקיפו מכל צד עץ ארז עביו חצי אמה וממילא הי' עובי כל המזבח ב' אמות על ב' וזהו ל' ויצף [ואיני יודע אם גם בגבהו הוסיפו לפי' הגר"א], ומש"כ למה לא הוסיפו בעצי שטים בודאי הכל בכתב כו' ועי' תנחומא תרומה [[מדרש תנחומא/תרומה/ט|סי' ט']] ומה שהק' מ[[בבלי/יומא/נח/ב|יומא נ"ח ב']] איך אפשר להקיף ביד ב' אמות הוא דבר נראה בחוש שקל להקיף ב' אמות, ומה שהק' כת"ר מ[[בבלי/זבחים/יד/א|זבחים י"ד א']] אין מחשבה בחטאות הפנימיות כו' הרי אפשר לקרב מזבח הפנימי עד הפתח של היכל ודאמרי' שם בזיכין לענ"ד איני מבין קו' זו הרי בחטאות הפנימיות צריך הזאה על הפרוכת [ואפי' למ"ד [[בבלי/יומא/נז/א|יומא נ"ז א']] א"צ ליגע מ"מ סמוך לפרוכת בעינן ע"ש] וא"כ אין ההולכה משום הזאות מזבח הפנימי רק משום ההזאות שעל הפרוכת, ומה שהוקשה לו ב[[בבלי/זבחים/נט/א|זבחים נ"ט א']] ל' מזבח שנעקר הנה ל' שנעקר מצינו בהרבה מקומות גבי תלוש עי' [[בבלי/פסחים/ק/ב|פסחים ק' ב']] לעקירת שלחן ו[[בבלי/פסחים/קא/ב|שם ק"א ב']] ועקרו רגליהן ו[[בבלי/פסחים/קטו/ב|שם קט"ו ב']] למה עוקרין את השלחן וב[[בבלי/סוטה/ד/ב|סוטה ד' ב']] נעקר מן העולם ובכ"ד, ומה שהק' עוד מה שייך מקומו אם אין לו מקום קבוע לענ"ד נראה כיון דמשמע מהפסוקים דמקומו קבוע דווקא בין השלחן למנורה עי' [[בבלי/יומא/לג/ב|יומא ל"ג ב']] בעינן דחזי אהדדי משמע שקצת צריך שיראה ולא כולו מדאיצטריך קרא להכי וכ"ה בפי' ר"ח שם שהי' משוך רק מעט [וצ"ע ב[[בבלי/יומא/נא/ב|יומא נ"א ב']]] ועי' [[בבלי/מנחות/צט/א|מנחות צ"ט א']] וב[[תוספות/מנחות/צט/א#|תוס']] ו[[בבלי/מנחות/צח/ב|שם צ"ח ב']] משליש הבית כו' ובל' הרמב"ם [[רמב"ם/בית הבחירה/ג#יז|פ"ג מביה"ב הי"ז]] כנגד הפרוכת כו' ומבואר דדינו נגד הפרוכת וכ"ה בתורה בפ' פקודי {{ממ|}} וע"ע [[בבלי/חגיגה/כו/ב|חגיגה כ"ו ב']] דהשלחן א"א להזיזו ממקומו דכתיב בי' תמיד ע"ש וא"כ גם גבי קטרת כתיב תמיד ס"פ תצוה אך שם הכונה שלא יוציאנו לחוץ כמבואר ב[[בבלי/זבחים/יד/א|זבחים י"ד א']] ו[[בבלי/מנחות/צט/א|מנחות צ"ט א']] עכ"פ מקומו מכוון כנגד הפרוכת ובין המנורה לשלחן [ואפי' נאמר שאינו ביניהם ממש עי' רש"י [[רש"י/יומא/נא/ב|יומא נ"א ב']] עכ"פ צריך להיות סמוך להם] וזהו מקומו שמקטירין בו ואה"נ שאם יזיזו השלחן וגם המנורה יוכלו להקטיר שם ביניהן ובלבד שיהא נגד הפרוכת ואפשר זו כונת מרן הגרי"ז (שליט"א) זצ"ל שהביא כת"ר.

'''גם''' א"א לומר שבבית ראשון הי' מחובר ובבית שני עשאוהו תלוש כמו במשכן עי' רמב"ם [[רמב"ם/בית הבחירה/א#ד|פ"א מביה"ב ה"ד]] שבית שני עשו כמו בנין שלמה מלבד המפורש ביחזקאל [וכ"מ ב[[בבלי/זבחים/סב/א|זבחים ס"ב א']] שהוצרכו לדרוש קרא להוסיף על המזבח] ובזה לא מצינו בבנין יחזקאל שינוי שיהא תלוש [מלבד בגובה שמצינו בזה שינוי [[תנ"ך/יחזקאל/מא#כב|יחזקאל מ"א כ"ב]] וכבר נתקשו בזה התוס' [[תוספות/חגיגה/כו/ב#שאני|חגיגה כ"ו ב']] ד"ה שאני ע"ש] ואפשר דלדעת הגר"א הי' גם בבית שני של ב' אמות וצ"ע:

==מכתב שני==
{{מרכז|'''מכתב ב' להנ"ל'''}}
'''כת"ר''' שליט"א השיב לי על מה שהבאתי ראי' משילהי חגיגה דמזבח הזהב הי' כלי בימי שלמה מדתנן שאינו טהור אלא משום היקש וע"כ לא מיירי במשכן דהא במקדש תנן ועוד דאכתי טומאת ע"ה לא הוי והשיב דע"כ מדתנן התם נמי מזבח הנחשת דלא הוי בימי שלמה וע"כ דמיירי במשכן ע"כ דבריו, לכאו' תשובתו נכונה ולא משום דקרי לי' מזבח הנחשת שזה אינה קו' דגם מזבח שלמה נקרא מזבח הנחשת כמש"כ ב[[תנ"ך/דברי הימים ב/ד#|דה"ב ד']] ויעש מזבח נחשת עשרים אמה כו' והיינו כדאמרי' ב[[בבלי/שבת/נה/א|שבת נ"ה א']] מזבח שאומרים עליו שירה בכלי נחשת וכמש"כ שם תד"ה מזבח או כדא' [[בבלי/זבחים/ס/א|זבחים ס' א']] מזבח אבנים שעשה שלמה תחת מזבח הנחשת או כדא' במד' תנחומא דשלמה קרא שם מזבח שלו מזבח הנחשת להזכיר זכות של מזבח משה ע"ש עכ"פ מאיזה טעם שיהי' שפיר י"ל דנקט מתני' לישנא דקרא וקרי לי' מזבח הנחשת אבל עיקר הראי' מקו' התי"ט דמזבח בית עולמים הי' מאבנים וסיד דלא מק"ט בלא"ה וע"כ דמיירי בשל משה ובאמת אין זה מוכרח דאפשר לשל שילה איצטריך [אם כבר גזרו אז טומאת ע"ה וכ"מ ב[[בבלי/חגיגה/כו/א|חגיגה כ"ו א']] ויאסף כו'] שהי' מזבח הנחשת כר' נתן ב[[בבלי/זבחים/סא/ב|זבחים ס"א ב']] וקרי לי' מקדש משום שהי' בית אבנים כדתנן [[בבלי/זבחים/קיב/ב|שם קי"ב ב']] ומצאתי לה[[רד"ק/מלכים א/ח#כא|רד"ק]] וה[[רלב"ג/מלכים א/ח#כא|רלב"ג]] ב[[תנ"ך/מלכים א/ח#כא|מ"א ח' כ"א]] שפי' לפי פשוטו של מקרא דמזבח שלמה הי' ג"כ מצופה נחשת אך זה סותר לגמ' דידן [[בבלי/זבחים/ס/א|זבחים ס' א']] [[בבלי/שבת/נה/א|שבת נ"ה א']] אבל יתכן שאם היו רוצים היו יכולים לצפותו נחשת או שאר ציפוי תדע דב[[בבלי/זבחים/סא/ב|זבחים ס"א ב']] מבואר ל[[רש"י/זבחים/סא/ב#|פירש"י]] דראב"י ור"נ אמרו ד"א וא"כ לראב"י דיליף מאבנים ג"פ א' לשילה וא' לבית עולמים ואיך עשו בשילה ציפוי נחשת וע"כ שאין בזה קפידא אך אפשר שיש בזה משום הכל בכתב דלא גרע ממעט דם או מים שאסור להוסיף כמבואר [[בבלי/חולין/פג/ב|חולין פ"ג ב']] [[בבלי/עירובין/קד/א|עירובין ק"ד א']] ועי' ל' הרמב"ם [[רמב"ם/בית הבחירה/א#יג|פ"א מביה"ב הי"ג]].

'''ומש"כ''' עוד כת"ר שליט"א דלחכמים ס"ל שילהי חגיגה דגם מזבח החיצון מק"ט הוא תמוה דשם הטעם משום ציפוי כמבואר בגמ' שם דס"ל דהציפוי אינו בטל להמזבח והו"ל ככלי בפ"ע ורק המזבח מחובר לקרקע ולא הציפוי [ובירושלמי סוף חגיגה יש בזה סתירות וי"ל ואכמ"ל] ומה שהעיר כת"ר דהו"ל עשוי לשמש עם הקרקע עי' חזו"א כלים סי' י"ט סק"א שהוכיח דהיכא שאין קביעותו להקרקע מסייע לתשמישו לא נקרא משמש עם הקרקע ע"ש אבל המזבח עצמו ודאי מחובר לקרקע דמחד קרא ילפי' לה מזבח אדמה שיהא מחובר באדמה וא"כ אין לחלק בין של משה לבית עולמים, ומה שכתבנו בשעת המסע היו ממלאין אותו נכון שכיונתי בשעת גמר המסע וכמש"כ רש"י סוף יתרו בשעת חני' אבל מ"מ ע"י המסע אין שם כלי ע"ז לענין קב"ט כמש"כ תו' [[תוספות/מנחות/צט/ב#כלי|מנחות צ"ט ב']] ד"ה כלי עץ ורק משום הציפוי דנה הגמ' סוף חגיגה {{ממ|}} וכמש"כ לעיל.

'''ומה''' שכתבנו שלא הי' למזבח החיצון שוליים לענ"ד הוא פשוט דאל"ה לא יתכן שיהא מחובר באדמה דרק אדמה מתחברת באדמה ולא מצינו שקובעו במסמרים לקרקע, והמכילתא שהביא כת"ר נ"ל דפליגי דלר' נתן הי' חלול ממש ולא ממולא באדמה [ועי' [[בבלי/בבא בתרא/יב/ב|ב"ב י"ב ב']]] ולאיסי הי' ממולא באדמה וסוגיא דשילהי חגיגה כאיסי ועי' [[בבלי/זבחים/סא/ב|זבחים ס"א ב']] וברייתא אחריתי היא ובמק"א הארכתי בע"ה, ומש"כ עוד כת"ר דאפי' אם נאמר שהי' מחובר באדמה מ"מ הרי נמשח כמפו' פ' כי תשא {{ממ|}} וזהו החילוק בין רצפה לכ"ש כמש"כ רש"י [[רש"י/זבחים/כז/ב#|זבחים כ"ז ב']] הנה באמת ד' רש"י ז"ל לא זכיתי להבינם במאי מיירי רש"י אי במשכן שניהם נמשחו ואי בימי שלמה שניהם לא נמשחו כדא' [[בבלי/שבועות/טו/א|שבועות ט"ו א']] מכאן ואילך עבודתן מחנכתן ואולי דעתו ג"כ כפי' הגר"א שבימי שלמה נשאר מזבח הקטרת של משה אלא שהוסיפו עליו אבל [[רש"י/מלכים א/ח#כא|רש"י]] במלכים לא כתב כן וצ"ע. והא דהקפה ביד שכ' כת"ר דלא יתכן להקיף אלכסון של ב' אמות הנה נהי דחטאת בעי אצבע מ"מ א"צ ליגע באצבעו בקרן המזבח אלא זורקו מרחוק ולכן איני יודע למה לא יוכל לזרוק אלכסון של ב' אמות וכמדומה שזה דבר נקל ע"י כפיפה מעט, עוד השיב כת"ר שליט"א על מה שכתבתי דהולכה ד[[בבלי/זבחים/יא/א|זבחים י"א א']] הוא משום הזאת הדם שעל הפרוכת והשיב דבפר הע"ד ושעירי ע"ז עומד מחוץ למזבח החיצון ומזה כדא' [[בבלי/יומא/נח/ב|יומא נ"ח ב']] וא"כ יכול לעמוד גם סמוך לפתח ולהזות הנה ב[[בבלי/יומא/נז/א|יומא נ"ז א']] פליגי ר"א בר"י ורבנן ולר"א בר"י צריך ליגע ולדידי' פשיטא שהי' עומד סמוך למזבח פנימי והי' יכול לזרוק עשרים אמה כדא' [[בבלי/זבחים/סד/א|זבחים ס"ד א']] בא וראה כו' ודם שהוא קל מזה נזרק לערך כ' אמה אבל לא יתכן כלל שיזרוק סמוך לפתח דהיינו מ' אמה ומסתבר דגם לרבנן צריך שיפול סמוך לפרוכת מדקאמר אם נגעו נגעו וכה"ג כ' הרמב"ם [[רמב"ם/עבודת יום הכיפורים/ג#|פ"ג מעיוה"כ]] דהזאות שבין הבדים צריך שיפלו סמוך לכפורת בתוך טפח שנא' ולפני הכפורת כו' ע"ש [ועי' ר"ח [[רבנו חננאל/יומא/נה/א|יומא נ"ה א']] דגריס כנגד טפחה של כפורת ואפשר שזהו מקור הרמב"ם ז"ל] ומש"כ כת"ר בדבר שינוי הלשון בב' הברייתות [[בבלי/יומא/נז/א|יומא נ"ז א']] דבריו נכונים, ומה שהק' ע"ד התו"י ב[[תוספות ישנים/יומא/כט/א#ומנחה|יומא כ"ט א']] ד"ה ומנחה דבסוגיא דתמורה אי' להיפך הנה ל' הריטב"א ג"כ וא"ת וקמיצה בלילה האיך תפסל והא קי"ל מנחתם ונסכיהם אפי' בלילה והא ליתא שכבר הקשו כן בגמ' דתמורה ותי' דההיא במנחת נסכים הבאה עם הזבח והכא במנחה הבאה בפ"ע עכ"ל אבל במאירי מצאתי שכ' בהיפך וז"ל ומה שאמרו ומנחתם ונסכיהם אפי' בלילה פירושו במנחה ונסכים הבאים מחמת עצמן לא מחמת הזבח ולא קדשו בקדושת הזבח אבל הבאים עם הזבח פסולים בלילה כזבח עכ"ל ואפשר שגם בתו"י וריטב"א צריך להגי' כך וס"ל דמנחה הנקמצת דמיא למנחת נסכים הבאה עם הזבח שאין זה תשלומין לקרבן כמו מנחת נסכים הבאה בפ"ע, ומה שנסתפק כת"ר אם ניסוך המים מקרי בא עם הזבח או בא בפ"ע עי' ריטב"א סוכה [הנדפס בחי' הרשב"א] [[ריטב"א/סוכה/מט/ב|מ"ט ב']] סד"ה ואמאי מש"כ בזה בשם הרמב"ן [ולכאו' זה סותר מה שרצינו להגי' לעיל בד' הריטב"א ז"ל וי"ל]:

<noinclude>{{הגרחק}}
{{ניווט כללי תחתון}}[[קטגוריה:רבי דב לנדו]][[קטגוריה:במה]]</noinclude>