עריכת הדף "שיחה:מראי מקומות/פסחים/מא/א"

== פסח שבישלו בחמי טבריא ==
המפרשים הקשו כיצד יתכן מציאות שיתבשל הפסח בחמי טבריא, ראה בפנים. להלן יובאו תירוצים נוספים ממחברי זמנינו:

* בספר מרפסין איגרי יישב שיתכן הדבר אם יעבירו מים מטבריא לירושלים ע"י צינורות, כמבואר בגמרא בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/לט/א|לט.]]}} שהיה מנהגם להמשיך מים מחמי טבריא בצינורות.

* עוד יישב, עפ"י מאמר חז"ל עתידה ארץ ישראל להיעשות כולה ירושלים, ואם כן אף יותר להוליך את הפסח לטבריה ושייך יהיה לבשלו בחמי טבריה.

* בהגדה של פסח פרדס יוסף {{ממ|עמוד סא}} יישב ע"פ דברי הגמרא בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/לט/א|לט.]]}} שחמי טבריה דינם כדין תולדת חמה לענין בישול בשבת, ולפ"ז אפשר להעמיד דברי הגמרא לא על חמי טבריה ממש אלא על כעין חמי טבריה דהיינו מים שהוחמו בחמה.

* עוד יישב, לפי השיטות שמקריבין פסח גם בבמה קטנה אפשר היה להקריב פסח בטבריה בשעת התר הבמות.

* עוד יישב, שמקור חומם של חמי טבריה הוא מפתח הגיהנום ואם כן אפשר לעשות כעין חמי טבריה גם בירושלים שהרי בירושלים נמצא אחת מפתחי הגהינום כמבואר בעירובין {{ממ|[[בבלי/עירובין/יט/א|יט.]]}}. [[משתמש:ש&#34;ס יידן|ש&#34;ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש&#34;ס יידן|שיחה]]) 11:55, 17 באפריל 2020 (UTC)
::היישוב הרביעי הוא כעין יישוב האחרונים, אלא שהם מעמידים שהוקרב בבמה גדולה והעבירוהו לטבריה ואילו יישוב זה הוא למ"ד שאפשר להקריב פסח אף בבמה קטנה. [[משתמש:מצולות ים|מצולות ים]] ([[שיחת משתמש:מצולות ים|שיחה]]) 01:22, 3 בינואר 2021 (IST)