עריכת הדף "שונה הלכות/אורח חיים/תפ"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>

{{מרכז|{{גופן|4|דרוגולין|סימן תפ}}{{ש}}{{גופן|3.5|דרוגולין|'''סדר כוס רביעי'''}}}}


'''<big>{{עוגן1|א}}</big>''' ('''הלל נרצה''') מוזגין כוס רביעי ונוהגין באלו המדינות למזוג כוס א' יותר מהמסובין וקורין אותו כוס של אליהו הנביא [לרמז שכשם שגאלנו השי"ת ממצרים הוא יגאלנו עוד וישלח לנו אליהו לבשרנו] ופותחין הפתח כדי לזכור שהוא ליל שימורים ואין מתייראין משום דבר ואומרים שפוך חמתך וכו' ובזכות אמונה זו יבא משיח וישפוך חמתו על הגוים {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#א|ס"א]] ו[[משנה ברורה/{{כאן}}#י|סק"י]]}}.

'''<big>{{עוגן1|ב}}</big>''' ואח"כ מתחיל לא לנו בלא ברכה וגומר עליו את ההלל ואומרים ההלל מיושב דרך הסיבה וחירות וגם נשים חייבות בהלל זה ואפי' מי שהוא אבל ביו"ט שלא נהג אבילותו קודם יו"ט מ"מ גומר את ההלל {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#א|ס"א]] ו[[משנה ברורה/{{כאן}}#א|סק"א]] [[משנה ברורה/{{כאן}}#ב|ב']] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/תעט#ט|סי' תע"ט סק"ט]]}}.

'''<big>{{עוגן1|ג}}</big>''' מצוה להדר לומר הלל בשלשה גברים גדולים כדי שיהא אחד אומר לשנים הודו והם יענו פסוק שאחר זה והגדול שבהן אומר הודו ואנא והאחרים עונין אחריו [והוא רק מצוה לכתחלה ולא לעיכובא] ואם אין שם כ"א שנים שניהם יאמרו הודו ואם יש בביתו על שלחן אחר גברא בר חיובא בודאי מהנכון לצרף אותו לאמירת הודו ומ"מ אין קפידא כ"כ שיכול לצאת בזה באשתו ובניו דהיינו שהוא יאמר הודו והם יענו וכן אשתו יכולה לומר הודו [אך לפי מה שנוהגין לומר הודו בניגון נעימת קול יש לחוש למ"ש בגמ' {{ממ|[[בבלי/סוטה/מח/א|סוטה מח.]]}} זמרן נשי וענין גברי כאש בנעורת] וכן יכול ליתן רשות לקטן לומר אנא כדי לחנכו במצות וכדי שלא יישן וזה דוקא באנא מפני שעונין אחריו אותו פסוק גופא אבל לא בהודו ואם רוצה לקרות לא' משכניו לצרפו אז אותו שיקראוהו לא יאכל ולא ישתה עמהם ולא יסייע לברך ברכת הזימון אלא ישמע הודו ויענה עמהם ויחזור לביתו ואם האחר רוצה יכול לגמור כאן הלל אף שלא אכל כאן ולשתות הכוס רביעי ואף שאינו שותה הארבעה כוסות במקום א' אין בכך כלום שמותר לגמור הלל אף שלא במקום סעודה {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#א|ס"א]] ו[[משנה ברורה/{{כאן}}#יא|סקי"א]] ו[[שולחן ערוך/אורח חיים/תעט#א|סי' תע"ט ס"א]] ו[[משנה ברורה/אורח חיים/תעט#ט|סק"ט]] [[משנה ברורה/אורח חיים/תעט#יא|י"א]] [[משנה ברורה/אורח חיים/תעט#יג|י"ג]] וע"ל [[שונה הלכות/אורח חיים/תעט#ג|סי' תע"ט דין ג']]).

'''<big>{{עוגן1|ד}}</big>''' אחר שגמר הלל אינו אומר יהללוך אלא אומר הלל הגדול שהוא מהודו לה' עד על נהרות בבל שהם כ"ו כי לעולם חסדו [ואינו אומר רננו צדיקים] ואח"כ אומר נשמת כל חי וישתבח עד מעתה ועד עולם ואז יאמר יהללוך עד מלך מהולל בתשבחות ובדיעבד אם חתם ישתבח בברכה אומר אח"כ יהללוך בלא חתימה. ויש נוהגין לומר תיכף אחר הלל יהללוך עד כי מעולם ועד עולם אתה אל ואח"כ אומר הלל הגדול ונשמת וישתבח וחותם בא"י מלך מהולל בתשבחות [ויש שחותמין הבוחר בשירי זמרה וכו' כמו שאומרים בישתבח תמיד] ולפי מנהג זה אם בשעה שאומר יהללוך שכח וחתם בא"י מלך מהולל בתשבחות שוב לא יחתום בישתבח אלא יאמר הלל הגדול ונשמת וישתבח עד מעתה ועד עולם {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#א|ס"א]] ו[[משנה ברורה/{{כאן}}#ג|סק"ג]] [[משנה ברורה/{{כאן}}#ד|ד']] [[משנה ברורה/{{כאן}}#ה|ה']] וע"ל [[שונה הלכות/אורח חיים/תפא#ב|סי' תפ"א דין ב']]}}.

'''<big>{{עוגן1|ה}}</big>''' ומברך בפה"ג ושותה הכוס בהסיבה [ואם שתה בלא הסיבה ע"ל [[שונה הלכות/אורח חיים/תעב#יב|סי' תע"ב דין י"ב]]] ומברך אחרי' על הגפן ובברכה זו פוטר גם הכוס השלישי כנ"ל [[שונה הלכות/אורח חיים/תעט#ב|סי' תע"ט דין ב']] {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#א|ס"א]] ו[[משנה ברורה/{{כאן}}#ז|סק"ז]]}} ואם שכח להזכיר של יו"ט בברכת מעין ג' נתבאר ב[[שונה הלכות/אורח חיים/רח#ה|סי' ר"ח דין ה']].

'''<big>{{עוגן1|ו}}</big>''' אחר השתי' נוהגין לומר הפיוטים ובליל א' יאמר אז רוב נסים וכו' ובליל ב' יאמר אומץ גבורותיך ויש נוהגין שאומרים הכל בשני לילות שוין, ומהר"ם הי' שותה הכוס אחר הפיוטים ואחר כי לו נאה כדי שלא יהא צמא כשישכב וכ"ה בסידורים {{ממ|[[שולחן ערוך/{{כאן}}#א|ס"א]] ו[[משנה ברורה/{{כאן}}#ו|סק"ו]]}}.


<noinclude>{{הגרחק}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>