עריכת הדף "שולחן ערוך/אורח חיים/רנג"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
{{מרכז|{{גופן|||'''סימן רנג'''}}}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דיני כירה ותנור ליתן עליה קדירה בערב שבת''' ובו ה' סעיפים}}}}

{{אות סעיף|א}} {{באר הגולה|א}} כירה שהיא עשויה כקדירה ושופתין על פיה קדירה למעלה ויש בה מקום שפיתת שתי קדירות אם הוסקה בגפת שהיא פסולת של זתים או בעצים אסור ליתן עליה תבשיל מבע"י {{באר הגולה|ב}} להשהותו עליה אלא א"כ נתבשל כל צרכו והוא {{מגא|א}} מצטמק <small>(פי' הולך וחסר)</small> ורע לו דליכא למיחש שמא יחתה או {{מגא|ב}} שהוא {{באר היטב|א}} חי {{טז|א}} שלא נתבשל כלל דכיון שהוא חי מסיח דעתו ממנו עד למחר ובכל הלילה יכול להתבשל בלא חיתוי אבל אם נתבשל קצת ולא נתבשל כל צרכו ואפי' נתבשל כל צרכו והוא מצטמק ויפה לו חיישינן שמא יחתה ואסור להשהותו עליה {{עטז|*}} אא"כ גרף דהיינו שהוציא ממנה כל הגחלים או קטם דהיינו {{מגא|ג}} שכסה הגחלים {{באר היטב|ב}} באפר למעט חומם {{באר הגולה|ג}} ואם נתן בה {{מגא|ד}} {{טז|ב}} חתיכה {{באר היטב|ג}} חיה מותר כאלו היתה כולה חיה {{טז|ג}} דע"י כך מסיח דעתו ממנה {{באר הגולה|ד}} ואפי' אינה גרופ' <small>(פי' שמשך הגחלים מהתנור)</small> וקטומה <small>[פי' שכסה הגחלים באפר]</small> מותר {{מגא|ה}} {{באר היטב|ד}} לסמוך לה קדירה בסמוך חוצה לה {{באר הגולה|ה}} ואם הוסקה בקש או בגבבא מותר לשהות עליה אפי' אינה לא גרופה ולא קטומה: <small>הגה שני כירות המתאימות זו אצל זו ודופן של חרס ביניהם האחת גרופה וקטומה והשני' אינה גרופה וקטומה {{מגא|ו}} {{טז|ד}} מותר לשהות על הגרופה וקטומ' אע"פ שמוסיף הבל משאינה גרופה וקטומה (גמ' פ' כירה)</small> {{מגא|ז}} {{טז|ה}} {{באר היטב|ה}} {{באר הגולה|ו}} ותנור אפי' אם הוסק בקש או גבבא אסור אפילו לסמוך לו {{מגא|ח}} {{באר הגולה|ז}} אפילו אם גרוף וקטום: <small>הגה {{באר היטב|ו}} כ"ז {{מגא|ט}} שהיד סולדת בו [הגהות מרדכי]</small> וכ"ש שאסו' לשהות בתוכו או על גבו {{טז|ו}} {{באר הגולה|ח}} וכופח שהו' מקו' שפיתת קדיר' אחת אם הוסק בקש או גבבא דינו ככירה בגפת או בעצים דינו כתנור {{מגא|י}} <small>[והתנורים שלנו דינם ככירה] [ר"ן ר"פ כירה וכל בו וכן משמע מפירש"י]</small> {{טז|ז}} {{באר הגולה|ט}} ואם שכח ושהה אם הוא תבשיל שבשל כל צרכו מותר אפי' הוא מצטמק ויפה לו ואם הוא תבשיל שהתחיל להתבשל ולא בישל כל צרכו {{מגא|יא}} אסור {{באר היטב|ז}} עד מוצאי שבת ואם עבר ושיהה אסור בשניהם: <small>הגה עד בכדי שיעשו (הגהות אשירי ורמב"ם פ"ג) {{טז|ח}} ואם {{מגא|יב}} החזירם {{באר היטב|ח}} עכו"ם בשבת {{מגא|יג}} דינו כשכח {{באר היטב|ט}} ושיהה [הגהות אשירי] {{טז|ט}} ואם {{מגא|יד}} החזירם {{באר היטב|י}} ישראל דינו כעבר ושיהה [הגהות מרדכי] ואם מצטמק ורע לו מותר שהרי לא נהנה מן האיסור [ב"י וע"ל ריש [[שולחן ערוך/אורח חיים/רכז#|סי' רכ"ז]]]</small> {{מגא|טו}} {{באר הגולה|י}} וי"א שכל שנתבשל {{מגא|טז}} כמאכל בן דרוסאי <small>(פי' שם אדם שהי' אוכל מאכלו שלא נתבשל כל צרכו)</small> או שנתבשל כל צרכו ומצטמק ויפה לו מות' להשהותו על גבי כירה: <small>הגה או אפי' על גבי תנור {{ממ|המגיד פ"ג והגהות מרדכי ומיי' פ"ג וריש פ' כירה ב"י}}</small> אפי' הוסק בגפת ועצים ואפי' אינה גרופה וקטומה ולא הוזכרה גרופה וקטומה והיסק בקש ובגבבא אלא כשהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי וכן לענין אם נטל הקדירה מעליה ובא להחזירה עליה בשבת ואם שכח ושיהה תבשיל שהתחיל להתבשל ולא הגיע למאכל בן דרוסאי אסור ואין צריך לומר אם עבר ושיהה: <small>הגה ונהגו להקל כסברא האחרונה.</small> {{באר הגולה|כ}} וכל זה בענין שהיה שהקדירה יושבת על כסא של ברזל או על גבי אבנים ואינה נוגעת בגחלים אבל הטמנה על גבי גחלים לדברי הכל אסור: <small>הגה וי"א דאפילו אם הקדירה עומדת על גבי האש ממש כל זמן שהיא {{מגא|יז}} מגולה למעלה לא מקרי הטמנה ושרי וכן המנהג רק שנזהרים לנתקו קצת קודם השבת מן האש כדי שיוכל ישראל להסירו משם ואם לא נתקו מן האש ומצאו על גבי האש בשבת {{אשל אברהם|א}} יש להסירו משם {{באר היטב|יא}} ע"י עכו"ם ואם ליכא עכו"ם {{מגא|יח}} מותר לישראל להסירו משם ויזהר שיקחהו משם בנחת ולא ינענע הגחלים ואז אף אם ינענען קצת דבר שאין מתכוין שרי. {{ממ|מרדכי ריש פרק כירה והגהות מיי' פרק ז'}}</small>:

{{אות סעיף|ב}} {{באר הגולה|ל}} כירה שהיא גרופה וקטומה ונטל הקדירה מעליה {{באר הגולה|מ}} אפילו בשבת מותר להחזירה {{באר הגולה|נ}} כל זמן שהיא {{מגא|יט}} {{באר היטב|יב}} רותחת: <small>הגה {{מגא|כ}} {{באר הגולה|ס}} ועודה בידו {{ממ|[[טור/{{כאן}}#|טור]]}}</small> ולא הניחה על גבי קרקע <small>הגה {{מגא|כא}} ודעתו {{באר היטב|יג}} להחזירה {{ממ|[[טור/{{כאן}}#|טור]]}}</small> {{באר הגולה|ע}} ודוקא {{מגא|כב}} על {{באר היטב|יד}} גבה אבל לתוכה אסור {{באר הגולה|פ}} ובתנור אסור להחזיר אפי' הוא גרוף וקטום והוא הדין לכופח אם הסיקו בגפת ועצים: <small>הגה {{טז|י}} ודוקא שהתבשיל מבושל כל צרכו {{ממ|[[בית יוסף/{{כאן}}#|ב"י]]}} ואז מותר להחזירו אפילו {{מגא|כג}} לכירה אחרת אבל אם לא נתבשל כל צרכו אסור אפי' באותה כירה {{ממ|מיי' פ"ג}} וי"א דכל זה אינו אסור {{טז|יא}} רק {{מגא|כד}} כשנטלו מן הכירה {{באר היטב|טו}} מבעוד יום ולא החזירו עד שחשכה אבל אם לקחו משם משחשיכה אפילו הניחו על גבי קרקע מותר {{ממ|ר"ן פרק כירה וכל בו}} וכן נוהגים להקל בתנורים שלנו שיש להם דין כירה וסומכים עצמם על דברי המקילין {{טז|יב}} וטוב להחמיר מיהו {{טז|יג}} אם {{באר היטב|טז}} נצטנן לכולי עלמא אסור [{{כ}}[[בית יוסף/{{כאן}}|ב"י]]] וי"א דאם הוציא מאכל מן התנור בשבת {{טז|יד}} {{מגא|כה}} אסור להניחו בכרים {{באר היטב|יז}} ובכסתות {{ממ|הגה"מ פ"ז}} י"א דכל שהוא {{טז|טו}} סמוך לחשיכה או {{מגא|כו}} סמוך לברכו שהוא קבלת שבת לדידן (הגהות מרדכי) אם הוא סמוך כל כך שאם נצטנן הקדירה אי אפשר להרתיחה מבעוד יום {{מגא|כז}} דינו כמו {{באר היטב|יח}} בשבת עצמו ויש מקילין בזה והמנהג להקל אך {{מגא|כח}} טוב להחמיר במקום שאין צורך כל כך ודוקא על גבי כירה ממש אבל לסמוך אפי' סמוך לאש במקום שהיד סולדת בו שרי {{מגא|כט}} אפי' סמוך {{באר היטב|יט}} לחשיכה {{ממ|הגהות מרדכי והגהות מיי'}} {{טז|טז}} ובתנור אין {{באר היטב|כ}} חילוק בין להחזיר עליו או לסמוך אצלו ודוקא במקום שהיד סולדת אבל אין היד סולדת שם שרי אפי' בשבת כמו שיתבאר [[שולחן ערוך/אורח חיים/שיח#|לקמן סי' שי"ח]]</small>:

{{אות סעיף|ג}} {{באר הגולה|צ}} המשכים בבקר וראה שהקדיחה תבשילו וירא פן יקדיח יותר יכול להסיר ולהניח קדירה {{מגא|ל}} ישנה {{באר היטב|כא}} ריקנית {{מגא|לא}} על פי הכירה ואז ישים הקדירה שהתבשיל בתוכה על גבי הקדירה ריקנית ויזהר שלא ישים קדירתו על גבי קרקע ושתהיה רותחת: <small>וכבר נתבאר שנוהגים להקל אף אם נתנם על גבי קרקע</small>:

{{אות סעיף|ד}} {{מגא|לב}} {{טז|יז}}  {{באר הגולה|ק}} יש למחות ביד הנוהגים להטמין מבעוד יום קומקום של מים חמים ונותנים אותם לתוך הקדירה בשבת כשהתבשיל מצטמק <small>(וע"ל [[שולחן ערוך/אורח חיים/שיח#|סי' שי"ח]])</small>:

{{אות סעיף|ה}} {{באר הגולה|ר}} מותר לתת על פי קדירה חמין בשבת תבשיל שנתבשל מערב שבת כל צרכו כגון {{מגא|לג}} {{באר היטב|כב}} פנאדי"ש וכיוצא בהן לחממן לפי שאין דרך בישול בכך אבל להטמין תחת הבגדים הנתונים ע"ג המיחם ודאי אסור: <small>הגה וה"ה {{מגא|לד}} שאסור להניחו על גבי כירה אפי' גרופה וקטומה דלא התירו אלא חזרה וכדרך שנתבאר {{מגא|לה}} ויש מתירין ליתן לתוך התנור שאפו בו מבע"י דמאחר שלא הטמינו בו רק אפו בו מבע"י לא נשאר בו רק הבל מעט ואין לחוש לבישול {{ממ|כל בו}} ובלבד {{מגא|לו}} שלא נצטנן לגמרי ויש מחמירין ב"ה ואם החום כל כך בתנור שהיד סולדת בו אסור וע"ל [[שולחן ערוך/אורח חיים/שיח#|סי' שי"ח]]. וכל הדברים שאסור לעשות מדברים אלו אסור לומר לעכו"ם לעשות לכן אסור לומר לעכו"ם {{מגא|לז}} להחם הקדירה אם נצטנן {{מגא|לח}} ואם עשה כן אסור לאכלו אפי' צונן [ב"י ורשב"א בתשובה] אמנם אם {{מגא|לט}} לא נצטנן כל כך שעדיין ראויים לאכול אם חממו אותו העכו"ם מותרין לאכול {{מגא|מ}} לכן נוהגין שהעכו"ם מוציאין הקדירות מן התנורים שמטמינים בהן ומושיבים אותן אצל תנור בית החורף או עליו {{טז|יח}} {{באר היטב|כג}} ומבערת אח"כ התנור ההוא וע"י זה הקדירות חוזרים ונרתחים אבל {{מגא|מא}} ע"י ישראל אסור {{באר היטב|כד}} {{שערי תשובה|כד}} בכי האי גוונא (תרומת הדשן) אבל אם הקדירות עדיין חמין {{מגא|מב}} מותר {{באר היטב|כה}} להעמידן {{מגא|מג}} אצל {{באר היטב|כו}} תנור בית החורף מאחר שנתבאר דתנורים שלנו יש להם דין כירה וסמיכה בכירה שאינה גרופה וקטומה כדין גרופה וקטומה לענין נתינה עליה וכבר נתבאר שנהגו להקל בחזרה בשבת אפילו הניחה ע"ג קרקע וה"ה לסמוך לתנור שאינו גרוף וקטום הואיל והקדירה עדיין חם ומבושל כל צרכו וכן המנהג פשוט להתיר וע"ל [[שולחן ערוך/אורח חיים/שיח#|סי' שי"ח]]</small>:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>