שיחה:שולחן ערוך/אורח חיים/רנג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

סעיף ב[עריכה]

ברמ"א (ס"ב) מבואר דמותר לסמוך לאש במקום שהיס"ב בחזרה סמוך לחשיכה, ויעו"ש בביאור הגר"א דר"ל אף שבשבת אסור סמוך לאש כמ"ש תוס' שם[השלם מקור] (ד"ה ת"ש) מ"מ בע"ש מותר בכה"ג אפילו סמוך לחשיכה אף לדעת האוסרין.

וצ"ב מ"ש סמיכה דחזרה דמע"ש סמוך לחשיכה מחזרה בשבת עצמה.

ויש להוסיף דאע"פ דמצינו ברא"ש דיש חומרות בחזרה דשבת טפי מחזרה דמע"ש סמוך לחשיכה, וכדהוכיחו מספר הישר לענין חזרה לתוכה. ובפשוטו אי"ז שייך הכא דהא הנחה סמוך לאש שחידשו התוס' בזה איסור, לכאו' אינו מפורש בגמ', אלא דמסברא הוי כשהייה, כמבואר ברא"ש לקמן[השלם מקור] ס"י דסמוך לאש הרי"ז כשהייה, וע"ז חידשו התוס' דגם אין בזה היתר דסמיכה ושוב הדר דינא להיות כשהייה, וא"כ צ"ב מ"ש לענין חזרה דמע"ש דמקילינן לסמוך לאש.

וביותר דהגר"א קודם לכן כתב דכל ההיתר לסמוך לאש משחשיכה הוא לתוס' דמפרשי ספק הגמ' גם בחזרה, אך להרי"ף דמפרש בשהייה, אבל חזרה אסורה בשבת, גם מע"ש אסור, וצ"ב דכיון דגם לתוס' אסור לסמוך לאש, והוי כשהייה, א"כ מ"ש דשרי מע"ש. בן עזאי (שיחה) 02:00, 1 ביוני 2020 (UTC)

סעיף ה[עריכה]

ז"ל הרמ"א: ויש מתירין ליתן לתוך תנור שאפו בו מבעוד יום דמאחר שלא הטמינו בו רק אפו בו מבעוד יום לא נשאר בו רק הבל מעט ואין לחוש לבישול (כל בו) ובלבד שלא נצטנן לגמרי.

והנה בהיתר הכלבו להחזיר לתנור שהבלו מועט, וברמ"א הנ"ל מבואר דבמצטנן ליתא להיתר, ובמג"א (סקל"ו), דאפילו בדבר יבש שאין בו בישול, כיון שנצטנן דהוי כנתינה בתחילה, וב[[ביאור הלכה/אורח חיים/רנג|ביאור הלכה משיג על זה, דאין הכרח לזה, דאפשר דבמש"כ בנצטנן לא קאי על פאנדי"ש דהוא דבש יבש, אלא על דבר לח.

ומשמע בביאור הלכה דהכרח המג"א דמשמע ליה דדברי הרמ"א קאי על פאנדי"ש דהוא דבר יבש.

ולכאורה יש הכרח אחר למג"א, דהביאור הלכה אתי שפיר רק לשיטתו כגירסת הגר"א דמיירי ביס"ב, וע"כ שייך לומר דבנצטנן שייך בישול, אבל כבר הביא המשנ"ב דיש אחרונים, דמיירי גם באין יס"ב, וע"כ ל"ש הכא משום בישול, וכ"כ המג"א בסק"ט, דאסור גם באין יס"ב, וע"כ מוכרח דהוא משום נתינה בתחילה ולא משום בישול. בן עזאי (שיחה) 22:53, 23 במאי 2020 (UTC)


עוד יש להעיר במש"כ הרמ"א (ס"ה) המנהג להחזיר קדירה לתוך תנור ביום השבת, והתנור אינו חם כ"כ דאפו בו רק בע"ש, והבלו מועט, [ולשון הרמ"א דכיון שהבלו מועט ל"ש בישול, וצ"ב דהא מיירי במבושל כבר, וביאר המשנ"ב דכיון שחזרה משום מיחזי כמבשל, ע"כ כיון דהבלו מועט ל"ש מיחזי כמבשל]. ומקור דברי הרמ"א מהכלבו.

ויש להעיר דבב"י דמייתי הכלבו, ומבאר משום דחזרה משום חשש חיתוי, ובהבלו מועט ל"ש חשש חיתוי, וא"כ לדידן דהאיסור מצד מיחזי כמבשל, דגם לא יהיה בהבלו מועט משום מיחזי כמבשל. בן עזאי (שיחה) 22:54, 23 במאי 2020 (UTC)


עוד יש להעיר דבד' המשנ"ב נראה דחזרה בשבת בהבלו מועט, אי"ז מצד חזרה, ואי"צ לדעת הר"ן דחזרה היינו רק בהורידוהו מע"ש ומחזירו בשבת, ויש להעיר דבדרכי משה הארוך (ס"ב) כורך את דין זה דהכלבו עם דעת הר"ן שהביא ברמ"א בס"ב, וגם במגן אברהם נראה דדינא דהכלבו שייך לר"ן שם. בן עזאי (שיחה) 22:56, 23 במאי 2020 (UTC)