עריכת הדף "רש"י/שמות/לה"

{{ניווט כללי עליון}}
'''פירוש רש"י - שמות - פרק לה'''

<center>'''<big><big>פרשת ויקהל</big></big>'''</center>

({{עוגן|א|א}}) '''ויקהל משה.''' למחרת יום הכפורים כשירד מן ההר{{הערה|קשה שהרי מבואר בפרשת יתרו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יח#יג|לעיל יח יג]]}} 'ויהי ממחרת וישב משה לשפט את העם' וגו', וכתב רש"י במוצאי יום כיפור למחרת רדתו מן ההר. ואם כן בכל היום שפט את ישראל ומתי הקהיל את העם לצוותם על בנין המשכן. {{ממק|שפתי חכמים}}.}}, והוא לשון הפעיל שאינו אוסף אנשים בידים אלא הן נאספים על פי דבורו ותרגומו ואכניש:

({{עוגן|ב|ב}}) '''ששת ימים.''' הקדים{{הערה|עי' [[מזרחי/{{כאן}}#ב|מזרחי]] די"מ הקדים לאו דוקא, אלא קושטא דמילתא הוא דקאמר, דהא אפי' בלא הקדים נמי מצינן למידק זה מדסמך אזהרת שבת למלאכת המשכן, דכה"ג דרז"ל סמך שמירת שבת למורא האב וכו', וע"ש שחולק על פי' זה, דע"כ הקדים דוקא הוא, וההיא דסמך שמירת שבת למורא האב מאני ה"א הוא דמפיק לה. ועי' עוד מה שתירצו ב[[גור אריה/{{כאן}}#ב|גור אריה]] וב[[כלי יקר/{{כאן}}#ב|כלי יקר]].}} להם אזהרת שבת לצווי מלאכת המשכן לומר שאינה דוחה את השבת:

({{עוגן|ג|ג}}) '''לא תבערו אש.''' יש מרבותינו אומרים הבערה ללאו יצאת ויש אומרים לחלק יצאת:

({{עוגן|ד|ד}}) '''זה הדבר אשר צוה ה'''' לי '''לאמר''' לכם:

({{עוגן|ה|ה}}) '''נדיב לבו.''' על שם שלבו נודבו קרוי נדיב לב. כבר פירשתי נדבת המשכן ומלאכתו במקום צוואתן:

({{עוגן|יא|יא}}) '''את המשכן.''' יריעות התחתונות הנראות בתוכו קרוי משכן:

'''את אהלו.''' הוא אהל יריעות עזים העשוי לגג:

'''ואת מכסהו.''' מכסה עורות האילים והתחשים:

({{עוגן|יב|יב}}) '''ואת פרכת המסך.''' פרכת המחיצה, כל דבר המגין בין מלמעלה בין מכנגד קרוי מסך וסכך וכן {{ממ|[[תנ"ך/איוב/א#י|איוב א י]]}} סכת בעדו {{ממ|[[תנ"ך/הושע/ב#ח|הושע ב ח]]}} הנני סך את דרכך:

({{עוגן|יג|יג}}) '''לחם הפנים.''' כבר פירשתי {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כה#כח|שמות כה כח]]}} על שם שהיו לו פנים לכאן ולכאן שהוא עשוי כמין תיבה פרוצה:

({{עוגן|יד|יד}}) '''ואת כליה.''' מלקחים ומחתות:

'''נרתיה.''' לוציי"ש בלעז<ref>luces, לאמפען, מנורות.</ref> בזיכים שהשמן והפתילות נתונין בהן:

'''ואת שמן המאור.''' אף הוא צריך חכמי לב שהוא משונה משאר שמנים כמו שמפורש במנחות {{ממ|[[בבלי/מנחות/פו/א|פו.]]}} מגרגרו בראש הזית, והוא כתית וזך:

({{עוגן|טו|טו}}) '''מסך הפתח.''' וילון שלפני המזרח שלא היו שם לא קרשים ולא יריעות:

({{עוגן|יז|יז}}) '''את עמדיו ואת אדניה.''' הרי חצר קרוי כאן לשון זכר ולשון נקבה וכן דברים הרבה:

'''ואת מסך שער החצר.''' וילון פרוש לצד המזרח עשרים אמה אמצעיות של רוחב החצר שהיה חמשים רחב וסתומין הימנו לצד צפון חמש עשרה אמה וכן לדרום שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כז#יד|שמות כז יד]]}} וחמש עשרה אמה קלעים לכתף:

({{עוגן|יח|יח}}) '''יתדת.''' לתקוע ולקשור בהם סופי היריעות בארץ שלא ינועו ברוח:

'''מיתריהם.''' חבלים לקשור:

({{עוגן|יט|יט}}) '''בגדי השרד.''' לכסות הארון והשלחן והמנורה והמזבחות בשעת סילוק מסעות:

({{עוגן|כב|כב}}) ('''על הנשים.''' עם הנשים וסמוכין אליהן{{הערה|עי' [[ספורנו/{{כאן}}#כב|ספורנו]] שמפרש שהאנשים באו עם הנשים להסכים בנדבה, כדי שיקבלו הגבאין מהן, שאין מקבלים מן הנשים אלא דבר מועט. וכ"פ ב{{ממק|שפתי חכמים}} {{ממר|בשם [[נחלת יעקב/{{כאן}}#כב|נח"י]]}}.}}):

'''חח.''' הוא תכשיט של זהב עגול נתון על הזרוע והוא הצמיד:

'''וכומז.''' כלי זהב הוא נתון כנגד אותו מקום לאשה. ורבותינו פירשו {{ממ|[[בבלי/שבת/סד/א|שבת סד.]]}} שם כומז כאן מקום זמה:

({{עוגן|כג|כג}}) '''וכל איש אשר נמצא אתו תכלת''' או '''ארגמן''' או '''תולעת שני''' או '''עורות אילים''' או '''תחשים''' כולם '''הביאו''':

({{עוגן|כו|כו}}) '''טוו את העזים.''' היא היתה אומנות יתירה שמעל גבי העזים טווין אותם:

({{עוגן|כז|כז}}) '''והנשאם הביאו.''' אמר ר' נתן מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח בתחלה ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחלה אלא כך אמרו נשיאים יתנדבו צבור מה שמתנדבין ומה שמחסירים אנו משלימין אותו. כיון שהשלימו צבור את הכל שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לו#ז|שמות לו ז]]}} והמלאכה היתה דים אמרו נשיאים מה עלינו לעשות הביאו את '''אבני השהם וגו'''' לכך התנדבו בחנוכת המזבח תחלה. ולפי שנתעצלו מתחלה נחסרה אות משמם והנשאם כתיב:

({{עוגן|ל|ל}}) '''חור.''' בנה של מרים היה:

({{עוגן|לד|לד}}) '''אהליאב.''' משבט דן מן הירודין שבשבטים מבני השפחות והשוהו המקום לבצלאל למלאכת המשכן והוא מגדולי השבטים לקיים מה שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לד#יט|איוב לד יט]]}} ולא נכר שוע לפני דל:

{{שולי הגליון}}



{{ניווט כללי תחתון}}