עריכת הדף "רש"י/דברים/ו"

{{הועלה אוטומטית}}


{{ניווט כללי עליון}}

== ד ==

'''ה' אלהינו ה' אחד.'''  ה' שהוא אלהינו עתה, ולא אלהי האמות, הוא עתיד להיות ה' אחד, שנאמר {{ממ|צפ' ח'}} כי אז אהפך אל עמים שפה ברורה לקרא כלם בשם ה', ונאמר {{ממ|זכריה י"ד}} ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד {{ממ|ע' ספרי}}:

== ה ==

'''ואהבת.'''  עשה דבריו מאהבה, אינו דומה העושה מאהבה לעושה מיראה, העושה אצל רבו מיראה, כשהוא מטריח עליו מניחו והולך לו {{ממ|שם}}:

'''בכל לבבך.'''  בשני יצריך {{ממ|ספרי. ברכות נ"ד}}. דבר אחר ''' בכל לבבך'''  שלא יהיה לבך חלוק על המקום {{ממ|ספרי}}:

'''ובכל נפשך.'''  אפלו הוא נוטל את נפשך {{ממ|ספרי. ברכות נ"ד}}:

'''ובכל מאדך.'''  בכל ממונך, יש לך אדם שממונו חביב עליו מגופו {{ממ|בראשית נ"ז}}, לכך נאמר בכל מאדך. ד"א, ''' ובכל מאדך'''  בכל מדה ומדה שמודד לך, בין במדה טובה בין במדת פרענות, וכן דוד הוא אומר {{ממ|תהלים קט"ז}} כוס ישועות אשא צרה ויגון אמצא וגו' {{ממ|ע' ספרי}}:

== ו ==

'''והיו הדברים האלה.'''  ומהו האהבה ''' והיו הדברים האלה''' , שמתוך כך אתה מכיר בהקב"ה ומדבק בדרכיו {{ממ|ספרי}}:

'''אשר אנכי מצוך היום.'''  לא יהיו בעיניך כדיוטגמא ישנה שאין אדם סופנה, אלא כחדשה שהכל רצין לקראתה. דיוטגמא, מצות המלך הבאה במכתב {{ממ|ספרי}}:

== ז ==

'''ושננתם.'''  לשון חדוד הוא, שיהיו מחדדים בפיך, שאם ישאלך אדם דבר לא תהא צריך לגמגם בו אלא אמר לו מיד {{ממ|ספרי. קידושין ל'}}:

'''לבניך.'''  אלו התלמידים, מצינו בכל מקום שהתלמידים קרויים בנים, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יד#|דברים יד]]}} בנים אתם לה' אלהיכם, ואומר {{ממ|מלכים ב ב'}} בני הנביאים אשר בית אל, וכן בחזקיהו, שלמד תורה לכל ישראל, וקראם בנים שנאמר {{ממ|דברי הימים ב' כ"ט}} בני עתה אל תשלו. וכשם שהתלמידים קרויים בנים {{ממ|שנאמר בנים אתם לה' אלהיכם}} כך הרב קרוי אב, שנאמר {{ממ|מלכים ב ב'}} אבי אבי רכב ישראל וגו' {{ממ|ספרי}}:

'''ודברת בם.'''  שלא יהא עקר דבורך אלא בם, עשם עקר ואל תעשם טפל {{ממ|שם}}:

'''ובשכבך.'''  יכול אפלו שכב בחצי היום, ת"ל ''' ובקומך''' , יכול אפלו עמד בחצי הלילה, ת"ל ''' בשבתך בביתך ובלכתך בדרך''' , דרך ארץ דברה תורה, זמן שכיבה וזמן קימה {{ממ|שם}}:

== ח ==

'''וקשרתם לאות על ידך.'''  אלו תפלין שבזרוע:

'''והיו לטטפת בין עיניך.'''  אלו תפלין שבראש, ועל שם מנין פרשיותיהם נקראו טטפות, טט בכתפי שתים פת באפריקי שתים {{ממ|סנהדרין ד'}}:

== ט ==

'''מזזות ביתך.'''  מזזת כתיב, שאין צריך אלא אחת:

'''ובשעריך.'''  לרבות שערי חצרות ושערי מדינות ושערי עירות {{ממ|יומא י"א}}:

== יא ==

'''חצובים.'''  לפי שהוא מקום טרשין וסלעים נופל בו לשון חציבה:

== יב ==

'''מבית עבדים.'''  כתרגומו מבית עבדותא, ממקום שהייתם שם עבדים:

== יג ==

'''ובשמו תשבע.'''  אם יש בך כל המדות הללו, שאתה ירא את שמו ועובד אותו, אז בשמו תשבע, שמתוך שאתה ירא את שמו תהא זהיר בשבועתך, ואם לאו, לא תשבע:

== יד ==

'''מאלהי העמים אשר סביבותיכם.'''  הוא הדין לרחוקים, אלא לפי שאתה רואה את סביבותיך תועים אחריהם, הצרך להזהיר עליהם ביותר:

== טז ==

'''במסה.'''  כשיצאו ממצרים שנסוהו במים, שנאמר היש ה' בקרבנו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יז#|בראשית יז]]}}:

== יח ==

'''הישר והטוב.'''  זו פשרה לפנים משורת הדין:

== יט ==

'''כאשר דבר.'''  והיכן דבר והמתי את כל העם וגו' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כג#|שמות כג]]}}:

== כ ==

'''כי ישאלך בנך מחר.'''  יש מחר שהוא אחר זמן:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}