עריכת הדף "פתחי תשובה/יורה דעה/שצט"

{{ניווט כללי עליון}}

{{הועלה אוטומטית}}

{{עוגןמ|א}} '''דברים שבצניעא.''' עי' בשו"ת דת אש [[דת אש/ז|סי' ז']] שכתב דהך דבר שבצנעא אינו אלא תשמיש דוקא משא"כ בת"ת דאינו אסור לאבל אלא משום שמחה דכתיב פקודי ה' ישרים משמחי לב וברגל לא נאסר לאבל ששמחת הרגל הוא דאורייתא ואבילות הוא דרבנן ולכן התיר לקרות לאבל תוך ז' שיעלה לתורה בשמיני עצרת ועוד כי מנהג קדמונים שקורים כל בני הקהלה לס"ת בש"ע ואם יהיה זה בב"ה ולא יעלה לתורה הוי פרסום עיין שם:

{{עוגןמ|ב}} '''שבצנעא.''' עי' בתשו' שער אפרים סי' נ"ב דאסור לישא כפיו ע"ש וכ"כ המג"א ב[[מגן אברהם/אורח חיים/קכט#סו|סי' קכ"ט ס"ק ס"ו]]:

{{עוגןמ|ג}} '''ולאחר הרגל.''' עבה"ט של מהרי"ט ז"ל בשם המג"א דמניח תפילין ביום ראשון ועי' בתשו' שבות יעקב {{ממ|[[שבות יעקב/ב/כה|ח"ב סי' כ"ה]]}} שחולק על המג"א וס"ל שאין מניח תפילין ביום ראשון וגם ביום השני עד אחר נץ החמה כמו בשאר ימות השנה כו' ע"ש ועי' בשערי תשובה באורח חיים [[שערי תשובה/אורח חיים/קכט#|שם]] שכתב דביום השני קודם נץ החמה נראה להתיר ע"ש:

{{עוגןמ|ד}} '''מתחיל למנות שבעה.''' עי' בשו"ת שיבת ציון [[שיבת ציון/נט|סי' נ"ט]] דמי שקבר מתו ברגל ונוהג שבעה אחר הרגל מחוייבים גם הקרובים להתאבל עמו ולשנות בגדיהם בשבת ראשונה שאחר הרגל דלא כמורה א' שרצה לומר דבכה"ג אין חייבים ע"ש:

{{עוגןמ|ה}} '''מיו"ט שני האחרון.''' עבה"ט ועי' בתשו' ב"ח החדשות [[שו"ת הב"ח החדשות/ט|סי' ט']] שהאריך להחזיק דעה זו דיום שני של ר"ה עולה לו וכן יו"ט שני ש"ג שחל בשבת אע"ג דאפילו בא"י לא היה יכול לנהוג אבילות באותו יום אעפ"כ עולה לו ומשלים עליו ששה ע"ש וכן פסק בתשובת רדב"ז [[שו"ת רדב"ז/א/סא|ח"א סימן ס"א]] דיום שני של ר"ה עולה ע"ש וכ"כ בסוף ס' משאת בנימין אכן בתשו' פרח מטה אהרן ח"א סי' צ"ח לא פסק כן ומחלק דהיכא דהוי יום שני יום מיתה וקבורה עולה אבל אם מת ביום הראשון דאין ביום ב' אבילות דאורייתא אז אינו עולה ומפרש כן דברי רדב"ז הנ"ל שכתב דעולה היינו היכא דהוי יום מיתה וקבורה והסכים עמו הרב מהר"ר מיכאל הכהן ז"ל ע"ש:

{{עוגןמ|ו}} '''וכן אם חל.''' עי' [[באר היטב למהר"י טיקטין/{{כאן}}#|באר היטב]] של הרב מהרי"ט ז"ל שכתב בשם שבו"י סי' צ' דמ"מ אסור בלבישת לבנים ובגדי שבת וחזרת מקומו ודלא כבה"י שמקיל בזה ע"ש ועי' בס' בית לחם יהודה שכתב כדעת הבה"י ולא כהשבו"י ועיין בתשו' תשואת חן סי' ל"ג שהעלה ג"כ הכי אך לא מטעמיה ע"ש ועי' בשערי תשובה באורח חיים [[שערי תשובה/אורח חיים/קכט#|שם]] שכתב ג"כ דהמורה להקל אינו שגגת הוראה כי יש לו על מה לסמוך כי גם הב"ח בתשובת החדשות סי' י"ב מתיר בזה ואפשר דאי חזי השבו"י דברי הב"ח היה מבטל דעתו והיה מורה הלכה כבית הלל ומ"מ לענין לבישת בגדי שבת נראה להחמיר אם הם חדשים ועדיין גיהוצין ניכר הרבה ואם אין לו אחרים אפשר שיש להקל גם בזה עכ"ד ע"ש:

{{עוגןמ|ז}} '''וכן נוהגין.''' עבה"ט בשם תה"ד ועי' בס' אליהו רבה באורח חיים [[אליה רבה/אורח חיים/תקמח#יב|סימן תקמ"ח ס"ק י"ב]] שתמה על האחרונים שהביאו דעת התה"ד ובד"מ כתב להדיא על דבריו דלדידן דנוהגין איסור רחיצה כל ל' דינו כדין תספורת ואין להתירו רק כשחל ח' שלו בשבת וכן נוהגין ע"ש שהעלה הלכה למעשה להחמיר כדעת הרמ"א בד"מ ועי' בתשובת תשואת חן [[תשואת חן/לב|סי' ל"ב]] שהאריך בזה והעלה ג"כ להחמיר בזה ע"ש. ועי' בתשו' נו"ב חי"ד [[נודע ביהודה/קמא/יורה דעה/רצו|ר"ס רצ"ו]] ועי' בתשו' אא"ז פנים מאירות ח"ב סי' מ' אם השמש מכריז לילך נגד האבל קודם ברכו:

{{עוגןמ|ח}} '''לפני החג.''' עי' בתשו' נו"ב חא"ח [[נודע ביהודה/קמא/אורח חיים/יד|סי' י"ד]] שכתב דלפמ"ש הרא"ש הטעם דאין ש"ע מבטל גזירת ל' לגמרי אף דכבר נהג גזירת ל' בחוה"מ דהיינו גיהוץ ותספורת זה אינו אסור מחמת אבילות דבלא"ה אסור משום הרגל לפ"ז יתחדש לנו דין חדש דלר"ת דס"ל דמי שגלח בערב הרגל מותר לגלח בחוה"מ א"כ מי שגילח ערב החג ואח"כ מת לו מת שעה אחת לפני החג שלזה איסור תספורת בחוה"מ הוא רק מטעם שלשים א"כ שמ"ע יבטל גזירת ל' לגמרי והניח בצ"ע משום דבגמרא לא חילקו בכך ועיין בתשובה הקודמת שם:

{{עוגןמ|ט}} '''הרי כ"ב.''' עבה"ט ועי' בתשובת נחלת שבעה [[שו"ת נחלת שבעה/יח|סימן י"ח]]:

{{עוגןמ|י}} '''שאין שום אבילות דאורייתא.''' [עיין בתשובת משכנות יעקב {{ממ|[[משכנות יעקב/עב|סימן ע"ב]]}} מ"ש בזה]:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}