עריכת הדף "פרקי דרבי אליעזר/ג"

{{ניווט כללי עליון}}
רבי אליעזר בן הורקנוס פתח {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קו#ב|תהלים קו ב]]}} מי ימלל גבורות ה' ישמיע כל תהלתו{{הערה|ב[[גולת כלב/הקדמה|הקדמת ספר גולת כלב]] כתב וז"ל: ראיתי כתוב בביאור 'ישועות יעקב' על ה'תנא דבי אליהו': כתב הרב ר' אליעזר מגרמייזא בספר הרוקח שלו, כל אדם צריך לרשום שמו בספרו, כמו 'תנא דבי אליהו' מתחיל 'ויגרש' בגימטריא 'תנא דבי אליהו', ומדרש 'תדשא' מתחיל 'תדשי' בגימטריא זה 'פנחס בן יאיר', ומדרש 'פרקי ר"א' מתחיל 'מי ימלל גבורות ה<nowiki>'</nowiki>' בגימטריא 'אליעזר בן הורקנוס', עכ"ל.}} . וכי יש אדם בעולם שהוא יכול למלל גבורותיו של הקדוש ברוך הוא או להשמיע כל תהלתו, אפילו מלאכי השרת אינן יכולים לספר אלא מקצת גבורותיו. ויש לנו לדרוש במה שעשה ובמה שהוא עתיד לעשות למען יתרומם שמו של הקדוש ברוך הוא בבריותיו שברא מסוף העולם ועד סופו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קמה#ד|תהלים קמה ד]]}} דור לדור ישבח מעשיך. עד שלא נברא העולם היה הקדוש ברוך הוא ושמו הגדול בלבד{{הערה|בזוהר חדש הנוסח: היה הקב"ה ושמו הגדול אחד. ועי' [[רד"ל/פרקי דרבי אליעזר/ג|פירוש הרד"ל]] מה שהביא מהגר"א בביאור הענין, וע"ע שערי קדושה {{ממ|[[שערי קדושה/ג/א|ח"ג שער ראשון]]}} מה שביאר בזה.}}. ועלה במחשבה לברוא את העולם והיה מחריט את העולם העולם לפניו ולא היה עומד. משלו משל למה הדבר דומה למלך שהוא רוצה לבנות פלטרים שלו אם אינו מחריט בארץ יסודותיו ומובאיו ומוצאיו אינו מתחיל לבנות, כך הקדוש ברוך הוא החריט לפניו את העולם ולא היה עומד עד שברא את התשובה.

שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם{{הערה|מובא גם בפסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/נד/א|נד.]]}} בשינוי סדר. ובתנחומא {{ממ|[[תנחומא/נשא/יא|נשא יא]]}}: ילמדנו רבינו כמה דברים קדמו למעשה בראשית. כך שנו רבותינו שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם, אלו הן כסא הכבוד והתורה ובית המקדש ואבות העולם וישראל ושמו של משיח והתשובה, ויש אומרים אף גן עדן וגיהנם כו' האבות מנין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/הושע/ט#י|הושע ט י]]}} כענבים במדבר מצאתי ישראל כבכורה בתאנה בראשית ראיתי אבותיכם המה באו בעל פעור וינזרו לבשת ויהיו שקוצים כאהבם. ישראל מנין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/עד#ב|תהלים עד ב]]}} זכור עדתך קנית קדם גאלת שבט נחלתך הר ציון זה שכנת בו כו'.}} ואלו הן, תורה וגיהנם וגן עדן וכסא הכבוד ובית המקדש ותשובה ושמו של משיח. תורה מנין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ח#כב|משלי ח כב]]}} ה' קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מאז, קדם רצה לומר קודם שלא נברא העולם. גיהנם מנין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ל#לג|ישעיה ל לג]]}} כי ערוך מאתמול תפתה, מאתמול עד שלא נברא העולם{{הערה|בפסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/נד/א|נד.]]}} מסיקה הגמרא שחללה נברא קודם שנברא העולם אך אור דידיה נברא בשני בשבת.}}. גן עדן מנין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ב#ח|בראשית ב ח]]}} ויטע ה' אלהים גן בעדן מקדם, מקדם עד שלא נברא העולם. כסא הכבוד מנין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/צג#ב|תהלים צג ב]]}} נכון כסאך מאז, מאז עד שלא נברא העולם. בית המקדש מנין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/יז#יב|ירמיה יז יב‎]]}} כסא כבוד מרום מראשון, מראשון עד שלא נברא העולם. תשובה מנין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/צ#ב|תהלים צ ב]]}} בטרם הרים ילדו, וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/צ#ג|שם פסוק ג]]}} תשב אנוש עד דכא, טרם עד שלא נברא העולם. שמו של משיח מנין שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/עב#י|תהלים עב יז]]}} לפני שמש ינון שמו, וכתוב אחד אומר {{ממ|[[תנ"ך/מיכה/ה#א|מיכה ה א]]}} ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה וגו' ומצאותיו מקדם, מקדם עד שלא נברא העולם.
מיד נתיעץ הקדוש ברוך הוא בתורה ששמה תושיה לברוא את העולם. השיבה לו ואמרה רבון העולמים אם אין צבא ואם אין מחנה למלך על מה הוא מולך, ואם אין עם מקלסין למלך איזה הוא כבודו של מלך. שמע אדון העולם וערב לו. אמרה התורה בי נתייעץ הקדוש ברוך הוא לברוא את העולם שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ח#יד|משלי ח יד]]}} לי עצה ותושיה וגו'. מכאן אמרו חכמים כל מלכות שאין לה יועצים אין מלכותה מלכות. ומנין אנו למדים, ממלכות בית דוד שהיו לו יועצים שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/כז#לב|דברי הימים א' כז לב]]}} ויהונתן דוד דויד יועץ איש מבין וסופר הוא. ומלכות בית דוד היו לו יועצים ושאר כל אדם על אחת כמה וכמה שהיא טובה להם שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יב#טו|משלי יב טו]]}} ושומע לעצה חכם, וכתוב אחד אומר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יא#יד|משלי יא יד]]}} ותשועה ברב יועץ. שמונה דברים נבראו ביום ראשון ואלו הן, שמים וארץ ואור וחשך ותוהו ובהו ורוח ומים שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#ב|בראשית א ב]]}} ורוח אלקים מרחפת על פני המים. ויש אומרים אף יום ולילה שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#ה|שם פסוק ה]]}} ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד. ושמונה ביום השני ואלו הן, הבאר והמן והמטה והקשת והכתב והמכתב והכתונת והמזיקין. עשרה דברים עלו במחשבה, ירושלים ורוחות אבות ואורחות הצדיקים וגיהנם ומי המבול ולוחות השניים והשבת והמקדש והארון ואור לעולם הבא. שמים מאיזה מקום נבראו{{הערה|עייין מורה נבוכים {{ממ|[[מורה נבוכים/ב/כו|ח"ב פרק כו]]}} מה שתמה הרמב"ם על כל דברי הפדר"א כאן, ועיין מש"כ בזה בפירוש בית הגדול {{ממ|[[בית הגדול/ג#כג|אות כג]]}}.}}, מאור לבושו של הקדוש ברוך הוא{{הערה|עי' ביאור העניין במאמר מאה קשיטה לרמ"ע מפאנו {{ממ|סימן מ}}.}} שהוא לבוש לקח ממנו ופרש כשמלה, והיו מותחין והולכין עד שאמר להם די ועל כן נקרא שמו שדי שאמר לשמים די ועמדו. ומנין שמאור לבושו נברא שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קד#ב|תהלים קד ב]]}} עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה{{הערה|עיין שו"ת הרשב"א {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/א/תיח|ח"א סימן תיח]]}}.}}. הארץ מאי זה מקום נבראת, משלג שתחת כסא הכבוד{{הערה|רבינו בחיי {{ממ|[[רבינו בחיי/שמות/כד#י|שמות כד י]]}} ביאר עפ"ז את הפסוק 'כמעשה לבנת הספיר' וז"ל שם: ועל דרך החכמה כמעשה לבנת הספיר היא השגה במראה הנבואה, אמתת החומר הראשון התחתון שהיה משלג שתחת כסא הכבוד והוא שדרשו ז"ל שמים מהיכן נבראו כו' הארץ נברא משלג שתחת כסא הכבוד וכו'.}} לקח וזרק על המים ונקפאו המים ונעשה עפר ארץ שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לז#ו|איוב לז ו]]}} כי לשלג יאמר הוא ארץ. קורקוסי{{הערה|מייסד הפיוט 'אשנבי שחקים' לשחרית של שמחת תורה ייסד על פי מאמר זה: 'יופי קורקסי אש החתומין בטבעת אש' וכו'. ומבוארת דעתו שהם עשויים מאש.}} השמים במימי אוקיינוס הם אחוזים, שמימי אוקיינוס בין קצות הארץ לבין קצות השמים. וקצות השמים על מימי אוקיינוס הם פרושים שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קד#ג|תהלים קד ג]]}} המקרה במים עליותיו{{הערה|הובא בתוס' בחגיגה {{ממ|[[תוספות/חגיגה/יב/א#מסוף|יב. ד"ה מסוף]]}}.}}. תוכן של שמים עולה למעלה כדורם הוא כאהל פרושה קצותיו למטה ותוכה למעלה וכל בני אדם יושבים תחתיה כך הן השמים קצתם למטה ותוכן למעלה כאהל שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מ#כב|ישעיה מ כב]]}} וימתחם כאהל לשבת. ד' רוחות בעולם, רוח פנת מזרח, רוח פנת המערב, רוח פנת הדרום, רוח פנת הצפון. רוח פנת המזרח משם האור יוצא לעולם. רוח פנת הדרום משם טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאין לעולם. רוח פנת המערב משם חושך יוצא לעולם. רוח פנת הצפון משם אוצרות השלג ואוצרות הברד וקור וחום וגשמים יוצאים לעולם{{הערה|מכאן יסוד לאשר ייסד הפייט בפיוט 'אקשטה כסל' למוסף שמיני עצרת - 'טקס אוצרות שלג ואש וברד מים'.}}. דבר אחר, רוח פנת הצפון ברא ולא גמרו. אמר שכל מי שיאמר שהוא אלוה יבוא ויגמור את הפנה הזאת שהנחתי וידעו הכל שהוא אלוה.
ושם הוא מדור למזיקין ולזועות לרוחות ולשדים, לברקים ולרעמים. ומשם רעה יוצאת לעולם שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/א#יד|ירמיה א יד]]}} מצפון תפתח הרעה.

בעשרה מאמרות נברא העולם{{הערה|במשנה באבות {{ממ|[[משנה/אבות/ה#א|פ"ה מ"א]]}}: בעשרה מאמרות נברא העולם, ומה תלמוד לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות, אלא להפרע מן הרשעים שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים שמקיימין את העולם שנבראה בעשרה מאמרות.}} ואלו הן, ויאמר אלקים יהי אור {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#ג|בראשית א ג]]}}, ויאמר אלקים יהי רקיע {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#ו|שם פסוק ו]]}}, ויאמר אלקים יקוו המים {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#ט|שם פסוק ט]]}}, ויאמר אלקים תדשא הארץ {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#יא|שם פסוק יא]]}}, ויאמר אלקים יהי מאורות {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#יד|שם פסוק יד]]}}, ויאמר אלקים ישרצו המים {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#כ|שם פסוק כ]]}}, ויאמר אלקים תוצא הארץ {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#כד|שם פסוק כד]]}}, ויאמר אלקים נעשה אדם {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#כו|שם פסוק כו]]}}, ויאמר אלקים הנה נתתי לכם {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#כט|שם פסוק כט]]}}, ויאמר אלקים לא טוב היות האדם לבדו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ב#יח|שם ב יח]]}}. ובשלשה כוללו ואלו הן, בחכמה ובתבונה ובדעת שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ג#יט|משלי ג יט]]}} ה' בחכמה יסד ארץ כונן שמים בתבונה, בדעתו תהומות נבקעו. ובשלשתן נעשה המשכן שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לא#ג|שמות לא ג]]}} ואמלא אותו רוח אלקים בחכמה בתבונה ובדעת. ובשלשתן נעשה בית המקדש שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/מלכים א/ז#יד|מלכים א' ז יד]]}} בן אשה אלמנה הוא ממטה נפתלי ואביו איש צורי חרש נחושת וימלא את החכמה ואת התבונה ואת הדעת. ובשלשתן עתיד להבנות שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כד#ג|משלי כד ג]]}} בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן ובדעת חדרים ימלאו. ובשלשתן עתיד ליתן שלש מתנות טובות לישראל שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ב#ו|שם ב ו]]}} כי ה' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה. ושלשתן כפולות נתנו למלך המשיח שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יא#ב|ישעיה יא ב]]}} ונחה עליו רוח ה' רוח חכמה ובינה וגו'.

{{שולי הגליון}}


{{ניווט כללי תחתון}}