עריכת הדף "ערך/קדימה"

{{ניווט כללי עליון}}
'''קדימה''' היא הוראה הלכתית הקובעת כי יש להקדים דבר מסויים על פני חבירו.

== סוכה או לולב ==
המטה אפרים {{ממ|[[מטה אפרים/אורח חיים/תרכה#כב|סימן תרכה סכ"ב]]}} הסתפק אם עדיף לילך למקום שיש בו לולב אך ללא סוכה או למקום שיש בו סוכה אך לא לולב.

בביאור הספק יעויין בביאור אלף למטה {{ממ|שם}}, שלולב אף שחיובו מדאורייתא רק ביום הראשון אך עכ"פ אף בשאר ימים הוא חייב מדרבנן, ואילו סוכה אין חייב אלא בלילה הראשון. ומאידך, סוכה חיובה חל עליו קודם חיוב לולב, שסוכה חל חיובה כבר בליל יום טוב ואילו לולב רק ביום טוב בבוקר. אלא שחילוק זה לכאורה אינו שייך לנדון זה כיון שבשעה זו עדיין לא חל עליו החיוב.

המטה אפרים הסיק שילך לאיזה מקום שירצה.

הפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים - אשל אברהם/אורח חיים/תרנא|א"א סימן תרנא]]}}, מועד לכל חי {{ממ|פלאג'י [[מועד לכל חי (פלאג'י)/כ#מד|סימן כ אות מד]]}} ובשדי חמד {{ממ|מערכת הל', כלל קמא אות נז}} נקטו שילך למקום שיש בו סוכה מכמה טעמים: א. שמצוות סוכה נוהגת מדאורייתא כל ז' ימים אף שחיובה רק ביום הראשון{{הערה|ותלוי נדון זה בגדר החיוב לאכול או לישון בשאר ימים בסוכה אם הוא חיובי או על דרך השלילה שלא לאכול או לישון חוץ לסוכה.}}. ב. שמצוות סוכה נוהגת אף בלילה. ג. שחג הסוכות נקבע על שם הסוכות וע"כ שהיא עיקר קיום מצוות החג.

== מלמד על פני נלמד ==
תוספות ביומא {{ממ|[[תוספות/יומא/לד/ב|לד:]]}} כתבו שלדבר המלמד יש קדימה על פני הדבר הנלמד. ובהר צבי {{ממ|ויקרא יט טז}} דן שאולי אין אומרים כן אלא באופן שהדבר הלמד כלל לא כתוב בתורה, אך אם עיקרו כתוב בתורה אף שלמד לגבי פרט מסויים, בכה"ג אין קדימה לדבר המלמד, ועי"ש שדחה זאת כי לכאורה נידון התוספות הוא גם באופן שעיקר הדבר הנלמד כתוב בתורה.

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}