ערך/קדימה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

ערכי אוצר הספרים היהודי השיתופי TriangleArrow-Left.png קדימה

קדימה היא הוראה הלכתית הקובעת כי יש להקדים דבר מסויים על פני חבירו.

סוכה או לולב[עריכה]

המטה אפרים (סימן תרכה סכ"ב) הסתפק אם עדיף לילך למקום שיש בו לולב אך ללא סוכה או למקום שיש בו סוכה אך לא לולב.

בביאור הספק יעויין בביאור אלף למטה (שם), שלולב אף שחיובו מדאורייתא רק ביום הראשון אך עכ"פ אף בשאר ימים הוא חייב מדרבנן, ואילו סוכה אין חייב אלא בלילה הראשון. ומאידך, סוכה חיובה חל עליו קודם חיוב לולב, שסוכה חל חיובה כבר בליל יום טוב ואילו לולב רק ביום טוב בבוקר. אלא שחילוק זה לכאורה אינו שייך לנדון זה כיון שבשעה זו עדיין לא חל עליו החיוב.

המטה אפרים הסיק שילך לאיזה מקום שירצה.

הפרי מגדים (א"א סימן תרנא), מועד לכל חי (פלאג'י סימן כ אות מד) ובשדי חמד (מערכת הל', כלל קמא אות נז) נקטו שילך למקום שיש בו סוכה מכמה טעמים: א. שמצוות סוכה נוהגת מדאורייתא כל ז' ימים אף שחיובה רק ביום הראשון[1]. ב. שמצוות סוכה נוהגת אף בלילה. ג. שחג הסוכות נקבע על שם הסוכות וע"כ שהיא עיקר קיום מצוות החג.

מלמד על פני נלמד[עריכה]

תוספות ביומא (לד:) כתבו שלדבר המלמד יש קדימה על פני הדבר הנלמד. ובהר צבי (ויקרא יט טז) דן שאולי אין אומרים כן אלא באופן שהדבר הלמד כלל לא כתוב בתורה, אך אם עיקרו כתוב בתורה אף שלמד לגבי פרט מסויים, בכה"ג אין קדימה לדבר המלמד, ועי"ש שדחה זאת כי לכאורה נידון התוספות הוא גם באופן שעיקר הדבר הנלמד כתוב בתורה.



שולי הגליון


  1. ותלוי נדון זה בגדר החיוב לאכול או לישון בשאר ימים בסוכה אם הוא חיובי או על דרך השלילה שלא לאכול או לישון חוץ לסוכה.
מעבר לתחילת הדף