עריכת הדף "ערך/ספירת העומר"

{{ניווט כללי עליון}}
== בזמן הזה ==
נחלקו ראשונים אם ספירת העומר נוהגת בזמן הזה מדאורייתא או רק מדרבנן. דעת התוספות {{ממ|[[תוספות/מנחות/סו/א#זכר|מנחות סו. ד"ה זכר]]}}, הבעל המאור {{ממ|[[המאור הקטן/פסחים/כח/א|פסחים כח. מדפה"ר]]}}, הר"ן {{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/פסחים/כח/א|שם ד"ה וכי]]}} שספירת העומר בזמן הזה מדרבנן, הטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/תפט|או"ח סימן תפט]]}} והשו"ע {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תפט#א|שם ס"ב]]}}{{הערה|כ"כ הביאור הלכה {{ממ|[[ביאור הלכה/אורח חיים/תפט#לספור|שם ד"ה לספור]]}} בדעת הטושו"ע.}} ואילו דעת הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/תמידין ומוספין/ז#כד|תמידין ומוספין פ"ז הכ"ד]]}}, הראבי"ה {{ממ|[[ראבי"ה/ב/תקכו|ח"ב סימן תקכו]]}}, רבינו ישעיה {{ממ|הו"ד בשבלי הלקט [[שבלי הלקט/רלד|סימן רלד]]}} והחינוך {{ממ|[[ספר החינוך/שו|מצוה שו]]}}{{הערה|כ"כ בדעתו הביאור הלכה {{ממ|שם}}.}} שספירת העומר בזמן הזה חיובה מדאורייתא.

דעת רבינו ירוחם {{ממ|[[רבינו ירוחם/ה/ד|נ"ה ח"ד]]}} לחלק בין ספירת הימים הנוהגת גם בזמן הזה מדאורייתא, לספירת השבועות שאינה אלא מדרבנן.

== ברכת שהחיינו ==
אין מברכים שהחיינו על ספירת העומר. ונאמרו בטעם הדבר כמה מהלכים:

;אין שמחה והנאה בספירת העומר
הבאר היטב {{ממ|[[באר היטב/אורח חיים/תפט#ה|או"ח סימן תפט סק"ה]]}} הביא בשם אחרונים שאין מברכים שהחיינו על ספירת העומר מאחר שאין שמחה והנאה בדבר.

כעין זה כתב בשו"ת הרשב"א {{ממ|[[שו"ת הרשב"א/א/קכו|ח"א קכו]]}} שלא מצינו ברכת שהחיינו אלא בדבר שיש לו בו הנאה, ואילו ספירת העומר אין בה זכר לשום הנאה אלא לעגמת נפשנו לחורבן בית מאויינו. וכ"כ הבעל המאור {{ממ|פסחים קכא: ד"ה ובספירת}}.
והנה דנה הגמרא במנחות (סו.) בענין ספירת העומר, האם יש לספור אף את השבועות, ומבואר שאמימר (שם) מנה רק ימים, משום דמאחר והוי 'זכר למקדש' ניתן למנות רק הימים. 
ולכאורה יש לתמוה, דאמנם תיקנו זאת זכר למקדש, אך מדוע לא עשו חכמים זכר גמור למנות כאשר מנו בזמן המקדש, יומי ושבועי, וכבר תמה בזה השפת אמת (מנחות שם).
וכתב מרן הגרי"ז (מנחות סו. ד"ה אמימר) לבאר, דאכן יש ב' אופנים של 'זכר למקדש', מצינו זכר למקדש במצוה שבזמן המקדש חיובה היה מדאו', ותיקנו חז"ל לעשות את המצוה כצורתה, אף בזה"ז, ומשום זכר למקדש, וכגון אכילת מרור, ומשום כך יש לעשות את המצוה בכל פרטיה. 
אולם ישנם מקומות בהם תיקנו חז"ל תקנה מחודשת לזכור את המצוה שנעשתה במקדש, ולא שתיקנו להמשיך את קיום המצוה אף בזה"ז, ובזה יתבאר דגבי ספירת העומר היתה זו תקנה מחודשת, ונקט אמימר דמאחר והוי רק 'זכר בעלמא', תיקנוה רק על ספירת הימים ולא על ספירת השבועות.
ואף גבי נטילת לולב הויא תקנה מחודשת, דהא מצינו חילוקי דינים בין לולב ומיניו ביום הראשון לשאר ימי החג, ואם תיקנו המצוה כצורתה, לא אמור להיות הבדל בדיני המצוה.
ומדברי הבעל המאור דהוי 'זכר בעלמא', כתב הגרי"ז להוכיח את החילוק בין ב' האופנים של 'זכר למקדש', והיכן שעשו תקנה מחודשת, הרי זה מזכיר את חסרונו של בית המקדש.
ואם נרצה לחדד את הגדרת הדברים, יעויין עוד בגמרא סוכה (מא.), שם הביאה המשנה את הדין נטילת לולב כל שבעה זכר למקדש, והקשו בגמרא, "מנא לן דעבדינן זכר למקדש", ומביאה על כך הגמרא את הפסוק "ציון היא, דורש אין לה" – מכלל דבעיא דרישה. ותתבאר ההגדרה לפי"ז, דאין זה זכר למצוה שנהגה בזמן המקדש [וכגון מרור], אלא זכר למקדש שכאשר היה בבניינו נהגה מצוה זו.


;ברכת שהחיינו של ליל הסדר פוטרתו
המאירי {{ממ|[[מאירי/פסחים/ז/א|פסחים ז.]]}} ביאר שאכן מעיקר הדין היה מקום לברך על ספירת העומר אלא שיוצאין בברכת שהחיינו דליל הסדר. וכן מבואר בשבלי הלקט {{ממ|[[שבלי הלקט/ספירת העומר/רלד|הלכות ספירת העומר סימן רלד]]}}.

;כיון שבשכח לילה אחד הפסיד המצוה
בר"ן {{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/סוכה/כב/ב|סוכה כב: מדפה"ר ד"ה וכתבו בתוס']]}}<!-- כב: או כא.? --> הביא בשם יש מי שכתב שכיון שאם לא ספר בלילה הפסיד המצוה לכן אין מברך שהחיינו.

;ספירת העומר הכנה לשבועות
בשו"ת הרדב"ז {{ממ|[[שו"ת רדב"ז/א'שכז|סימן א'שכז]]}} ביאר שאין מברכים שהחיינו על מצוה שהיא הכנה למצוה אחרת, אלא מברכים על המצוה העיקרית ופוטרים את שתיהן, וספירת העומר היא הכנה לשבועות ונפטרת בברכת שהחיינו שנאמרת בשבועות.

;אי אפשר לברך עד גמר המצוה בסוף הספירה
עוד ביאר בשו"ת הרדב"ז {{ממ|[[שו"ת רדב"ז/א'שכז|סימן א'שכז]]}} שאי אפשר לברך שהחיינו על ספירת העומר כיון שאין גמר המצוה אלא בגמר הספירה.

=== מקורות נוספים לעיון ===
* שו"ת רדב"ז
* לבוש {{ממ|[[לבוש/אורח חיים/תפט|סימן תפט]]}}.
* שו"ת יעב"ץ {{ממ|[[שו"ת יעבץ/א/כה#ה|ח"א סימן כה אות ה]]}}.
* בעל העקידה {{ממ|אמור שער סז}}.

== ספירה בכתב ==
לענין אם אפשר לצאת על ידי ספירה בכתב, עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יומא/כב|יומא כב]]}}.

== נשים ==
הרמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/קידושין/לג/ב|קידושין לג:]]}} חשב ספירת העומר בין המצוות שאין הזמן גרמא. ובדברי מלכיאל {{ממ|[[דברי מלכיאל/ג/ה|ח"ג סימן ה]]}} כתב שהוא ט"ס ברמב"ן.

ועי' באבני נזר {{ממ|[[אבני נזר/אורח חיים/שפד|או"ח סימן שפד]]}} שרצה לחייב נשים בספירת העומר כיון שכל דין הספירה הוא "ממחרת השבת" וכיון שבפסח חייבות, חייבות אף בספירה. ועי' משנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תפט#ג|סי' תפט ס"ק ג]]}} ושו"ת קנין תורה {{ממ|ח"ה סי' מד}}.

ועי' אורחות רבינו {{ממ|ח"ב עמ' צב}} שבבית הקה"י נהגו הנשים לספור ולברך, והקה"י זרזם והזכירם שלא ישכחו יום אחד.

== אם אפשר לצאת על ידי שומע כעונה ==
עי' משנה ברורה {{ממ|[[משנה ברורה/אורח חיים/תפט#ה|סי' תפט ס"ק ה]]}} שמביא מחלוקת אחרונים.

== מי שלא ספר לילה אחד, אם יכול להיות ש"ץ בשאר לילות ולברך כדי להוציא את אחרים ==
עי' פרי חדש {{ממ|[[פרי חדש/אורח חיים/תפט#|או"ח סי' תפ"ט ס"ק ח']]}}; מאמר מרדכי {{ממ|שם ס"ק י'}}; שו"ת אהל אברהם {{ממ|סי' א'}}.

==קטן שהגדיל ועבד שנשתחרר בימי הספירה==
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יבמות/סב|יבמות סב]]}}.

== הנהגות ימי הספירה ==
ראה ערך {{עע|ימי הספירה}}

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:ספירת העומר]]