עריכת הדף "ערך/סוכה ישנה"

{{ניווט כללי עליון}}
== צריך לחדש בה דבר ==
התוספות {{ממ|[[תוספות/סוכה/ט/א#סוכה|סוכה ט. ד"ה סוכה]]}} הביאו דברי הירושלמי שאף לדעת בית הלל המכשירין סוכה ישנה, מכל מקום צריך לחדש בה דבר, 'חבריא אמרין טפח, רבי יוסי אמר כל שהוא, ומאן דאמר כל שהוא ובלבד שתהא על פני כולה'. וכ"כ עוד ראשונים{{הערה|ראו להלן.}}.

אמנם הרי"ף והרמב"ם השמיטו דין זה, וכתב הרדב"ז {{ממ|[[שו"ת הרדב"ז/ו/ב'נז|ח"ו סימן ב' אלפים נ"ו]]}} שהם לומדים ממה שלא הזכיר הבבלי דבר זה שהוא חולק בזה על הירושלמי.

=== אם דין זה לעיכובא או למצוה מן המובחר ===
בראשונים נחלקו בדין זה אם הוא לעיכובא, או למצוה מן המובחר:

* דעת הר"ן {{ממ|[[ר"ן/סוכה/א/א|א. מדפה"ר]]}} כתב שלמצוה מן המובחר צריך לחדש בה דבר, וכ"כ הדרכי משה {{ממ|[[דרכי משה/אורח חיים/תרלו|שם]]}} בשם רבינו ירוחם {{ממ|תולדות אדם וחוה, נתיב ח ח"א}}, הביאם המגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תרלו#א|שם סק"א]]}} להלכה{{הערה|עי"ש שכתב שנראה שזו דעת כל הפסוקים דלא כהבית יוסף {{ממ|ראה דעתו להלן}}.}}.
* בבית יוסף {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תרלו|שם]]}} דקדק מלשון התוס' והרא"ש {{ממ|[[רא"ש/סוכה/א/יג|פ"א סי"ג]]}} שדין זה הוא לעיכובא, וכן ממשמע מלשונו בשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תרלו#א|שם]]}} 'סוכה ישנה כשרה כו' ובלבד שיחדש בה דבר'. ובאליה רבה {{ממ|[[אליה רבה/אורח חיים/תרלו#ב|שם סק"ב]]}} הביא משבולי הלקט {{ממ|[[שבולי הלקט/שלז|סימן שלז]]}} בשם רב יהודאי גאון שאם לא חידש בה דבר פסולה, ושכ"כ בתניא {{ממ|[[תניא/פב|סימן פב]]}} בשם רב נטרונאי, ושכן מוכח מדברי התוס' בסוכה {{ממ|[[תוספות/סוכה/ט/א#ואם|ט. ד"ה ואם]]}}{{הערה|יעויין שם שתמה על המגן אברהם שפסק כדעת הסוברים שאינו אלא למצוה מן המובחר.}}.

=== היכן צריך לחדש הדבר ===
כתבו האחרונים שאם עשה חידוש בסכך לכולי עלמא אינו צריך לעשות חידוש גם בדפנות{{הערה|פרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים/אורח חיים/תרלו#א|שם סק"א]], הובא בבכורי יעקב [[בכורי יעקב/אורח חיים/תרלו#א|שם]]}}; שולחן ערוך הגר"ז {{ממ|[[שולחן ערוך הגר"ז/אורח חיים/תרלו#ב|שם ס"ב]]}}.}}.

ונחלקו האחרונים אם יכול לעשות החידוש בדפנות או שצריך לעשותו בסכך דווקא.

* דעת הבכורי יעקב {{ממ|[[בכורי יעקב/אורח חיים/תרלו#א|שם סק"א]]}} בביאור דעת הפרי מגדים {{ממ|[[פרי מגדים/אורח חיים/תרלו#א|שם]]}}, שצריך לחדש דבר דווקא בסכך ולא מהני לחדש בדפנות{{הערה|עי"ש בפמ"ג שלמד כן מדברי הט"ז {{ממ|[[ט"ז/אורח חיים/תרלו#א|שם]]}} שביאר מחלוקת ב"ה וב"ש אם צריך לעשות הסוכה לשמה, לגבי הסכך דוקא, אבל הדפנות לכו"ע אין צריך לעשותם לשמה.}}.
* דעת הבכורי יעקב {{ממ|[[בכורי יעקב/אורח חיים/תרלו#א|בתוספת ביכורים, שנדפס בדפוס שני]]}} בדעת הריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/סוכה/מו/א|סוכה מו.]]}} שכתב שיכול לחדש בה דבר בסכך או בדפנות הצריכות לה לעכב. ומבואר שיכול לחדש אף בדפנות. וכ"כ בשפת אמת {{ממ|[[שפת אמת/מו/א|שם]]}} שאפשר דמהני חידוש בדפנות בלבד ולזה דעתו נוטה{{הערה|והוכיח כן מדעת הפסוקים שנחלקו אי מהני הכנסת כלים לסוכה כחידוש דבר, ומשמע שלא פליגי אלא בהכנסת כלים אך בחידוש בגוף הסוכה אף שהוא בדפנות לכולי עלמא מהני.}}.
* דעת המשנה ברורה {{ממ|[[שער הציון/אורח חיים/תרלו#ז|שער הציון סק"ז]]}} בדעת הפרי מגדים והריטב"א{{הערה|וכ"כ בספר פתחא זוטא {{ממ|[[פתחא זוטא/אורח חיים/תרלו#א|שם סק"א]]}} בדעת הריטב"א.}} שיכול לחדש בסכך או בדפנות המעכבות לכשרות הסוכה, ורק בדופן רביעי וכדומה אינו מועיל לחדש בה דבר.

;אם צריך לחדש בסכך במקום ז' על ז'
לדעת הסוברים שצריך לחדש דבר בסכך דווקא או בדפנות הצריכות להכשר הסוכה, יש שכתבו שאף כשמחדש דבר בסכך צריך לחדש בז' על ז' שיושב בהם דווקא, שהרי צריך לחדש דווקא במקום המועיל להכשר הסוכה{{הערה|פתחא זוטא {{ממ|[[פתחא זוטא/אורח חיים/תרלו#א|שם סק"א]]}}.}}.

;הכנסת כסאות לישב עליהם
נחלקו הראשונים אם בהכנסת כסאות לסוכה כדי לישב עליהם מקיים הדין שצריך לחדש בה דבר:

* דעת בה"ג {{ממ|סימן י"ד ריש הלכות סוכה, הובא ברא"ש [[רא"ש/סוכה/א/יג|פ"א סימן י"ג]]}}, שגם מיכנשא ומימך בסתרקי (אסיפת כסאות לישב עליהם), חשיב חידוש.

* דעת בעל העיטור {{ממ|ריש הלכות סוכה, עח: הובא ברא"ש [[רא"ש/סוכה/א/יג|שם]]}}, שאינו חשוב חידוש{{הערה|והוכיח כן מלשון הגמרא 'אם יכול לחדש בה דבר', ואם כדברי הבה"ג אין לך סוכה שאינו יכול לחדש בה דבר.}}. וכן כתב הטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/תרלו|סימן תרלו]]}}: 'ובלבד שיחדש בה דבר עתה בגופה', וכתבו [[בית יוסף/אורח חיים/תרלו|הבית יוסף]] וב[[ביאור הגר"א/אורח חיים/תרלו|ביאור הגר"א]] שבא לאפוקי מדעת הבה"ג, שצריך לחדש בגופה ולא סגי באסיפת כסאות.

=== טעם שצריך לחדש בה דבר ===
באור זרוע {{ממ|[[אור זרוע/א/תקלג|ח"א הלכות תפילין סימן תקלג]]}} כתב: שכל מצוה צריך להיות תחילת עשייתה לשמה, דומיא דסוכה ישנה דב"ה מכשירין וגרסינן עלה בגירסת ירושלמי תני וצריך לחדש בה דבר וכו' דציצית בעי עשיה לשמה דאורייתא וגבי סוכה מדרבנן. מבואר מדבריו שהוא מדין עשייה לשמה. וכן משמע בטור {{ממ|[[טור/אורח חיים/תקלו|סימן תקלו]]}} ובשולחן ערוך {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקלו|שם]]}} שכתבו: ובלבד שיחדש בה דבר עתה בגופה לשם חג.

אמנם במשנה ברורה {{ממ|[[שער הציון/אורח חיים/תקלו#ד|שער הציון שם סק"ד]]}} כתב בשם הנהר שלום בטעם הדבר שצריך לחדש בה דבר, כדי שלא יבואו להתיר אפילו עשאה מתחילה לשום דירה דאז פסול מדאורייתא.

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}