עריכת הדף "ערך/נתעברה באמבטי"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
== טומאת לידה ==
דעת התוספות יום טוב {{ממ|[[תוספות יום טוב/כריתות/ב#ד|כריתות פ"ב מ"ד]]}} שמטמאה לידה.

דעת הר"ח {{ממ|[[רבינו חננאל/חגיגה/טו/ב|טו:]]}} שהוא מעשה ניסים ואינה טמאה לידה דלא קרינן ביה 'אשה כי תזריע'. ובקובץ שיעורים {{ממ|כתובות אות רב ואילך}} ביאר על פי יסודו שם שלא ניתנו הלכות התורה אלא בדרך הרגיל. 

ולהמבואר בקוב"ש שם אם יהיה מנהג העולם להזריע באמבטי הרי תטמא לידה, אמנם בחבצלת השרון {{ממ|פ' תזריע, יב ב}} הוסיף עוד בביאור דברי הר"ח והעלה שאף באופן זה לא תטמא לידה.

== אם אפשר להתעבר באמבטי ==
דעת המשנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/אישות/טו#ד|אישות פט"ו ה"ד]]}} שאינו יתכן, וכ"ש ממה שכתבו תוספות ביבמות {{ממ|[[תוספות/יבמות/נה/ב|נה: ד"ה אינו]]}} וחגיגה {{ממ|[[תוספות/חגיגה/ב/ב|ב: ד"ה לישא]]}} שאי אפשר להתעבר בהעראה אלא רק במירוק גיד. וכך צידד בטורי אבן {{ממ|[[טורי אבן/חגיגה/טו/א|טו.]]}} והוכיח כן מיבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/י/ב|י:]]}}. ובערוך לנר {{ממ|[[ערוך לנר/יבמות/יב/ב|יב:]]}} כתב שעיבור באמבטי לא שכיח כל כך. ויעויין להלן בדברי ליקוטי מהרי"ל שבן סירא נתעברה אמו באמבטי.

== קיום פריה ורביה ופטור מיבום ==
בחלקת מחוקק {{ממ|[[חלקת מחוקק/אבן העזר/א#ח|אה"ע סימן א סק"ח]]}} הסתפק אם מקיים האב פרו ורבו בלידה באמבטי ואם מקרי בנו לכל דבר. ובבית שמואל {{ממ|סק"י}} ובמל"מ {{ממ|אישות פט"ו ה"ד]]}} הוכיחו שבנו הוא לכל דבר, ממה שכתב בהגהות סמ"ק מרבינו פרץ {{ממ|הו"ד בב"ח יו"ד סימן קצה ס"ה}} שאשה תזהר לא לשב על מטה שישב עליה איש אחר פן תתעבר ממנו, ויש לחוש שמא יבוא לשאת בנו אחותו מאביו. 

אמנם בט"ז {{ממ|אה"ע שם}} כתב שאין אומרים כן לקולא, ואם נתעברה מעצמה אינו נפטר מזה. ולכאורה הוא הדין לענין פטור מיבום לא תפטר בבן זה. ובשרידי אש {{ממ|ח"א סימן עט}} נקט שאינו יוצא ידי פו"ר כיון דלא עשה מעשה, ויעו"ש מה שכתב לענין יבום. וכדברי השרידי אש כ"כ בשאילת יעב"ץ {{ממ|ח"ב סימן צז}} ובשו"ת בר ליואי {{ממ|ח"ב סימן א}}.

ובמנחת שלמה {{ממ|מהדו"ת סימן קכד ד"ה ודאתינן}} תמה על מה שראו הפוסקים לדון שמא אינו נחשב אביו, ומה בכך שחסר במעשה ביאה כיון שסו"ס מורכב הולד ממנו.

== אם אסורה לבעלה ==
דעת המשנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/אישות/טו#ד|אישות פט"ו ה"ד]]}} שאשה שהתעברה באמבטי מאחר אינה נאסרת לבעלה, שאין כאן ביאת איסור. והביא ראיה לדבריו מדברי ההגהות סמ"ק {{ממ|הו"ד לעיל}} שלא תשב אשה על מטת אדם אחר, אך אשה נדה על מטת בעלה מותרת. ובבני אהובה {{ממ|[[בני אהובה/אישות/טו#ז|שם ה"ז]]}} דחה שנדה אין איסור אלא בבעילה, משא"כ באיש אחר 'שכבת זרע' כתיב. ובחלקת יעקב {{ממ|[[חלקת יעקב/אבן העזר/יב|אה"ע סימן יב]]}} תמה עליו שהרי מפורש בהגהות סמ"ק שכל החשש במטת אדם אחר הוא משום הבחנה בזרע, ואך אין הולד ממזר כיון שאין שם ביאת איסור וכדברי המל"מ.

== פסול לכהונה ==
בחלקת יעקב {{ממ|שם}} הוכיח שאינה נפסלת לכהונה אם נתעברה באמבטי מאחר שאינו בעלה, מהגמרא בנדה {{ממ|[[בבלי/נדה/מד/ב|מד:]]}} שקטנה פחותה מג' שנים אינה פסולה לכהונה בביאתה, ולכאורה אף שאין כאן מעשה ביאה מכל מקום שכבת זרע יש כאן. והגרי"ש כהנמן דחה דקטנה שאני דהוי כנתן זרע בתוך עינה, כלשון הגמרא בנדה {{ממ|[[בבלי/נדה/מד/א|מד.]]}} כנותן אצבע בעין. ובחלק יעקב שם דחה שודאי יש לתינוקת שם ערוה, שהרי מטמאה בנדה {{ממ|[[בבלי/נדה/מג/ב|שם מג:]]}} אף שאין אשה טמאה עד שיצא מדוה דרך ערותה {{ממ|[[בבלי/נדה/מא/ב|שם מא:]]}}.

== אם בנה ממזר ==
בדברי רבינו פרץ בהגהות סמ"ק {{ממ|הו"ד לעיל}} מבואר שאינו ממזר. ובחלקת יעקב {{ממ|שם}} תלה זאת בשני תירוצי התוספות ביבמות {{ממ|[[תוספות/יבמות/טז/ב|טז: ד"ה קסבר]]}} ובקידושין {{ממ|[[תוספות/קידושין/עה/ב|עה: ד"ה ורבי]]}}.

== בן סירא נתעברה אמו באמבטי ==
בלקוטי מהרי"ל מבואר שבן סירא היה בנו של ירמיה שרחץ באמבטי.
<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>