עריכת הדף "ערך/נבואה"

{{ניווט כללי עליון}}
== לשונות נבואה ==
י' לשונות נקראת נבואה, "חזון" "הטפה" "דבור" "אמירה" "צווי" "משל" "מליצה" "חידה" "נבואה"{{הערה|בראשית רבה פרשת לך לך פרשה מ"ד אות ו' ילקוט שמעוני ישעיהו רמז ת"כ, אות כ"א. ובפסיקתא זוטרתא בראשית פר' לך ל"ך פט"ו סימן א'. אגדת בראשית פרק יד. משנת רבי אליעזר פרשה ו עמוד 109.}}.

והנה הלשון "חזון" מצוי הרבה בנ"ך, "חזון עובדיה", ופירושו מראה הנבואה [עיי"ש מצודת דוד]. ובס' אהבת יונתן, כתב דחזון הוא ר"ת חצי זעם וחצי נקמה.

== מצב הנבואה ==
הרמב"ם (יסודי התורה פ"ז ה"ב) כתב על מצב הנבואה: "וכולן כשמתנבאים אבריהן מזדעזעין, וכח הגוף כשל, ועשתנותיהם מתטרפות, ותשאר הדעת פנויה להבין מה שתראה". וכן הוא ברש"י בשמואל (א יט כד) "ובשם רבי מנחם ששמע מפי ערבי אחד ברשן בלשון ערבי משוגע". וביחזקאל (א ג) "יד ה' - כל לשון יד האמורה בספר זה ובכל לשון נבואה אינה אלא לשון תוקף שהנבואה תוקפת על כרחו כאד' משתגע". ושם (לז א) "היתה עלי יד ה' ויוציאני ברוח ה' וגו' - יד ה' כל יד ה' שבנבואה לשון כפייה הוא שהיתה הרוח כופה אותו לילך כמשתגע אל מקום שהרוח חפץ". וע"ע בפירוש המשניות לרמב"ם (סנהדרין פ"י ביסוד השביעי) ובמורה נבוכים (ח"ב פמ"א).

וברמב"ם שם מבואר טעם הדבר שהוא כדי "שתשאר הדעת פנויה להבין מה שתראה".

== חילוק בין נבואה ובין הבטחה ==
עי' מהר"ל {{ממ|[[גור אריה/בראשית/לב|גור אריה בראשית לב]]}}.

== רוב לשונות הנבואה הם בלשון עבר ==
עי' מהר"ל {{ממ|[[גור אריה/בראשית/לב|גור אריה בראשית לב]]}}.

== נבואה לטובה אינה חוזרת ==
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוטה/לו|סוטה לו]]}}.

== ערכים קשורים ==
{{עע|נביא}}

{{עע|נבואת משה}}

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}