עריכת הדף "ערך/משה"

{{ניווט כללי עליון}}
==נבואת משה==
{{ערך מורחב|ערך=נבואת משה}}

==אם היה למשה דין מלך==
בכמה מקומות מצאנו בדברי חז"ל שהיה למשה דין מלך:

1. במדרש {{ממ|[[מדרש רבה/שמות/נב/א|שמו"ר נב א]]}} דרשו את הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לג#ה|דברים לג ה]]}} 'ויהי בישורון מלך', מלך - זה משה.

2. בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/קב/א|קב.]]}} אמרו חמש שמחות היתה אלישבע יתירה על בנות ישראל, יבמה (פי' משה) מלך כו'. אמר עולא ביקש משה מלכות ולא נתנו לו דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ג#ד|שמות ג ד]]}} 'אל תקרב הלום', ואין הלום אלא מלכות שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/ז#יח|שמואל ב' ז יח]]}} 'מי אנכי ה' אלקים וגו' כי הביאתני עד הלום', מתיב רבא רבי ישמעאל אומר יבמה מלך, אמר רבה בר עולא לו ולזרעו קאמר. דהיינו שלא נתנו למשה שיהיה זרעו מלכים אך הוא עצמו היה מלך.

3. במדרש תהלים {{ממ|[[מדרש תהלים/עח/נד|עח נד]]}} על הפסוק 'בחוריו אכלה אש' זה נדב ואביהוא, אבן חנין אומר שקרנין היו והיו אומרים איזה אשה היתה הוגנת לנו, אנו בני כהן גדול, משה דודנו מלך, זקננו נשיא, ואיזה אשה הוגנת לנו וכו'.

4. במשנה בשבועות {{ממ|[[משנה/שבועות/ב#ב|פ"ב מ"ב]]}} שאין מוסיפין על העיר ועל העזרות אלא במלך ונביא ואורים ותומים ובסנהדרין של שבעים ואחד כו'. ובגמרא {{ממ|[[בבלי/שבועות/יד/ב|יד:]]}} מנא הני מילי, אמר רב שימי בר חייא דאמר קרא {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כה#ט|שמות כה ט]]}} 'ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו' לדורות. וברש"י {{ממ|[[רש"י/שבועות/טו/א#וכן|טו. ד"ה וכן]]}}: קרא יתירא למידרש לדורות, ובימי משה דהוא מלך ונביא ואחיו כהן גדול ואורים ותומים ושבעים זקנים. וברמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/בית הבחירה/ו#יא|בית הבחירה פ"ו הי"א]]}}: אין מוסיפין על העיר או על העזרות אלא על פי המלך וע"פ נביא ובאורים ותומים וע"פ סנהדרין של שבעים ואחד זקנים, שנאמר 'ככל אשר אני מראה אותך וכן תעשו' לדורות. ומשה רבינו מלך היה.

5. תנחומא {{ממ|[[תנחומא/עקב/ט|עקב ט]]}}: דבר אחר 'פסל לך' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לד#א|שמות לד א]]}} בזכותך והוא שלך, אמר משה נתת לי ואתה מתנהג בהן בעין טובה נתת אותה להם שנאמר פסל לך, חייך שאני עושה אותך מלך ואתה פוסל לכל מי שתרצה ומקרב לכל מי שתרצה.

6. תנחומא {{ממ|[[תנחומא/כי תשא/כט|כי תשא כט]]}} דבר אחר 'ברכת ה' היא תעשיר' {{ממ|[[תנ"ך/משלי/י#כב|משלי י כב]]}} זו ברכת משה שאמר לו הקב"ה פסל לך שני לוחות והראה לו הקב"ה מחצב של סנפירינון בתוך אהלו ופסל ממנו, ואמר 'פסל לך' הפסולת שלך, ומשם נעשה מלך.

7. בתוספתא {{ממ|הביאוה התוס' [[תוספות/בבא בתרא/קיא/א#קל|ד"ה קל וחומר]]}} אמרו{{הערה|על מעשה מרים.}} קל וחומר למלך וכהן י"ד. ופירשו התוס' {{ממ|[[תוספות/בבא בתרא/קיא/א#קל|שם]]}} פירוש משה רבינו שהיה מלך וכהן גדול כו'{{הערה|ועי"ש בתוס' שדוחק לומר דמלך היינו הקדוש ברוך הוא וכהן משה.}}.

8. במדבר רבה {{ממ|[[מדרש רבה/במדבר/יח/ב|יח ב]]}} 'ויקח קרח' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/טז#א|במדבר טז א]]}} על ידי מה נחלק, על ידי אליצפן בן אחי אביו שנעשה נשיא על משפחתו 'ונשיא בית אב למשפחות הקהתי אליצפן בן עוזיאל' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ג#ל|במדבר ג ל]]}}. אמר קרח, ארבעה אחים היו אחי אבא 'ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועוזיאל' {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ו#יח|שמות ו יח]]}} עמרם הבכור, זכה אהרן בנו לגדולה ומשה למלוכה. מי ראוי ליטול את השניה כו'{{הערה|וכעין זה ברש"י {{ממ|[[רש"י/במדבר/טז#א|במדבר טז א]]}} עמרם הבכור נטלו שני בניו גדולה, אחד מלך ואחד כהן גדול כו'.}}.

וכן כתבו רז"ל בכמה מקומות:

1. מושב זקנים {{ממ|[[מושב זקנים/שמות/יח#ב|שמות יח ב]]}} על הכתוב 'אשת משה אחר שלוחיה': וכי אחר הגט אשתו היא, והלא אין לו רשות בה. אלא לפי שאין נושאין אלמנתו של מלך ולא גרושתו כו'.

אך עיין [[#מהות מלכות משה|להלן]] שיש שכתבו שלא היה לו דין מלך על כל פנים בדינים מסויימים.

===קושיות בענין זה===
1. בגמרא בקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/לג/ב|לג:]]}} למדו דין עמידה בפני נשיא ממשה: נשיא עובר עומד מלפניו מלא עיניו ואינו יושב עד שישב במקומות שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לג#ח|שמות לג ח]]}} 'והביטו אחרי משה עד בואו האהלה'. וברש"י: ומשה נשיא היא. וקשה איך למדו דין נשיא ממשה שהיה גם מלך{{הערה|כן הקשו גליוני הש"ס למהר"י ענגיל {{ממ|[[גליוני הש"ס/קידושין/לג/ב|קידושין שם]]}} ומצפה איתן {{ממ|[[מצפה איתן/קידושין/לג/ב|שם]]}}. וע"ע פנים יפות {{ממ|[[פנים יפות/במדבר/יא#כח|במדבר יא כח]]}} שהוכיח מגמרא זו שלא היה למשה דין מלך אלא דין נשיא.}}.
:יש ליישב{{הערה|כן יישב המצפה איתן {{ממ|[[מצפה איתן/קידושין/לג/ב|שם]]}}.}} על פי דברי המדרש תנחומא {{הערה|הובאו לעיל עקב ט, כי תשא כט.}} שלא נעשה משה מלך עד אחר לוחות שניות, ומעשה זה היה קודם לכן{{הערה|ועי"ש במצפה איתן שכתב שמעשה זה היה במ' יום האמצעיים.}}.
::אמנם יש להקשות לדברי הרמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/שמות/ח#ב|שמות ח ב]]}} שכתב על דרך הישר שנצטוה משה במלאכת המשכן קודם למעשה העגל. ואם כן כשאמר לו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כה#ט|שמות כה ט]]}} 'ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו', אשר מזה למדו בשבועות {{ממ|[[בבלי/שבועות/יד/ב|יד:]]}} שהיה משה מלך, היה זה קודם לוחות שניות, ואם כן מוכח שהבבלי חולק בזה על התנחומא.
:עוד יש ליישב{{הערה|כן יישב בספר גבורות יצחק {{דיוק מקור}}.}}, על פי דברי המקנה בקידושין {{ממ|[[המקנה/קידושין/לב/ב|לב:]]}}{{הערה|עי' להלן בסמוך.}} שאף שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול מכל מקום משה יכול היה למחול על כבודו כיון שעדיין לא נכנסו לארץ ולא נתחייבו בדין 'שום תשים עליך מלך'. ולפי זה יש לומר שכל חומרת כבוד המלך יותר מן הנשיא הוא מכח דין 'שום תשים' וכיון שבאותה שעה לא נצטוו עדיין במצווה זו, לכן אפשר ללמוד דין נשיא עתה מדין מלך באותה שעה.
:עוד יש ליישב{{הערה|כן יישב דברי מלכיאל {{ממ|[[דברי מלכיאל/ב/עג|ח"ב סימן עג]]}}.}}, שכל דיני כבוד המלכות הם רק במלך שנתמנה כדרך המלכים מה שאין כן משה שנעשה מלך מכח מה שהיה מופרש ומרומם מן העם, ולענין זה אין גדרי כבודו יתרים מנשיא.

2. במכילתא {{ממ|[[מכילתא/יתרו/מסכתא דעמלק/א|יתרו מס' דעמלק א]]}}: 'יבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל לחם עם חתן משה לפני האלהים', ומשה להיכן הלך והלא מתחלה יצא לקראתו כו' אלא מלמד שהיה עומד ומשמש עליהם כו'. וקשה הלא בגמרא בקידושין {{ממ|[[בבלי/קידושין/לב/ב|לב:]]}} הוכיחה הגמרא שנשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, ממעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע ורבי צדוק שהיו מסובין בבית המשתה בנו של רבן גמליאל והיה רבן גמליאל עומד ומשקה עליהם, נתן הכוס לר' אליעזר ולא נטלו, נתנו לר' יהושע וקיבלו. אמר לו רבי אליעזר מה זה יהושע, אנו יושבין ורבן גמליאל ברבי עומד ומשקה עלינו, אמר ליה מצינו גדול ממנו ששמש, אברהם גדול הדור היה וכתוב בו {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/ח#יח|בראשית ח יח]]}} 'והוא עומד עליהם' כו'. ומבואר שגדול ששימש היינו רק משום שמחל על כבודו, ובגמרא שם אמרו עוד: אמר רב אשי אפילו למאן דאמר נשיא שמחל על כבודו כבודו מחול, מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יז#טו|דברים יז טו]]}} 'שום תשים עליך מלך' שתהא אימתו עליך. ואם משה היה מלך כיצד מחל על כבודו ושימש לפניהם{{הערה|כן הקשו המקנה {{ממ|[[המקנה/קידושין/לב/ב|קידושין שם]]}} והמשך חכמה {{ממ|[[משך חכמה/שמות/יח#יב|שמות יח יב]]}}.}}.
:יש ליישב{{הערה|כן יישב המקנה {{ממ|[[המקנה/קידושין/לב/ב|קידושין שם]]}}.}} שכל הטעם שמלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול, הוא כמבואר בגמרא: משום שנאמר 'שום תשים עליך מלך' שתהא אימתו עליך, ודין זה לא נאמר אלא כשנכנסו לארץ כמבואר בפסוקים שם{{הערה|כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יז#יד|דברים יז יד]]-[[תנ"ך/דברים/יז#טו|טו]]}} 'כי תבא אל הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך וירשתה וישבתה בה ואמרת אשימה עלי מלך ככל הגוים אשר סביבתי. שום תשים עליך מלך' וגו'.}}.
:עוד יש ליישב{{הערה|כן יישב המשך חכמה {{ממ|[[משך חכמה/שמות/יח#יב|שמות יח יב]]}}.}}, שלא התמנה משה למלך אלא במתן תורה{{הערה|שהרי דרשו חז"ל {{ממ|[[מדרש רבה/שמות/נב/א|שמו"ר נב א]]}} שהיה משה מלך מן הכתוב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לג#ה|דברים לג ה]]}} 'ויהי בישורון מלך' זה משה, ובהמשך הכתוב שם נאמר 'בהתאסף ראשי עם' דהיינו ביום מתן תורה יום הקהל.}}, ובאמת לסוברים שבא יתרו לאחר מתן תורה לא היה משה עומד ומשמש לפניהם לפי שהיה באותה שעה מלך.

3. איך יתכן שהיה משה מלך, הרי מבואר בירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/הוריות/ג/ב|הוריות פ"ג ה"ב]]}} שאין מושחים כהנים למלכים מפני כמה טעמים, ואם כן איך היה משה מלך כיון שהיה כהן כמבואר בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/קא/א|קא.]]}}{{הערה|כן הקשה החקרי לב {{ממ|[[חקרי לב/אורח חיים/קכ|או"ח סימן קכ]]}}.}}.

4. מפני מה לא נתחייבו המורדים במשה מיתה מדין מורד במלכות{{הערה|כן הקשה החתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/א/רח|ח"א סימן רח]]}}.}}.

5. איך ישב משה בסנהדרין{{הערה|כמבואר בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/ב/א|ב.]]}} 'ומשה על גביהן'.}} הלא מבואר בגמרא בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/יח/ב|יח:]]}} שאין מושיבין מלך בסנהדרין{{הערה|כן הקשו המרומי שדה {{ממ|שבועות טו.}}, ושקל הקדש {{ממ|קידוש החדש בהה"ל ד"ה לא}}.}}.

6. איך עיבר משה את השנה{{הערה|כמבואר בפרקי דרבי אליעזר {{ממ|[[פרקי דרבי אליעזר/ח|פ"ח]]}}.}} והלא אין מושיבין מלך ולא כהן גדול לעבר את השנה{{הערה|כמבואר בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/יח/ב|יח:]]}}.}}{{הערה|כן הקשה שקל הקדש {{ממ|קידוש החדש בהה"ל ד"ה לא}}.}}.
:יש לומר שמאחר שהטעם שאין מושיבין מלך לעבר את השנה הוא משום אפסניא [שמחלק ממון לחיילותיו לפי שנה ורוצה שיהיו כל השנים מעוברות], ואין טעם זה שייך אצל משה{{הערה|כן יישב שקל הקדש {{ממ|שם}}.}}.

7. במדרש {{ממ|[[מדרש רבה/ויקרא/כו/ז|ויק"ר כו ז]]}} אמרו שאול מלך ראשון, מוכח שלא היה משה מלך.

8. איך משה דן את העם ככתוב {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יח#יג|שמות יח יג]]}} 'ויהי ממחרת וישב משה לשפוט את העם', והלא המלך אינו דן כמבואר בסנהדרין {{ממ|[[משנה/סנהדרין/ב/ב|פ"ב מ"ב]]}} וכ"פ הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מלכים/ו#יא|מלכים פ"ו הי"א]]}}{{הערה|כן הקשה רבי חיים אשר מראדושיץ {{ממ|דברות חיים פ' יתרו, פרדס יוסף ח"ג בכורי דוד}}.}}.

===מהות מלכות משה===
בדרשות הר"ן {{ממ|[[דרשות הר"ן/יא|דרוש יא]]}} כתב שלא היה משה מלך, אך מכל מקום כאשר אין מלך בישראל יש לשופט באותו הזמן אף את כח המלוכה{{הערה|ובזה מיושבות כל הקושיות המוזכרות למעלה, חוץ מדין מורד במלכות שהרי עיקר דין מורד במלכות נלמד מיהושע, והר"ן כתב כן אף על יהושע.}}.

בשקל הקדש {{ממ|קידוש החדש בהה"ל ד"ה לא}} כתב שבודאי לא היה למשה דין מלך לכל מילי, שהרי אמרו במדרש {{ממ|[[מדרש רבה/ויקרא/כו/ז|ויק"ר כו ז]]}} שאול מלך ראשון{{הערה|ובזה יישב הקושיא איך ישב משה בסנהדרין, כי כיון שלא היה לו דין מלך לכל מילי, אף שלענין 'לא תענה על רב' ודאי לא היה רב ממנו, מכל מקום לענין זה יכל להשיב באחרונה כמבואר בסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/לו/א|לו.]]}} ורק משום כבוד מלך אי אפשר לומר לו להשיב באחרונה כמבואר במאירי {{ממ|[[מאירי/סנהדרין/יח/ב|סנהדרין יח:]]}}, ודיני כבוד מלך לא היה במשה רבינו. ובזה מיושבות גם שאר הקושיות המוזכרות.}}.

בפנים יפות {{ממ|[[פנים יפות/במדבר/יא#כח|במדבר יא כח]]}} כתב שלא היה למשה רבינו דין מלך אלא דין נשיא.

===אימתי נתמנה למלך===
המצפה איתן {{ממ|[[מצפה איתן/קידושין/לג/ב|שם]]}} כתב על פי דברי התנחומא {{ממ|[[תנחומא/עקב/ט|עקב ט]] ו[[תנחומא/כי תשא/כט|כי תשא כט]] הובאו לעיל}} שלא נעשה משה מלך עד אחר לוחות שניות.

אמנם לדברי הרמב"ן {{ממ|[[רמב"ן/שמות/ח#ב|שמות ח ב]]}} שכתב על דרך הישר שנצטוה משה במלאכת המשכן קודם למעשה העגל. על כרחך שכשאמר לו {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כה#ט|שמות כה ט]]}} 'ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו', כבר היה מלך שהרי מזה למדו בשבועות {{ממ|[[בבלי/שבועות/יד/ב|יד:]]}} שהיה משה מלך, וזה היה קודם לוחות שניות, ואם כן מוכח שהבבלי חולק בזה על התנחומא.

המשך חכמה {{ממ|[[משך חכמה/שמות/יח#יב|שמות יח יב]]}} כתב על פי דברי המדרש {{ממ|[[מדרש רבה/שמות/נב/א|שמו"ר נב א]]}} 'ויהי בישורון מלך' {{ממ|[[תנ"ך/דברים/לג#ה|דברים לג ה]]}} זה משה, שנעשה מלך במתן תורה. שהרי המשך הכתוב שם הוא 'בהתאסף ראשי עם' והיינו ביום הקהל בשעת מתן תורה.

==דינו כדין ציבור==
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יבמות/נ|יבמות נ]]}}.

==זמן פטירת משה==
יש שכתבו שמשה רבינו מת בשבת בשעת מנחה{{הערה|תוספות {{ממ|[[תוספות/מנחות/ל/א#מכאן|מנחות ל. ד"ה מכאן]]}} בשם רב שר שלום גאון; רא"ש {{ממ|[[רא"ש/פסחים/י/יג|פסחים פ"י סימן יג]]}} בשם רב שלום ממתא מחסיא; ספר עונג שבת {{ממ|[[עונג שבת/מנחה של שבת#ה|מנחה של שבת, סעיף ה]]}} בשם זוהר {{ממ|בראשית}}.}}, וכתב על זה הרא"ש{{הערה|שם=ראשפסחיםייג|[[רא"ש/פסחים/י/יג|פסחים פ"י סימן יג]].}} שזה אינו, שהרי כתיב 'בן מאה ועשרים שנה אנכי היום', ודרשו {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/יא/א|ר"ה יא.]]}} היום מלאו ימי ושנותי, ואמרינן במדרש רבה {{ממ|פ' וילך}} בו ביום כתב י"ג ספרי תורה, ובשבת היאך היה כותב{{הערה|בשו"ת חתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ו/כט|ח"ו סימן כט]]}} מביא בשם של"ה שכתב ליישב שכתבם ע"י שם והשבעת קולמוס. וע"ע בפירוש אשל אברהם על מגילת תענית {{ממ|[[אשל אברהם על מגילת תענית/יג|פי"ג]]}} שכתב ליישב על פי מה שחקרו המפרשים אם שנות גדלות מונים מעת לעת, והאורים ותומים {{ממ|[[אורים ותומים/חושן משפט/לה|סימן לה]]}} העלה בדעת רבי שמעון שצריך מעת לעת, ונראה דכל שכן לענין למלאות שנותיהן של צדיקים שמונים אותם מעת לעת, מיום ליום ומשעה לשעה, ואם כן יש לומר שרבי שמעון [שהוא בעל המימרא במנחות שם] הלך בזה לשיטתו, ע"ש.}}, ועוד הוכיחו התוס'{{הערה|[[תוספות/מנחות/ל/א#מכאן|מנחות ל. ד"ה מכאן]].}} והרא"ש{{הערה|שם=ראשפסחיםייג}} מסדר עולם {{ממ|[[סדר עולם/יא|פי"א]]}} דבשבעה באדר שמת משה בו, ערב שבת היה.

==תפילת משה על יהושע שינצל מעצת מרגלים==
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוטה/לד|סוטה לד]]}}.

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}