עריכת הדף "ערך/מעילה"

{{ניווט כללי עליון}}
==בגידולין==
נחלקו ר' יהודה ור' יוסי בב"ב {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/עט/א|עט.]]}} באדם שהקדיש בור ונתמלא מים, אילן ונשא פירות, אם יש מעילה בגידולין אם לאו.

ובטעם הדבר כתב הרשב"ם {{ממ|[[רשב"ם/בבא בתרא/עט/א|ד"ה הכי קאמר]]}} שאין מעילה משום שאין קנין חצר להקדש. ועי' בתוס' {{ממ|[[תוספות/בבא בתרא/עט/א#ואין|ד"ה ואין]]}} שביארו דחצר משום יד איתרבאי ולא מצינו יד להקדש. וכן משמע ברשב"ם יעוי"ש.
וצ"ע דהא קי"ל בב"מ {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/יב/א|יב.]]}} דאפי' דחצר משום יד איתרבאי, מ"מ לא גרע משליחות. וכן הקשה בתוי"ט במעילה {{ממ|[[תוספות יום טוב/מעילה/ג#ו|פ"ג מ"ו]]}} מהגמ' בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/לה/ב|לה:]]}} דהני כהני שלוחי שמים, וכשהגזבר עומד בצד השדה היא משתמרת ושוב הקדש יהא קונה מצד שליחות.

ועי' בקצוה"ח {{ממ|[[קצות החושן/חושן משפט/ר#א|סימן ר סק"א]]}} שתירץ בכמה אופנים. וצידד שם על פי התוס' בגיטין {{ממ|[[תוספות/גיטין/כא/א#אטו|כא. ד"ה אטו]]}} דהא דאמרי' דחצר לא גרע משליחות רק לגבי לקנות בעל כרחו, אבל בשאר מילי בעי' דומיא דידו, כמו שחצר מהלכת לא קנה ואפי' שלא גרע משליחות. וע"ע בשיטמ"ק בב"מ {{ממ|[[שיטה מקובצת/בבא מציעא/יב/א|יב. ד"ה ודעת]]}}.

ועי' ברמב"ן שכ' וז"ל: והא דאמרינן מועלין בהן ואין מועלין במה שבתוכן. שמעתי משום דלא קניא חצר להקדש דמשום יד איתרבאי ואין יד להקדש, וכן פי' ה"ר שמואל ז"ל, ויש לומר אי נמי קניא ליה אין מעילה בזכיתה.
וצ"ב כוונתו בתי' השני, דאפי' שההקדש זוכה אין לו דין מעילה. והריטב"א ביאר, דדין מעילה התחדש בדבר שהוקדש ב'קדושת פה' ולא בשהוקדש ממילא. אמנם לשונו שם צריכה ביאור, שהעמיד שם את השיטה החולקת ותירץ בה ב' תירוצים, א, משום דדעת המקדיש על התולדה, ולכן יש מעילה, ב, משום דהם יצאו מגוף האילן, ושוב קשה מאי פליג מ"ד דאין מעילה.

ועי' בקצוה"ח {{ממ|[[קצות החושן/חושן משפט/ר#א|שם]]}} שהביא ראיה לרמב"ן ממחלוקת התנאים בזבחים {{ממ|[[בבלי/זבחים/מה/א|מה.]]}} אי יש מעילה בקדשי עכו"ם, ומוכח דאפי' במקום שזוכה ההקדש אין מעילה משום שיש חסרון במקדיש. אך בהמשך דבריו דחה ראיה זו. עי"ש. ועי' עוד חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/בבא בתרא/עט|בבא בתרא עט]]}} משא ומתן בדברי הקצוה"ח.

עי' עוד בקצוה"ח שנסתפק, אם הא דאמרי' אין חצר להקדש היינו שהקדש לא יכול לקנות מהחצר, אך הדיוט שיאמר 'תזכה חצרי להקדש' מהני קנין חצירו להקנות להקדש, או"ד דאין להקדש אפשרות לזכות על ידי החצר, והוכיח מהגמ' בנדרים {{ממ|[[בבלי/נדרים/לד/ב|לד:]]}} ככר זו הקדש, שזוכה שם על ידי החצר ויש בה דין מעילה. ועי' באו"ש {{ממ|[[אור שמח/מעילה/ה#ו|פ"ה ממעילה ה"ו]]}} ובקה"י {{ממ|סי' ל"ו}}.

עוד הקשו באחרונים למ"ד אין מעילה בגידולין אמאי יש מעילה בבכור, הא קדיש ממילא, ועי' בקה"י בנדרים {{ממ|סי מ"ח}}. ועי' אחיעזר {{ממ|[[אחיעזר/ג/סז|ח"ג סי' סז]]}} שתי' כמה תירוצים בזה.

==שלא כדרך הנאתו==
עי' תוספות {{ממ|[[תוספות/פסחים/כו/א#שאני|פסחים כו. ד"ה שאני]]}}; משנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/יסודי התורה/ה#ח|הל' יסודי התורה פ"ה ה"ח]]}}; שאגת אריה {{ממ|[[שאגת אריה/עו|סימן עו]]}}; אגרות משה {{ממ|יו"ד ח"א סימן רכט}}.

==מעילה בקרקע הר הבית והעזרות==
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/נדרים/מח|נדרים מח]]}}.

==מעילה במי סוטה==
עי' חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/סוטה/יח|סוטה יח]]}}.

{{ניווט כללי תחתון}}