עריכת הדף "ערך/מחיקת השם"

{{ניווט כללי עליון}}

כתוב בפרשת ראה {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יב|דברים פרק י"ב, פסוקים ב' ג' ד']]}} "אבד תאבדון את כל המקמות אשר עבדו שם הגוים אשר אתם ירשים אתם את אלהיהם, על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן. ונתצתם את מזבחתם ושברתם את מצבתם ואשריהם תשרפון באש ופסילי אלהיהם תגדעון, ואבדתם את שמם מן המקום ההוא. לא תעשון כן לה' אלהיכם".

ומכאן למדו חז"ל {{ממ|[[בבלי/מכות/כב/א|מכות כב.]]}} שהמוחק את השם עובר על לאו דאורייתא, וחייב מלקות. וכן כל הדברים שנאמרו בפסוקים הנ"ל לעשות לעבודה זרה, יש עליהן לאו "לא תעשון כן לה' אלהיכם", וכגון השורף באש עצי הקדש, חייב מלקות {{ממ|[[בבלי/מכות/כב/א|שם]]}}.

ומבואר ברמב"ם (ריש פ"ו מהל' יסודי התורה) שאין זה דוקא בשם יו"ד ה"א וא"ו ה"א, אלא כל המוחק אחד משבעה שמות שאינן נמחקין לוקה. ועוד כתב (שם), שאפילו אם מחק רק אות אחת מאחד מן השבעה שמות שאינן נמחקין, לוקה.

== שמות שאינם נמחקים ==
שו"ע יו"ד סימן רע"ו סעיף ט': אסור למחוק אפילו אות אחת משבעה שמות שאינם נמחקים, ולא מאותיות הנטפלות מאחריהם{{הערה|נטפל להשם מלאחריו דאינו נמחק אם הוא מדאורייתא או מדרבנן היא מחלוקת הפוסקים, עי' שדי חמד {{ממ|כללים, מערכת הנו"ן כלל טו}}.}} כגון ך' של אלהיך וכ"ם של אלהיכם. ואלו השבעה שמות שם ההויה ושם אדנות ואל אלוה אלהים שדי צבאות. ויש גורסין ג"כ אהי"ה אשר אהי"ה (טור).

== חלקי שמות, וקיצורי שמות, וסימני שמות ==
=== שו"ע יו"ד סימן רע"ו סעיף י' ===
כתב אל מאלהים יה מהשם, או שכתב שם יה, אינו נמחק. אבל שד משדי וצב מצבאות נמחקים. <small>הגה וכן אד מאדני או אה מאהיה (ירושלמי פ"ק דמגילה), ויש מחמירין בזה (תוס' פ' שבועות העדות בשם ר"ח). והשם שכותבין בסדורין ב' יודין ואחד על גביהן מותר למחקו אם הוא לצורך (פסקי מהרא"י סי' (קמ"ח) [קע"א]).</small>

=== ש"ך (שם) ס"ק י"ד ===
'''אם היה לצורך.''' ומפסקי מהרא"י איתא לצורך גדול, וכך הובא בדרכי משה.

=== ביאור הגר"א (שם) ס"ק כ"ד ===
'''והשם שכותבין כו'.''' כיון שאינו אותיות השם ואף על גב שרמוז על השם וכמ"ש הרא"ש בשבועות שם כל שלמה כו' לאו לענין שאינו נמחק קאמר אלא לידע פירושו כו' וכ"כ בתשובה כלל ג' סט"ו וכ"כ הרמב"ם וש"פ דהא לא חשיב אלא ז' שמות הנ"ל ואף ששם אלקים וכיוצא יש מהן הרבה שהוא חול ואפ"ה חשיב להו ולא חשיב להנך אלא שנסתפק בפסקיו שם מדברי תוס' הנ"ל דא"ד אינן נמחקין הואיל והן משם המיוחד וה"נ אות הראשון הוא תחלת שם העצם והוא כמו ראש התיבה ואף על גב דלא דמי לשם דשם הם ב' אותיות וגם אין כתוב אחריהם שום דבר משא"כ כאן מ"מ יש להחמיר שלא לצורך גדול ע"ש וז"ש אם לא כו'.

=== פ"ת (שם) ס"ק ט"ז ===
'''מחמירין בזה.''' עיין טורי זהב ועיין בספר ארבעה טורי אבן על הרמב"ם פרק ו' מהלכות יסודי התורה שתמה דמשמע שגם בא"ה מחמירים דמדכתב ויש מחמירים בזה נראה דאאהי' קאי כדברי הלבוש או לכל הפחות אשניהם כדברי הטורי זהב ובאמת לא נמצא שום דעה שיחמיר בא"ה וכנ"ל להגיה בלשון הג"ה וכצ"ל וכן א"ה מאהיה וא"ד מאדני ויש מחמירים בזה היינו בא"ד אבל בא"ה אין שום מחמיר ומכל מקום לא מלאו לבו להקל נגד רבותינו האחרונים עיין שם וכן כתב בספר בני יונה דהמחמירים אינם מחמירים כי אם בא"ד מאדני ולא בא"ה מאהיה ועם כל זה אין למחקו אלא דוקא לצורך וכן אותם השמות שכותבין בסידורים ב' יודי"ן או ה' ודומיהן לסימן ששייך שם השם לא ימחקם כי אם לצורך גדול וזהו מכבוד השם ויראתו ועיין בספר יד הקטנה פרק ח' מהלכות יסודי התורה אות פ' שכתב דלפי דעת היש מחמירים נראה דהוא הדין וכל שכן בכתב אל"ה מן אלהים עיין שם.

== שם שנכתב שלא לשם קדושה ==
בהגהות מיימוני (פ"ו מהל' יסודי התורה ס"ק א') כתב בשם רא"מ (יראים השלם, סימן שס"ו), שאם כתב אותיות של שם השם ולא נתכוין לקדשם בכתיבתו לא הוי קדוש, ופסול לענין ליחשב ספר תורה, והוכיח כן, מהא דאיתא בגיטין (דף כ עמוד א) שאם היה צריך לכתוב את השם, ונתכוין לכתוב יהודה, וטעה ולא הטיל בו דל"ת, מעביר עליו קולמוס{{הערה|והא דלא נחשב כמוחק את השם התחתון, עי' שבת ק"ד ב' ובדברי הראשונים שם.}} ומקדשו [לפי רבי יהודה]. ומבואר שבלי זה הספר תורה פסול.

אבל לענין מחיקה, ודאי אסור למחקו אפילו לא נכתב לשם קדושה כלל, כמבואר בגמ' שם (וכן שם נ"ד ב') שלכו"ע אין לו תקנה למחקו ולכתוב את השם שוב לשם קדושה{{הערה|ומיהו בש"ך (רע"ו י"ב) כתב שלצורך תיקון (לכותבו שוב לשם קדושה) יכול למחוק שם שנכתב שלא לשם קדושה. וכבר תמה עליו בחזו"א (ידים ח' י"ח) מהסוגיות הנ"ל, וכן מבואר בכל הפוסקים דלא כהש"ך.}}. ובגליון הגרעק"א (על הש"ך רע"ו י"ב) כתב בשם המחנ"א בשם הפר"ח דאף חייבין על זה מלקות{{הערה|ועי' שדי חמד {{ממ|כללים, מערכת המ"ם כלל י; שם כלל יב אות כא}}.}}.

== שם שנכתב בלשון לעז ==
התשב"ץ {{ממ|[[שו"ת התשב"ץ/א/ב|ח"א סימן ב]]}} והש"ך {{ממ|[[ש"ך/יורה דעה/קעט#יא|יו"ד סי' קעט ס"ק יא]]}} כתבו שמותר למחוק שם שנכתב בלשון לעז{{הערה|ועי' [[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/ראש השנה/יח]].}}, אך עי' פתחי תשובה {{ממ|[[פתחי תשובה/יורה דעה/רעו#יא|יו"ד סי' רעו ס"ק יא]]}}, ועי' שדי חמד {{ממ|כללים, מערכת המ"ם כלל יג}}.

== גרמת מחיקת השם ==
בגמ' {{ממ|[[בבלי/שבת/קכ/ב|שבת קכ:]]}} מבואר דעשיה הוא דאסור, אבל גרמא שרי, וכן נקט בפשיטות החתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/א/לב|או"ח סי' לב]] ד"ה ועל השלישית; [[שו"ת חתם סופר/ב/רסו|יו"ד סי' רסו]] ד"ה ואם אולי; [[שו"ת חתם סופר/ב/רעא|שם סי' רעא]] ד"ה ואותן העוקצין; [[שו"ת חתם סופר/ג/כ|אבה"ע ח"א סי' כ]] ד"ה והנה להרמב"ם; [[שו"ת חתם סופר/ו/ח|חלק ששי סי' ח]]}} דגרמא מותרת{{הערה|ולענין אם אסור מדרבנן, כתב בשדי חמד {{ממ|כללים, מערכת המ"ם כלל יא}} שביו"ד סי' רע"א כתב החת"ס שגם מדרבנן מותר, דלא מצינו שגזרו על גרמת מחיקת השם, אולם בחת"ס חלק ששי סי' ח משמע קצת מדבריו דמדרבנן אסורה הגרמא כשאינה לצורך.}}. אולם הג"ר שמואל בנו של הנודע ביהודה {{ממ|[[נודע ביהודה/תניינא/אורח חיים/יז|נודע ביהודה תניינא או"ח סי' יז]]}} כתב דנקטינן שגם גרמא אסור אם לא לצורך מצוה{{הערה|עי' שדי חמד {{ממ|כללים, מערכת המ"ם כלל יא}}, ושם שמדברי ר"י בספר חסידים {{ממ|[[ספר חסידים/תתקי|סי' תתקי]]}} נראה שגרמא אסורה מן התורה, ושצריך לומר דסבירא ליה דמה שאמרו בגמ' עשיה הוא דאסור גרמא שרי, לא שמותר לגמרי, אלא כלומר דלית ביה איסור לאו כי אם איסור בעלמא, ועי' שם עוד.}}.

=== כשעושה מעשה אך לא בגוף השם, אם נחשב גרמא ===
בחתם סופר {{ממ|[[שו"ת חתם סופר/ב/רסג|יו"ד סי' רסג]]}} כתב השואל שאינו אלא גרם מחיקה, ונסתייע משו"ת עבודת הגרשוני {{ממ|[[עבודת הגרשוני/צה|סי' צה]]}}, ועל זה השיב החתם סופר {{ממ|שם ד"ה ועל השנית}} שכבר השיג על העבודת הגרשוני בספר בני יונה {{ממ|[[בני יונה/יורה דעה/רעו|סי' רעו]]}} ומביא מתשובת הרשב"ץ והרמ"ע מפאנו דהוי מחיקה ממש{{הערה|שם=שדחמיא|עי' שדי חמד {{ממ|כללים, מערכת המ"ם כלל יא}}.}}.

=== עשיית גרם מחיקה על ידי קטן ===
בשו"ת בית יצחק {{ממ|[[שו"ת בית יצחק/יורה דעה/ב/קב#יג|יורה דעה ח"ב סי' קב אות יג]]}} כתב שבבית אפרים {{ממ|[[בית אפרים/יורה דעה/סא|סי' סא]]}} התיר לעשות גרם מחיקה על ידי קטן{{הערה|שם=שדחמיא}}.

== נקודות של השם ==
מותר למחוק נקודות השם {{ממ|תשובת מהרי"ל, הובאה בכנסת הגדולה}}{{הערה|הובא בשדי חמד {{ממ|כללים, מערכת המ"ם כלל יא, בסופו}}.}}.

== כשעומד בבזיון ==
אם מותר למחוק את השם מפני שעומד בבזיון - עי' שדי חמד {{ממ|כללים, מערכת המ"ם כלל יב אות א}}.

== מחיקה באופן שאין בו בזיון ==
איסור מחיקת השם אינו משום בזיון אלא גזירת הכתוב הוא שאסור אפילו באופן שאין שום בזיון {{ממ|ספר אבן שתיה [[אבן שתיה/ס|סי' ס]]}}{{הערה|הובא בשדי חמד {{ממ|כללים, מערכת המ"ם כלל יא ד"ה ועל מה}}.}}.

== כשעושה משום תיקון ==
אם מותר למחוק את השם כשאינו דרך השחתה אלא משום תיקון - עי' שדי חמד באריכות {{ממ|כללים, מערכת המ"ם כלל יב אות ב' ולהלאה}}.

== כבוד השם במגילת אסתר ==
כתב האבן עזרא ב[[אבן עזרא/אסתר|הקדמתו]] למגילת אסתר, וזה לשונו: "והנה אין במגילה הזאת זכר השם{{הערה|ובענין זה עיין עוד מש"כ המהרש"א {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/מגילה/י/ב|מגילה י:]]}} וזה לשונו "'''והיה לה' לשם זו מקרא כו'.''' לפי שאין שם שמים נזכר מפורש במגילה קאמר שע"י קריאת מגילה בברכותיה נקרא השם של הקב"ה ואמר לאות עולם לא יכרת אלו ימי פורים כדכתוב וזכרם לא יסוף מזרעם".}} והיא מספרי הקדש ורבים השיבו כי הוא [[תנ"ך/אסתר/ד#יד|ממקום אחר]] וזה איננו נכון כי לא נקרא השם מקום בכל ספרי הקדש רק נקרא מעון שהוא לעולם גבוה וקדמונינו ז"ל קראוהו מקום בעבור שכל מקום מלא כבודו ועוד מה טעם למלת אחר והנכון בעיני שזאת המגילה חברה מרדכי וזה טעם וישלח ספרים וכולם משנה ספר אחד שהוא המגילה כטעם פתשגן והעתיקוה הפרסיים ונכתבה בדברי הימים של מלכיהם והם היו עובדי עבודה זרה והיו כותבין תחת השם הנכבד והנורא שם תועבתם כאשר עשו הכותים שכתבו תחת בראשית ברא אלהים ברא אשימא והנה כבוד השם שלא יזכרנו מרדכי במגילה".

== דפים קשורים ==
[[מראי מקומות/ערך/מחיקת השם|מראי מקומות לערך '''מחיקת השם''']]

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}