עריכת הדף "ערך/לא תעמוד על דם רעך"

{{ניווט כללי עליון}}

== מקור הדין ==
לא תלך רכיל בעמיך לא תעמד על דם רעך, אני ה' {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/יט#טז|ויקרא יט טז]]}}.

ובברייתא בתורת כהנים {{ממ|[[ספרא/יט/טז|יט טז]]}} איתא: מנין אם ראית חברך טובע בנהר או ליסטים או חיה רעה באין עליו שאתה חייב להצילו, ת"ל לא תעמוד על דם רעך. ומנין לרודף אחר חברו להורגו ואחר הזכור ואחר נערה המאורשה שהוא חייב להצילו, ת"ל לא תעמוד על דם רעיך{{הערה|כך הובא לשון הברייתא ביראים {{ממ|[[ספר יראים/קצו|קצו]]}}. אבל בספרא שהמלבי"ם הוציא לאור (עם פירושיו, והודפס מחדש בשנת ה'תש"ס בני ברק) ליתא לסיפא '''ומנין לרודף כו''''. אלא זה לשון הספרא שם '''ומנין שאם אתה יודע לו עדות שאין אתה רשאי לשתוק עליו ת"ל לא תעמוד על דם רעיך. ומנין אם ראית טובע בנהר או לסטים באים עליו או חיה רעה באה עליו חייב אתה להצילו בנפשו ת"ל ולא תעמוד על דם רעך.''' וזה לשון המלבי"ם שם (בסוף דבריו) '''ובסנהדרין [[בבלי/סנהדרין/עג/א|(דף עג)]] מפרש שמ"ש חייב אתה להצילו בנפשו לא מכאן נלמד רק מכתוב אחר.'''}}.

== שלא לכבוש עדות חברו ==
כתב החינוך {{ממ|[[ספר החינוך/רלז|מצוה רלז]]}}: ועוד כללו רבותינו ז"ל באזהרה זו שלא לכבש עדות כדי שלא יאבד חברו ממון. וכן הוא בספרא {{ממ|[[ספרא/קדושים/ד#ח|קדושים ד ח]]}} מנין שאם נודע לו עדות שאינו רשאי לשתק עליה, שנאמר ולא תעמד על דם רעך.

;בעד אחד
המנחת חינוך {{ממ|[[מנחת חינוך/רלז|שם]]}} כתב שרק כשיש ב' עדים עובר על לאו זה אך בעד אחד אינו עובר אף שעל ידי שבועתו יתחייב הנתבע להישבע מ"מ הרי אפשר שיישבע לשקר.

== תפילה כשאינו יכול להציל ==
כתב החזון איש {{ממ|קובץ אגרות ח"ג סימן ג}} שאם אין בידו להציל את חבירו חייב משום לא תעמוד להתפלל על חברו. והגר"ח קניבסקי {{ממ|משנת פיקוח נפש, עמ' רעח אות יד}} כתב שלהתפלל עבור חולה, יש בזה משום חסד אך לא משום לא תעמוד.

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}