עריכת הדף "ערך/חול המועד"

{{ניווט כללי עליון}}

== שמו: מועד או חול המועד ==
במשניות ובגמרא נקרא "חולו של מועד", ולפעמים "מועד" סתם (בד"כ כשמובן מתוך הענין שמדובר על חול המועד ולא על יום טוב).

יש שקראוהו חול המועד{{הערה|כ"ה ברמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/יום טוב/ו#כב|יום טוב פ"ו הכ"ב]]}}, ור"ל שכ"ה בלשון הרמב"ם.}}, ויש הקוראים אותו בשם "מועד"{{הערה|עיין בפהמ"ש להרמב"ם ריש מו"ק (קאפח), שבמשנה נקרא מועד, וב[[פירוש המשנה לרמב"ם/מועד קטן/א|פהמ"ש שלפנינו]] משובש, ועי"ש בהגהות הגרי"פ ובתוי"ט ד"ה במועד.}}, בראשונים ובפוסקים ובטוש"ע נקרא גם בשם חול המועד, וכ"ה בלשון בני אדם. 

והוא בכלל מקראי קודש ונכלל במה שנאמר: אלה מועדי ה' אשר תקראו אתם מקראי קדש {{ממ|[[בבלי/חגיגה/יח/א|חגיגה יח.]]}}{{הערה|וכ"ה במכילתא {{ממ|פרשה ט}} ובתו"כ {{ממ|[[תורת כהנים/אמור/יב|אמור פרשה יב]]}} לר' עקיבא, וברמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/יום טוב/ז#א|יום טוב פ"ז ה"א]]}}, [עיי"ש דלכן הוא אסור בעשיית מלאכה]. וכ"מ ברא"ש {{ממ|[[רא"ש/הלכות קטנות/טז|הלכות קטנות סימן טז]]}}.}}. אמנם התשב"ץ {{ממ|[[תשב"ץ/ב/רו|ח"ב סימן רו]]}} כתב דלהסוברים דמלאכת חוה"מ מדרבנן, אינו נחשב בכלל "מקראי קודש"{{הערה|עיי"ש נ"מ בזה לענין יעלה ויבוא.}}, כיון דהקראי אסמכתא בעלמא.

==אם נקרא יום טוב==
כתב במגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תקע|תקע סק"ה]]}} דמקרי י"ט, ובפרי מגדים מפרש שכוונתו שבלשון בנ"א מקרי י"ט. וראו שדי חמד {{ממ|אסיפת דינים, חול המועד, אות ו'}}, אנציקלופדיה תלמודית {{ממ|כרך יג עמ' קד}} וקובץ בית אהרן וישראל {{ממ|גליון קג}}.

== אילו ימים הם חול המועד ==
חול המועד שהן הימים שבין ראשון של פסח לשביעי ושבין ראשון של חג הסוכות לשמיני עצרת {{ממ|[[טור/אורח חיים/תקל|טור או"ח סימן תק"ל]]}}. 

== איסור עשיית מלאכה בחול המועד ==
{{ערך מורחב|ערך=איסור עשיית מלאכה בחול המועד}}
ימים אלו מותרין בכל מלאכה מן התורה אלא שחכמים אסרום במקצת מלאכות{{הערה|וכן כתבו התוספות בחגיגה {{ממ|[[תוספות/חגיגה/יח/א|יח.]]}} והרא"ש {{ממ|[[רא"ש/מועד קטן/א/א|ריש מועד קטן]]}}.}}{{ממ|טור שם}}{{הערה|ועיי"ש בטור דאע"ג דילפינן להו מקראי טובא אסמכתות בעלמא נינהו אבל עיקרן אינו אלא מדרבנן.}}, וכיון שהן מדרבנן הלכך התירו דבר האבד פירוש שהוא אבד אם לא יעשנו והתירו כל צרכי רבים ואפי' צרכי יחיד אם אינו מעשה אומן והתירו כל צרכי המועד ואפי' בדברים האסורים התירו בשביל הפועל אם אין לו מה יאכל {{ממ|טור שם}}.

אמנם יש מהראשונים{{הערה|כ"ה הב"י שם דעת הרמב"ן והרשב"א דעיקר חולו של מועד ודאי דבר תורה הוא והיינו כשאינו לצורך מועד ואינו דבר האבד אבל לצורך המועד אי נמי שלא לצורך המועד אלא שהוא דבר האבד מותר מן התורה לגמרי אלא שהחכמים אסרו מדבריהם קצת מלאכות אלו, ועיי"ש בב"ח לצדד כדעתם וטעמו דכיון דביום טוב לא התירה התורה אלא לצורך אוכל נפש מכלל דבחולו של מועד מותר כשהוא לצורך המועד אפילו אינו אוכל נפש ומדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#ח|ויקרא כג ח]]}} כל מלאכת עבודה לא תעשו שהוא לומר אפילו מלאכת דבר האבד אסור כמו שפירש רש"י בפרשת אמור {{ממ|[[רש"י/ויקא/כג#ח|שם ד"ה מלאכת]]}} מכלל דבחולו של מועד מותר בדבר האבד דאם לא כן מאי איכא בין חולו של מועד ליום טוב.}} הסוברים שאיסור עשיית מלאכה בחול המועד היא מה"ת.

להסוברים שמלאכת חוה"מ מדרבנן, העושה מלאכה בחול המועד, מכין אותו מכת מרדות, {{ממ|[[רמב"ם/יום טוב/ז#א|רמב"ם יו"ט פ"ז ה"א]]{{הערה|עיי"ש לפי שאיסורו מדברי סופרים.}}}}.

== דבר האבד ==
{{ערך מורחב|ערך=דבר האבד בחול המועד}}
דבר האבד, מותר לעשותו בחול המועד בלא שינוי, [שו"ע או"ח תקל"ז א'], ולכן שדה בית השלחין שהתחיל להשקותה קודם המועד, מותר להשקותה, שכיון שהתחיל להשקותה קודם לכן אם לא ישקנה עכשיו תפסד, אבל שדה הבעל שאין משקין אותה אלא להשביחה יותר, אסור להשקותה, [שו"ע שם].

== צורך מצוה ==
לצורך מצוה מותר לעשות מלאכה בחוה"מ אפי' אין יש לו מה יאכל, [ב"י סוס"י תקמ"ד בשם תוס' מו"ק ו. ד"ה דמוזלי].

== דיני גילוח בחול המועד ==
מצוה לגלח בערב יום טוב {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/תקלא|שו"ע או"ח סימן תקלא]]}}. אין מגלחין במועד, אפילו אם גילח קודם מועד, אפילו אם היה אנוס ומפני כך לא גילח בעי"ט, אינו מגלח במועד, והוא הדין למי שהיה חולה ונתרפא במועד {{ממ|שו"ע שם}}. 
ואלו מגלחין במועד, מי שיצא מבית השביה ולא היה לו פנאי לגלח קודם המועד, ומי שיצא מבית האסורים ואפילו היה חבוש ביד ישראל שהיו מניחין לו לגלח, וכן המנודה שהתירו לו ברגל, וכן מי שנדר שלא לגלח ונשאל על נדרו ברגל, וכן הבא ממדינת הים בחול המועד, או שבא בערב הרגל ולא היה שהות ביום לגלח, והוא שלא יצא מארץ ישראל לחוצה לארץ לטייל, [שו"ע שם].
קטן מותר לגלח במועד, אפילו נולד קודם הרגל {{ממ|שו"ע שם}}, ויש אומרים דאפילו בפרהסיא שרי{{הערה|וכן משמע ממרדכי, והו' בשו"ע שם.}}.
אבל שחל שביעי שלו בשבת ערב הרגל, מותר לגלח בחול המועד, {{ממ|שו"ע שם, והרמ"א שם הביא דמי שהמיר לדת כותי וחזר בתשובה, ודרכו לגלח, מותר לגלח במועד{{הערה|והוא מתה"ד סי' פ"ו.}}}}.

אף על פי שהתירו להסתפר, לא יסתפר ברשות הרבים אלא בצנעה {{ממ|שו"ע שם}}.

===פרטי דינים===
;נטילת שפה בחוה"מ
כל אדם מותר ליטול שפה בחול המועד, והרמ"א שם הוסיף דאפילו בפרהסיא.

;חפיפה וסירוק בחוה"מ
מותר לחוף ולסרוק ראש במועד, אף על פי שמסיר שער, ואין בזה משום גילוח{{הערה|המקור לזה במרדכי ריש מ"ק.}}.

;גילוח הזקן למתירים
עי' ס' תגלחת בחולו שלמועד מאת מ' בניהו שהביא אגרות בזה מרבני איטליה.

===לעיון נוסף===
*חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מועד קטן/יד|מועד קטן יד]]}}.

== לדון בחול המועד ==
מותר לדון דיני ממונות במועד, כמבו' בירושלמי במסכת שקלים ובמכלתין אמרו מה הם צרכי רבים דיני ממונות ודיני נפשות ודיני מכות ופדיון שבויין ערכין וחרמין והקדשות ומשקין את הסוטה ועורפין את העגלה ושורפין את הפרה ורוצעין עבד עברי ומטהרין את המצורע ופורקין את המנעל מעל גבי האמום אבל אין מחזירין אותו, [כ"כ הריטב"א מו"ק ב. ד"ה ועשין כל צרכי הרבים, ועייש"ע מה שדן בזה].

== איסור הוצאה ותחומין בחוה"מ ==
איסור תחומין אפילו די"ב מיל אינו נוהג בחול המועד כלל. [מ"ק (יב א) ובארחות חיים (הל' חוה"מ אות ד. דף צא ע"א)]. וכן איסור הוצאה מרשות לרשות אינו נוהג בחול המועד (המאירי מו"ק יח: ד"ה אין כותבין). 

== מחמר ושביתת בהמתו בחוה"מ ==
אין איסור שביתת בהמתו נוהג בחול המועד, וכן אין נוהג איסור מחמר בחול המועד{{הערה|עי' משנה ברורה בביאור הלכה (סי' תקלו) בד"ה ומותר לרכוב, לפלפל אם יש דין מחמר ושביתת בהמתו בחול המועד, והתיר מכח ספק ספיקא. ע"ש. ובאמת שהדבר מפורש בארחות חיים (הל' יום טוב אות ה, דף פד ע"ג) ששביתת בהמתו ומחמר בחוה"מ ודאי דשרי. וכ"ה בכל בו (סי' נח), והובא בב"י (סי' תצה). וכן מצאתי בספר המכתם (סוף מו"ק, בתשובה עמ' שמט) שכתב, שלא מצאנו איסור שביתת בהמה בחוה"מ. ע"ש. וכן עיקר להתיר.}}.

== מלאכה לצורך רפואה בחוה"מ ==
אף על פי שאסור לשחוק סממנים לצורך חולה שאין בו סכנה בשבת ויום טוב, בחול המועד התירו לעשות כל מלאכה לצורך רפואה אפילו לחולה שאין בו סכנה. ואין צריך לומר שמותר לשתות סמי רפואה נגד מיחושים, ואפילו אינו חולה ממש אלא מתחזק והולך כבריא.

== צרכי רבים במלאכת חול המועד ==
{{ערך מורחב|ערך=צרכי רבים במלאכת חול המועד}}

==הנחת תפילין בחול המועד==
עיין מו"ק {{ממ|[[בבלי/מועד קטן/יט/א|יט.]] וב[[תוספות/מועד קטן/יט/א|תוספות שם]]}}. ועיין טעם לש"ד לר"א בן אמוזג {{ממ|ליוורנו תרכ"ג, עמ' 21 ואילך}}. ועיין בתוך שו"ת הב"ח החדשות {{ממ|[[שו"ת הב"ח החדשות/מב|סי' מ"ב]]}} על מי שלא הניח תפלין בחול המועד שהוא פורש מן הציבור ועבר על {{עע|לא תתגודדו}} וכו' יעו"ש.
===לעיון נוסף===
*חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/מועד קטן/יט|מועד קטן יט]]}}.

{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}

[[קטגוריה:חול המועד]]