עריכת הדף "עמק סוכות/סוכה/כב/ב"

{{ניווט כללי עליון}}
{{מרכז|{{גופן|4||'''דף כ"ב ע"ב'''}}}}

'''{{עוגן1|אם}} מקבלת אריח לרחבו טפח א"צ להביא קורה אחרת כו'.''' לשון הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/שבת/יז#כה|פי"ז משבת הכ"ה]]}} אם יש בשתיהן כדי לקבל אריח א"צ להביא קורה אחרת וכתב הראב"ד לשון הגמרא אם מקבלת אריח לרחבו וכתב ה[[מגיד משנה/שבת/יז#כה|מ"מ]] פי' רבינו אם יש בין שתיהן רחב טפח וכשאין בין זו לזו ג"ט. ובכתונת פסים בעירובין {{ממ|[[כתונת פסים/עירובין/יד/א|דף י"ד]]}} כתב דגורס בדברי ת"ק ומקבלות אריח לרחבו טפח ומפרש היינו דב' הקורות בעי' שיהא שניהם רחבים טפח ועל אויר שביניהם לא מיירי הברייתא ומפרש הרמב"ם דבעינן שלא יהא בין זל"ז ג"ט כלבוד דעלמא ולפי' הרמב"ם צ"ל דרשב"ג פליג על כל קורה דעלמא דבעי' שיהא רחבה ג"ט והביא מהריטב"א שכן דעת הירושלמי בדברי רשב"ג ואינו כן שיטת תלמודינו יעו"ש.

ול"נ דקשה לומר שכן יפרש הרמב"ם בדברי רשב"ג וע"כ נ"ל דדעת הרמב"ם לפסוק כרשב"ג ולא כת"ק אף דת"ק חשיב רבים נגד רשב"ג ובפרט דלא ס"ל להרמב"ם כללא דכ"מ ששנה רשב"ג במשנתינו הלכה כמותו כמ"ש ביד מלאכי {{ממ|[[יד מלאכי/שז|סי' ש"ז]]}} ע"ש וכ"ש בברייתא מ"מ פסק כוותי' והוא למ"ש בכתונת פסים שם מדברי ר' יונתן בהא דאחת למעלה ואחת למטה רואין העליונה כאלו היא למטה כו' ומוקמינן הכא בסמוכה לתחתונה בפחות מג"ט דזהו לרשב"ג דסובר בב' קורות המתאימות דמהני בפחות מג'ט ולת"ק דסובר במתאימות טפח גם באחת למעלה ואחת למטה בעי' רק טפח ע"ש. וא"כ מדאמר רב כהנא הכא בפחות מג"ט משמע דסובר כרשב"ג דצריך מקבלות אריח לארכו ג"ט לכן פסק הרמב"ם כרשב"ג והמ"מ הק' על הרמב"ם באחת למעלה ואחת למטה שלא פירש כדנקיט הש"ס הכא שלא יהיו מדוחקין ג"ט וב[[גאון יעקב/עירובין/יד/א|גאון יעקב]] שם כתב דמ"ש הרמב"ם ולא יהא ביניהן ג"ט כשרואין כו' לאו לאחר שירדה ועלתה וברוחב [דזה שיעורו טפח] רק בגובה שלא יהי' זו גבוה מזו ג"ט ע"ש. ולמה שכתבנו דפסק כרשב"ג י"ל דהרמב"ם לשניהם נתכוין שלא יהיו מרוחקים זו מזו ג"ט בין ברוחב בין בגובה וכפי המבואר מדברי הר' יונתן דהא בהא תליא כנ"ל לכאורה בשיטת הרמב"ם:


'''{{עוגן1|כאן}} מלמעלה כאן מלמטה.''' עי' ב[[רש"ש/{{כאן}}|הגהת הרש"ש]] ובקושייתו דאי בתר מטה אזלי' מאי פסקא דתני צילתה מרובה מחמתה כשרה הא יכול להיות דלמטה חמתה מרובה כו' ע"ש. וחדוש בעיני אחר שציין לעיין בר"ן. והלא מדברי הר"ן מתורץ קושייתו שכ' דכי אמרי' שצילתה מרובה מחמתה מלמטה כשרה דוקא בסוכה שאינה גבוה אלא שיעורה מצומצם שהרי ידוע שלפי גובה הסוכה נופל הטעות וכשגבוהה הרבה אפשר שאע"פ שלמטה נראה צילתה מרובה מחמתה למעלה הוי חמתה מרובה מצילתה א"ו כדאמרן ע"ש. ומבואר דבסוכה בשיעור מצומצם א"א ליפול הטעות בין מלמעלה למטה אלא בין כי הדדי למרובה ולא בין צילתה מרובה לחמתה מרובה דטעות כזה א"א רק בסוכה גבוה יותר משיעורה דלא מיירי בהכי ומתורץ קו' הרש"ש:


'''{{עוגן1|אע"פ}} שאין הכוכבים נראים מתוכה כשרה כו'.''' ירושלמי הובא ברא"ש {{ממ|}} הדא אמרת צריכין הכוכבים נראין מתוכה ופי' בק"נ מדקתני כשרה בדיעבד כו'. והנה בשדי חמד {{ממ|[[שדי חמד/כללים/כ/מט|מערכת הכ"ף כלל מ"ט]]}} הביא מחולין {{ממ|[[בבלי/חולין/טו/א|דף ט"ו]]}} השוחט במוכני שחיטתו כשרה ונחלקו הפוסקים ביור"ד {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/ז#|סי' ז']]}} אם כשר גם לכתחילה. וכן {{ממ|[[בבלי/חולין/ל/א|בדף ל']]}} בהוליך והביא כו' כשרה ופסקו ביור"ד {{ממ|[[שולחן ערוך/יורה דעה/ח#|סי' ח']]}} דאפי' לכתחילה ע"ש. ומהירושלמי דהכא משמע דכשרה משמע רק דיעבד.

ועמ"ש ב[[קרבן נתנאל/סוכה/א/?|קרבן נתנאל]] הכא דר' לוי בזהרי חמה דצריך לכתחילה ולכאורה גם בלאו מ"ש. י"ל כיון דלב"ש פסול אף דיעבד כשאין נראין אין לעשות פלוגחא רחוקה לומר דלב"ה שרי גם לכתחילה ומסתיי' דפליגו על ב"ש להכשיר בדיעבד.

ובקושיית הקרבן נתנאל על הב"י {{ממ|[[בית יוסף/אורח חיים/תרלא|סי' תרל"א]]}} שר"ל דכוכבי לילה וזהרי חמה חד שיעורא הוא. דא"כ מאי מחולקין ר' לוי עם הדא אמרה ע"ש. נ"ל אף דמצינו כזה קו' הגמ' [[בבלי/ברכות/ב/ב|ריש ברכות]] אם עני וכהן חד שיעורא חכמים היינו ר"מ. וכזה בסוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/ד/א|דף ד' ע"א]]}} ע"ש. זהו דאם הוא חד שיעורא אין נפ"מ במאי דאמר השיעור בסגנון אחר. אבל הכא יש פעולה בהשיעור דנקט לי' בסגנון אחר דשיעור דכוכבי לילה לא שייך רק בלילה וסי' דזהרי חמה שייך לידע ביום ושפיר י"ל דלא פליגי ומ"מ נקיט בסגנון אחר וכדמצינו בכמ"ד דאמר ולא פליגי מר כי אתרי' ומר כי אתרי' עי' ב"ב {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/יב/א|דף י"ב]]}} בהא דחלוקת השדה דלת"ק צריך ט' קבין לזה ולזה ולר"י ט' חצאי קבין דלא פליגי אלא החילוק בין המקומות ומודה כ"א לחבירו ע"ש. וה"נ מודה כ"א לחבירו והנפ"מ בין הזמנים כנ"ל בישוב ד' הבית יוסף:


'''{{עוגן1|בראש}} האילן או ע"ג גמל כשרה ואין עולין לה ביו"ט.''' כתב ה[[פני יהושע/{{כאן}}#|פני יהושע]] אף דל"צ למיתני הכא בסוכה טפי מבשבת ויו"ט דעלמא כיון דאינו אלא משום שבות נקיט לה לענין סוכה לרבותא דאף דאסור לכתחילה יוצא י"ח סוכה בדיעבד דל"צ סוכה הראויה לז' ולאפוקי מר"י ע"ש. ול"נ בלא"ה אשמעי' דלא דחי מצות סוכה דאורייתא גם שבות דיו"ט שהוא עשה ול"ת וכדאשמעי' תנא הכי בראש השנה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/לב/א|דף ל"ב]]}} לענין שופר דר"ה דאין עולין באילן. וזה ל"ק דנלמוד סוכה משופר. ובפרט דיש מעלה בסוכה שאינו בשופר שנוהג בלילות כבימים. גם שם אינו בעידנא ועי' במג"א {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/תמו#ב|סי' תמ"ו סק"ב]]}}.

עי"ל דצריך לאשמעי' דבדיעבד כשרה דלא נימא דאינו יוצא ידי חובת סוכה משום מצוה הבאה בעבירה וכדהק' הפרי מגדים סי' תרכ"ח ב[[פרי מגדים - משבצות זהב/אורח חיים/תרכח#ג|משבצות סק"ג]]. וב[[באר אברהם/{{כאן}}#|באר אברהם]] תי' עפמ"ש המרדכי פ' לולב הגזול {{ממ|}} דהיכא דרק יומא דקגרים אין בו משום מצוה הבאה בעבירה ע"ש. ועכ"פ צריך תנא לאשמעי' זה וממילא צריך למינקט דאין עולין ביו"ט דאל"כ הוי משמע דכשר לכתחילה גם ביו"ט וכמ"ש בדיבור הקודם מהפוסקים דלפעמים נקיט כשרה גם על לכתחילה.

עי"ל למ"ש הפני יהושע {{ממ|ב[[פני יהושע/סוכה/כה/א|ריש דכ"ה]]}} דאינו רק שב ואל תעשה בבטל מסוכה דיש איסור דקום ועשה באוכל וישן חוץ לסוכה. וכבר השבתי ע"ז שם ע"ש. עכ"פ צריך תנא לאשמעי' זה. ובבאר אברהם הביא הקושיא מפסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/לח/א|דף ל"ח]]}} דלר"מ דמע"ש ממון גבוה אינו יוצא ביו"ט ראשון דחג באתרוג דמע"ש. והרי להתוס' ביבמות {{ממ|[[תוספות/יבמות/פא/א|דף פ"א]]}} וזבחים {{ממ|[[תוספות/זבחים/עג/א|דף ע"ג]]}} ר"מ גופי' ס"ל דאין חיוב תרומות ומעשרות מה"ת רק בדגן תירוש ויצהר ונימא אליבי' דמדאורייתא חשיב לכם וע"כ דלא אמרי' כן אליבי' רק באיסור דיומא דקגרים ע"ש.

ולכאורה נ"ל דיש לאוקמי הא דפסחים {{ממ|[[בבלי/פסחים/לח/א|דף ל"ח]]}} באתרוג הלקוח בדמי מעשר שני או שהחליפו על מעשר שני דמהני בדיעבד עי' רמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מעשר שני/ד#ה|פ"ד דמע"ש ה"ה]]}}. ושפיר חל על האתרוג קדושת מעשר שני מן התורה להחשב ממון גבוה מה"ת.

גם מ"ש מהא דסוטה {{ממ|[[בבלי/סוטה/כד/א|דף כ"ד]]}} דמעוברת ומינקת חבירו לא שותות לר"מ וכדדרשי' בספרי {{ממ|}} כי תשטה אשתו בראויה לאישות אף שאינה ראויה רק מדרבנן וע"כ דש"ה דיומא דקגרים משא"כ בהא דסוטה דהוי איסור שבגופו ודבר מעכב ע"ש. הנה במינקת דתליא בכ"ד חודש דאפי' גמלתו אסור [זולת במת] עי' כתובות {{ממ|[[בבלי/כתובות/ס/א|דף ס']]}}. לכאורה הוי ג"כ כיומא דקגרים. וגם במעוברת שהאיסור מחמת העובר שבמעיה הוי ג"כ כדבר אחר גורם ואין האשה גוף האיסור מצד עצמה. ובמלא הרועים ערך {{ממ|[[מלא הרועים/כל מה דאמר רחמנא לא תעשה/יב|כ"מ דא"ר ל"ת אות י"ב]]}} הביא מהש"ך בח"מ {{ממ|[[ש"ך/חושן משפט/רח#|סי' ר"ח]]}} דמקח הנעשה בשבת ל"ש אי עביד לא מהני משום דיומא דקגרים ולמד מזה גם כשהאיסור תלוי במקום כמו במתפלל ומצא צואה במקומו דל"ש א"ר ל"ת א"ע ל"מ רק מצד קנס תפילתו תועבה ע"ש.

ויש לדון כזה גם לענין מצוה הבאה בעבירה. ומעוברת דהאיסור מצד העובר נמי ל"ח האיסור מצד האשה עצמה. ועי' בספרי נש"ר [[נהור שרגא/יבמות/ב/א#ואחות|ריש יבמות]] בד"ה ואחות אשתו. ובמלא הרועים {{ממ|ערך איסור דרבנן אי מיקרי אינו ראוי מדאורייתא [[מלא הרועים/איסור דרבנן אי מיקרי אינו ראוי מדאורייתא/א|אות א']]}} ואכמ"ל בזה:

{{ניווט כללי תחתון}}