עריכת הדף "ספר חסידים/ז"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
שורש החסידות כיצד כשאדם מושך את לבו במדות חסידות וקשה עליו מפני שהכל מלעיגים עליו ומביישים אותו ואומרים דברים לצערו ומזכירים לפניו מעשיו הרעים הסדומים {{הערה|נראה לגרוס הקדומים. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}} לא יעזוב אדם חסידותו מפני הלצנים ויכנס במדות הטובים מעט מעט יום אחר יום קובץ על יד ירבה ועל זה נאמר אם חכמת חכמת לך{{הערה|ר"ל שאל ישגיח במה שמתלוצצין עליו חמ"ש אם חכמת גו' כלומר שמחכמה תשאר לך לבדך וסיפיה דקרא ולצת לבדך תשא. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}}{{ממ|[[תנ"ך/משלי/ט#יב|משלי ט יב]]}}. ועל הלצנים נאמר מחטיאי אדם בדבר{{הערה|בדבר ר"ל בדבור רע. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}} {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כט#כא|ישעיה כט כא]]}} שמדברים רע על עושי מצוה וחטא גדול לומר לבעל תשובה זכור מעשיך הראשונים אחר שזה דש במעשה לכנוס במדות החסידות ואינו חושש בשחוק הלצנים שיעשו ממנו והעושים כן לזכור מעשיו כאלו נועל דלת בפני השבים ויהא מעלה על לבו{{הערה|ר"ל זה קאי אמה שכתב לעיל אם קשה עליו מפני שהכל מלעיגים עליו יהא מעלה על לבו כו'. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}} שיהא לו זכות גדול וצדקה תחשב לו אשר מתבייש ויראת ה' הטהורה נכנסה לו בלבו{{הערה|ר"ל שעל ידי כן יראת ה' נכנסת כו'. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}} ומטהרת לבו וגופו מכל דבר רע שיסייעוהו מן השמים להחזיקו ביראת ה' וכן אמרו {{ממ|[[בבלי/שבת/קד/א|שבת קד.]]}} הבא ליטהר מסייעין אותו מן השמים מזמנין לו לעשות תשובה שלימה כי פתחי תשובה לא נסתמו ומצוה גוררת מצוה. ועתה כאשר יכנס האיש תוך פתחי התשובה יתפלל יום ולילה לפני בוראו שיצילנו ממדת הדין ושלא תבא תקלה על ידו וכאשר יהיה האיש דש בחסידותו ואין לו יצר לסור ממדתו כי ישרה היא בעיניו מכאן ואילך ידריכנו בעל הישר בדרך ישרה וכן אמר דוד טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך. ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/כה#ח|תהילים כה ח,ט]]}}{{הערה|ר"ל שמביא ראיה מהפסוק דקאמר יורה חטאים בדרך דמשמע שבתחלה שעדיין לא שב בתשובה שלימה ורוצה לטהר הקב"ה מסייעו ומורה אותו הדרך שיכנס בפתחי התשובה אבל אח"כ כשדש בחסידותו כו' כנ"ל ידריכנו בעל הישר בדרך הישרה ולזה קאמר ידרך ענוים גו'. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}}. וכשם שנכנס בקושי בחסידותו כן יותר ויותר קשה עליו לעזוב מדתו הטובה מפני הבושה פן יאמרו הבריות אכן נודע הדבר{{הערה|ר"ל שכעת נודע הדבר שמה שהתחיל זה החסידות הוא רק לגנוב דעת הבריות כי האדם יראה לעינים ואין יודע תעלומת לב וסיים שעבר ג"כ על איסור שאסור לגנוב כו'. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}} כי האדם יראה לעינים ולגנוב דעת הבריות התחיל זה חסידותו ואסור לגנוב דעת הבריות אפילו דעתו של גוי. ולפי שהחסידות קשה עליו לקבלו בתחלתו טוב להתחילו מבחרותו{{הערה|ר"ל שאז הוא בכחו לכבוש את יצרו ולקבל ביושים מן הלצים כנ"ל משא"כ בזקנותו. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}} שנאמר זכור בוראך בימי בחורתיך {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/יב#א|קהלת יב א]]}} גם כי יזקין לא יסור ממנה{{הערה|נקט לשונו לשון הפסוק חנוך לנער גו' {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כב#ו|משלי כב ו]]}}ר"ל כשיזכור את בוראו בבחרותו כשהוא בכחו גם כי יזקין שחלש כחו לא יסור ממנה. {{צבע גופן|אפור|ד"ס}}}}. גם כי תשובת הזקן כאשר זקן ובטלה החמדה דומה לאדם שמדבר לשון הרע וכלתה לשונו ולא דיבר יותר אבל בשוב אדם בעודו בכוחו וגבורתו ויצרו מתגבר עליו והרי הוא כובשו הרי זו התשובה המשובחת וגבורה עושה על אשר כופה את יצרו העז והקשה ועל זה נאמר ומושל ברוחו מלוכד עיר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/טז#לג|משלי טז לג]]}} ועל כל דבר שקשה לו לאדם ועושהו שכרו הרבה מאד.
<noinclude>{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>