ספר חסידים/ז

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

ספר חסידיםTriangleArrow-Left.png ז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

שורש החסידות כיצד כשאדם מושך את לבו במדות חסידות וקשה עליו מפני שהכל מלעיגים עליו ומביישים אותו ואומרים דברים לצערו ומזכירים לפניו מעשיו הרעים הסדומים [1] לא יעזוב אדם חסידותו מפני הלצנים ויכנס במדות הטובים מעט מעט יום אחר יום קובץ על יד ירבה ועל זה נאמר אם חכמת חכמת לך[2](משלי ט יב). ועל הלצנים נאמר מחטיאי אדם בדבר[3] (ישעיה כט כא) שמדברים רע על עושי מצוה וחטא גדול לומר לבעל תשובה זכור מעשיך הראשונים אחר שזה דש במעשה לכנוס במדות החסידות ואינו חושש בשחוק הלצנים שיעשו ממנו והעושים כן לזכור מעשיו כאלו נועל דלת בפני השבים ויהא מעלה על לבו[4] שיהא לו זכות גדול וצדקה תחשב לו אשר מתבייש ויראת ה' הטהורה נכנסה לו בלבו[5] ומטהרת לבו וגופו מכל דבר רע שיסייעוהו מן השמים להחזיקו ביראת ה' וכן אמרו (שבת קד.) הבא ליטהר מסייעין אותו מן השמים מזמנין לו לעשות תשובה שלימה כי פתחי תשובה לא נסתמו ומצוה גוררת מצוה. ועתה כאשר יכנס האיש תוך פתחי התשובה יתפלל יום ולילה לפני בוראו שיצילנו ממדת הדין ושלא תבא תקלה על ידו וכאשר יהיה האיש דש בחסידותו ואין לו יצר לסור ממדתו כי ישרה היא בעיניו מכאן ואילך ידריכנו בעל הישר בדרך ישרה וכן אמר דוד טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך. ידרך ענוים במשפט וילמד ענוים דרכו (תהילים כה ח,ט)[6]. וכשם שנכנס בקושי בחסידותו כן יותר ויותר קשה עליו לעזוב מדתו הטובה מפני הבושה פן יאמרו הבריות אכן נודע הדבר[7] כי האדם יראה לעינים ולגנוב דעת הבריות התחיל זה חסידותו ואסור לגנוב דעת הבריות אפילו דעתו של גוי. ולפי שהחסידות קשה עליו לקבלו בתחלתו טוב להתחילו מבחרותו[8] שנאמר זכור בוראך בימי בחורתיך (קהלת יב א) גם כי יזקין לא יסור ממנה[9]. גם כי תשובת הזקן כאשר זקן ובטלה החמדה דומה לאדם שמדבר לשון הרע וכלתה לשונו ולא דיבר יותר אבל בשוב אדם בעודו בכוחו וגבורתו ויצרו מתגבר עליו והרי הוא כובשו הרי זו התשובה המשובחת וגבורה עושה על אשר כופה את יצרו העז והקשה ועל זה נאמר ומושל ברוחו מלוכד עיר (משלי טז לג) ועל כל דבר שקשה לו לאדם ועושהו שכרו הרבה מאד.



שולי הגליון


  1. נראה לגרוס הקדומים. ד"ס
  2. ר"ל שאל ישגיח במה שמתלוצצין עליו חמ"ש אם חכמת גו' כלומר שמחכמה תשאר לך לבדך וסיפיה דקרא ולצת לבדך תשא. ד"ס
  3. בדבר ר"ל בדבור רע. ד"ס
  4. ר"ל זה קאי אמה שכתב לעיל אם קשה עליו מפני שהכל מלעיגים עליו יהא מעלה על לבו כו'. ד"ס
  5. ר"ל שעל ידי כן יראת ה' נכנסת כו'. ד"ס
  6. ר"ל שמביא ראיה מהפסוק דקאמר יורה חטאים בדרך דמשמע שבתחלה שעדיין לא שב בתשובה שלימה ורוצה לטהר הקב"ה מסייעו ומורה אותו הדרך שיכנס בפתחי התשובה אבל אח"כ כשדש בחסידותו כו' כנ"ל ידריכנו בעל הישר בדרך הישרה ולזה קאמר ידרך ענוים גו'. ד"ס
  7. ר"ל שכעת נודע הדבר שמה שהתחיל זה החסידות הוא רק לגנוב דעת הבריות כי האדם יראה לעינים ואין יודע תעלומת לב וסיים שעבר ג"כ על איסור שאסור לגנוב כו'. ד"ס
  8. ר"ל שאז הוא בכחו לכבוש את יצרו ולקבל ביושים מן הלצים כנ"ל משא"כ בזקנותו. ד"ס
  9. נקט לשונו לשון הפסוק חנוך לנער גו' (משלי כב ו)ר"ל כשיזכור את בוראו בבחרותו כשהוא בכחו גם כי יזקין שחלש כחו לא יסור ממנה. ד"ס
מעבר לתחילת הדף
< הקודם · הבא >