עריכת הדף "משאת המלך/במדבר/ח"

{{ניווט כללי עליון}}

{{מרכז|משאת המלך על התורה - במדבר ח}}

{{מרכז|{{גופן|5||'''{{עוגן1|פרשת בהעלותך}}'''}}}}
==ב==
'''דבר אל אהרן ואמרת אליו בהעלתך את הנרת''' (ח ב)

'''וכתב''' {{ממק|רש"י}}, ועוד דרשו רבותינו מכאן שמעלה היתה לפני המנורה שעליה הכהן עומד ומטיב, ע"כ. וראיתי מבארים דלכך צריך את המעלה משום שאין רשאי כה"ג להגביה ידיו למעלה מהציץ, לכן היה צריך מעלה שיוכל להדליק בלא הגבהת ידיו. מיהו אם שרי להדליק ע"י קינסא מנר לנר {{ממ|יעויין [[בבלי/שבת/כב/א|שבת כ"ב.]]}}, אזי הטעם שצריך מעלה משום הציץ זהו מחמת ההטבה, דאילו מחמת ההדלקה הא יכול להדליק ע"י קינסא מבלי שיגביה ידיו. ולפי"ז מדוקדק היטב מש"כ שעליה כהן עומד ומטיב, דדוקא גלל ההטבה הוצרכו למעלה אבל לא גלל ההדלקה.

'''וביותר''' נראה גם בלא ההוא טעמא דציץ, דהנה הדלקת המנורה הרי כשרה אף בחוץ כמש"כ הרמב"ם {{ממ|ב[[רמב"ם/ביאת מקדש/ט#ז|פ"ט מהל' ביא"מ ה"ז]]}}, וא"כ הרי אין שייך כלל לקבוע מעלה לשם ההדלקה, דהא אין הלכה כלל להיות ההדלקה במקום הזה, משא"כ ההטבה שצריכה להיות בפנים לפיכך הוקבע מקומה ע"י מעלה שיעמוד עליה בשעת ההטבה, ובר מן דין הרי הדלקה כשרה בזרים כמש"כ הרמב"ם {{ממ|שם}}, וא"כ ע"כ לא נאמרה פרשה זו לענין ההדלקה אלא לענין ההטבה, ופשוט. [א"ה, יעויין בפיהמ"ש להרמב"ם [[פירוש המשנה לרמב"ם/תמיד/ג|ספ"ג דתמיד]] דמשמע דהמעלה היא גם לצורך ההדלקה, וע"ע ב[[פנים יפות/{{כאן}}#|פנים יפות]] כאן].



{{מרכז|{{גופן|5||'''* *'''}}}}
'''בהעלתך את הנרת''' (ח ב)

'''כתב''' רש"י, למה נסמכה פרשת המנורה לפרשת הנשיאים לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה אז דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו, ובמד"ר {{ממ|[[במדבר רבה/טו/ו|פט"ו ו']]}} איתא הכי שי"א שבטים הקריבו ושבט אפרים הקריב, ופי' המפרשים דשבט אפרים הוא המשלים לי"ב שבטים כשיוצא לוי, ולפ"ז נראה דמיד עם הקרבת אפרים כבר נתברר לאהרן דאין שבט לוי מקריב, דא"א דאפרים יקריב משום שבט יוסף דהוא הצעיר [ובפרט למש"כ להלן ב[[משאת המלך/פרשת שלח|פ' שלח]] דיתכן דראש שבט יוסף הוא נשיא מנשה ע"ש]. וא"כ מהקרבת אפרים כבר מוכרח שנחלק שבט יוסף לענין חנוכת המזבח לשנים לאפרים ומנשה ויצא שבט לוי, ולכן התעורר אז אהרן דא"כ לא יקריב לא הוא ולא שבטו.

'''ועוד''' נראה דבהקרבת אפרים כבר ידע אהרן דיצא שבט לוי, שהרי סדר הקרבתם היה לפי סדר מסעות וכדפרש"י לעיל {{ממ|[[רש"י/במדבר/ז#יא|ז' י"א]]}}, ואם היה אהרן בחנוכה היה מקריב השביעי, לפי שמסע אוהל מועד הוא לאחר ב' דגלים, ומחנה לויה הרי הוא סביב למשכן כדכתיב לעיל {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/א#נ|א' נ']]}} וסביב למשכן יחנו, נמצא מסע מחנה לויה הוא השביעי, וביום השביעי הרי הקריב שבט אפרים וא"כ מיד ידע אהרן דיצא שבט לוי, ולפיכך קשה מש"כ המדרש שכיון שראה י"א שבטים הקריבו ושבט אפרים, דהא למבואר מיד ביום השביעי היה לו להתעורר, וצ"ע.

{{מרכז|{{גופן|5||'''*'''}}}}
'''כתב''' רש"י דא"ל הקב"ה חייך שלך גדול משלהם וכו', ועיין ברמב"ן שהביא מגילת סתרים שהכונה בזה לחשמונאים שהדליקו המנורה לתשועה וחנכו המזבח כו'. והנה לפי"ז נראה דכמו שכאן הוסיף משה ימים נוספים לחנוכת המזבח, שהרי מעיקר דין החנוכה אינו אלא ז' ימים כמו שעשה שלמה, והוסיף משה ימים לחלוק כבוד לנשיאים כדאיתא בהוריות {{ממ|[[בבלי/הוריות/ו/ב|ו:]]}}, כמו"כ הוסיפו יום אחד דחנוכת חשמונאים לחלוק כבוד לשבט לוי שלא היה אז בחילוק כבוד זה לנשיאים, וניחא לפי"ז הקושי' למה חנוכה ח' ימים אע"פ שנס השמן היה רק ז', די"ל דהוסיפו יום לכבוד שבט לוי, אמנם אלו ואלו דא"ח דנכון הטעמים כמו שתי' בזה האחרונים דהיה נס בשמן ח' יום, אבל הא גופא מה שמשמים יחדו לזה נס לעוד יום אחד יתכן כמוש"כ.

==טו==
'''וטהרת אתם והנפת אתם תנופה''' (ח טו)

'''איתא''' במד"ר {{ממ|פ' נשא [[במדבר רבה/יב/טו|פי"ב ט"ו]]}} שהלוים נטמאו כולם בהריגת עובדי העגל. וקשה הרי הרגו בעובדי העגל רק כשלשת אלפים איש, ואילו הלוים היו כעשרים ושנים אלף איש ואיך נטמאו כולם, דדוחק לומר דהרבה נטמאו בהריגת אחד, וצ"ע.
{{ניווט כללי תחתון}}
{{משאמ}}