עריכת הדף "מראי מקומות/שמות/לא"

{{ניווט כללי עליון}}
== פסוק ד ==
=== לחשוב מחשבות לעשות ===
האלשיך והבית יוסף {{ממ|דרשות}} ביארו שהיה בצלאל אומן כ"כ עד שלא נצרך לחשוב קודם העשייה, אלא מיד היה חושב מחשבות לעשות.

=== לחשוב מחשבות ===
בספר פרדס יוסף הביא ביאור רבי יצחק מוולאז'ין שהיה יודע לחשוב לכוון התרומה לפי דעת תורמה, שאם היתה בנקיות עשה ממנה את הארון והמנורה וככל שהיתה פחות בנקיות עשה ממנו דברים קדושים פחות [ואמר כן לגביר אחד שהפסיק לתרום לישיבת וולאז'ין כשראה שהמשולח החל ללבוש בגדי שרד וללכת בכרכרה, ואמר שאינו תורם עבור זה אלא עבור הלומדים, והשיבו ר' יצחק שהכל הולך אחר הכוונה].

== פסוק ו ==
=== ובלב כל חכם לב נתתי חכמה ===
וכן בדניאל {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ב#כא|דניאל ב כא]]}}: יהב חכמתא לחכימין. ותמהו המפרשים, החכמה הראשונה מאין תמצא. והאמרי אמת ביאר שהחכמה הראשונה היא יראת שמים, ככתוב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/קיא#י|תהילים קיא י]]}} ראשית חכמה יראת השם.

== פסוק טו ==
=== ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון ===
'יעשה' משמע מאליו, וביאר התורי זהב ע"פ הגמרא בשבת {{ממ|[[בבלי/שבת/קנ/ב|קנ:]]}} במעשה בחסיד שחשב בשבת לגדור שדהו ונמלך ולא גדרה ונעשה לו נס וגדל שם צלף וממנו היתה פרנסתו, ואמר הכתוב שהדרך שששת ימים יעשה מלאכה מאליו, היא ע"י שביום השביעי שבת שבתון [וכפל הלשון להורות שאף במחשבה ישבות]. וכן הביא בפרדס יוסף {{ממ|פ' אמור}} בשם מגלה עמוקות על הפסוק {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לה#ב|שמות לה ב]]}} 'ששת ימים תעשה מלאכה' שמשמע נמי מאליה. וכ"כ בספר ארוחת תמיד לרבי שמואל מודיליאנו.

== פסוק טז ==
=== ושמרו בני ישראל את השבת ===
ב[[אור החיים/{{כאן}}#טז|אור החיים]] מפרש על דרך אומרו {{ממ|}} "ואביו '''שמר''' את הדבר", פירוש, ממתין ומצפה מתי יבא, והכוונה בזה לצוות שלא יהיה השבת לטורח לצד מניעת מלאכת הרצון ומצוא החפץ אלא צריכין לשמוח בו בשלימות הרצון וחפץ בדבר ותמיד יהיה ממתין ומצפה מתי יבא.

עוד מפרש באור החיים, שצריך לשמור את השבת לבל יהיה בו דבר חול, בין ממנו בין מהזולת, ולא יאמר אדם די לי במה שנשמור עצמו מחללו, ואם יתחלל מהזולת מה בכך, אלא צריך שיהיה '''שומר''' אותו לבל יתחלל כמו ששומר גנו ופרדסו. ובכלל גדר זה שישתדל לשמור לבל יבא לידו דבר שוגג שיתחלל בו שבת, על דרך אומרם ז"ל {{ממ|}} לא יקרא לאור הנר וכל הסייגים והשמירות לבל יתחלל שבת אפילו במציאות שהוא פטור עליהם.

=== לעשות את השבת ===
ב[[אור החיים/{{כאן}}#טז|אור החיים]] מפרש על דרך אומרם ז"ל {{ממ|}} שצריך להוסיף מחול על הקודש, ויצא כחתן לקראת כלה, ויהיה יושב ומשמר עד שיגיע השבת, והנה מה שמוסיף מחול על הקדש יסכים ה' לקרותו שבת, ונמצא זה האיש "עושה שבת" ממש, כי שעות מיום ו' וגם שעות מיום א' שהם חול, בני ישראל עושים אותם שבת.

עוד מפרש באור החיים, כי משונה שמירה זו מכל שאר שמירות המצוות, כי שמירה זו נחשבת בגדר עשיה, והוא אומרו ושמרו וגו' לעשות, הרי שלך לפניך שקורא לשמירה עשיה, וטעם הדבר מפרש באור החיים על פי דבריהם ז"ל {{ממ|}} שאמרו ישב אדם ולא עבר עבירה נותנין לו שכר כעושה מצוה, והעמידוה בגמרא בבאה עבירה לידו ולא עבר, וכמו כן ביום המקודש, אין לך באה עבירה לידו כזה, כי בכל עת מזדמנים לפניו מלאכות הרבה בפרטי המחובר ובפרטי הבישול ובפרטי מקח וממכר שהאדם רגיל בהם כל היום, ומזדמנים באין מספר, והוא נשמר מהם, לזה יחשב להם כעושה מצוה.

== פסוק יח ==
=== ויתן אל משה ככלותו ===
ביאר רבי חיים הגר מאנטניא{{דיוק מקור}}, שביאר בזה הכתוב הטעם ש'ויתן אל משה' דוקא, 'ככלותו' - מחמת שכלתה נפשו אל ה'.

{{ניווט כללי תחתון}}