עריכת הדף "מראי מקומות/שמות/טו"

{{ניווט כללי עליון}}
== פסוק טז ==
=== תפול עליהם אימתה ופחד וגו' ===
החתם סופר {{ממ|ח"ח קובץ תשובות סימן יח}} ביאר ע"פ מה שמצינו בחז"ל {{ממ|[[בראשית רבה/סג/ח|ב"ר סג ח]]}} על דוד המלך שהיה אדמוני עם יפה עינים, ששפך דמים ברשות סנהדרין עיני העדה, ואעפ"כ נאמר לו {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים א/כב#ח|ד"ה א' כב ח]]}} אתה לא תבנה בית כי דמים הרבה שפכת.

ולפי זה יש לבאר שכך אמר משה, אילו זכור אותו הדור לכבוש את ארץ ישראל בלי חרב אלא רק 'תפול עליהם אימתה ופחד', אז היו זוכים בעצמם לבנות את בית המקדש, והיה מתקיים בהם 'תביאמו וגו' מקדש השם' וגו', אבל כיון שלא זכו לזה ושפכו דמים לכן לא נבנה בית המקדש אלא רק ת' שנים לאחר מכן. 

== פסוק יט ==
=== כי בא סוס פרעה וגו' ===
עי' [[אבן עזרא/{{כאן}}#יט|אבן עזרא]] שלפי דעתו גם זה הפסוק מהשיר. וב[[רמב"ן/{{כאן}}#יט|רמב"ן]] חולק עליו. וכן יוצא (שאינו חלק מהשירה) מדברי ה[[רשב"ם/{{כאן}}#יט|רשב"ם]] שפירש: "כי בא סוס. וניערו בים. אז ותקח מרים הנביאה וגו'". ועי' [[סידור אוצר התפילות/נימוקי הגרי"ב#באז|נימוקי הגרי"ב]] {{ממ|בסוף סידור אוצר התפילות}} שבזה נחלקו האחרונים, שהרמ"א {{ממ|[[שולחן ערוך/אורח חיים/נא#ז|אורח חיים סי' נא סעיף ז]]}} כתב שכופלין פסוק כל הנשמה תהלל יה לפי שהוא סוף פסוקי דזמרה וכן פסוק ה' ימלוך לעולם ועד, וכן כתב הלבוש, ובמגן אברהם {{ממ|[[מגן אברהם/אורח חיים/נא#ט|ס"ק ט]]}} מביא [בשם כתבים] שטוב לומר עם השירה פ' כי בא סוס פרעה וגו', אולם בלבוש לא רמז מהוספה זו כלום, ומפרש הגרי"ב שלפי' הרשב"ם שפיר כתבו הרמ"א והלבוש דכופלין פסוק ה' ימלוך לעולם ועד להודיע שגמרנו השירה, ואילו האומרים שיש לומר ג"כ פסוק כי בא סוס פרעה אפשר דס"ל כפי' האבן עזרא ע"ש.

== פסוק כה ==
=== וימתקו המים ===
ובמדרש: וימתקו המים, עכ"ל. ותמוה הלא כן הוא לשון הפסוק ומה בא להוסיף בזה, ונראה שבא להורות שלא היה התמתקות המים כדרך דבר מר שמערבים בו מתוק שנעשה מתוק על ידי התערבות אותו הדבר המתוק אף שהוא עצמו עודנו במרירותו, אלא 'וימתקו המים' שנעשו המים עצמם שהיו מרים תחילה - מתוקים. {{ממ|אמרי יצחק בסו"ס אבן ישפה}}.

== פסוק כו ==
=== כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רפאך ===
וקשה אם לא ישים המחלה למה הרפואה. ונראה לפרש דהנה ידוע אשר חולת הגוף נמשך מחולת הנפש, וזהו כי אני ד' רופאך פי' רפואת הנפש, וממילא כל המחלה לא אשים עליך {{ממ|{{ממק|מאמר מרדכי (נדבורנא)}}}}.

עוד יש לפרש שהוא כאדם האומר לחברו איך יתכן שאשימך לחולה הלא כשהיית חולה ריפאתיך. כך אמר ה' כל המחלה לא אשים עליך, ואות לך כי אני ה' רופאך, שהרי כשהיית במצרים ריפאתיך והכיצד עתה אשימך לחולה. {{ממ|אמרי יצחק בסו"ס אבן ישפה}}.

עוד יש לפרש שאומות העולם עומדים תחת המזל ונולדים במצב הנוכחי בריאים וחזקים, אבל עם ישראל נולדים מצד עצמם חלשים חלאים ומצורעים ורק השי"ת ברוב חסדיו מבריא אותם ומחזקם. ועל זה אמר 'כל המחלה... לא אשים עליך' אך לא מצב טבעך רק 'כי אני ה' רופאך' המחזקך תמיד. {{ממ|שם}}

ועוד יש לומר כעין השרים הגדולים שיש להם רופא תמידי בביתם להדריכם באכילה ושתיה שלא יבואו לידי חולי, וכך ישראל יש להם את התורה הק' שההולך בדרכה אינו בא לידי חולי, וזהו 'כי אני ה' רופאך' המדריכך תמיד בדרך ישרה עפ"י התורה שלא תבוא לידי חולי. {{ממ|שם}}
{{ניווט כללי תחתון}}