עריכת הדף "מראי מקומות/בראשית/מא"

{{ניווט כללי עליון}}
== פסוק א ==
'''ויהי.''' אין ויהי אלא לשון צער, ומבאר ה{{ממק|אור החיים}} שכיון שעל ידי מעשה זה נתגלגל הדבר וירדו ישראל למצרים לכן נכתב בו לשון צער. עוד ביאר, שבחלומו של פרעה היתה בשורת הרעב שיש בה צער. ועוד כתב, שכוונת הפסוק לצערו של יוסף שהתעכב שנתיים בבית האסורים.

'''מקץ שנתייים.''' ה{{ממק|אבן עזרא}} כותב שאפשר לפרש מקץ שנתיים ממתי שנכנס יוסף לבית האסורים, או מקץ שנתיים ממתי ששוחרר שר המשקים. וה{{ממק|רשב"ם}} ביאר שהיה זה שנתיים משחרורו של שר המשקים.

{{ממק|העמק דבר}} מבאר הטעם שהתעכב יוסף עוד שנתיים בבית הסוהר, על פי המבואר בגמרא {{ממ|[[בבלי/בבא מציעא/כד/ב|ב"מ כד:]]}} שאחר שנה אדם מסיח את דעתו, ואם כן נמצא ששנה שלימה בטח עדיין בשר המשקים, ואחר שעברה שנה נענש עוד שנה במידה כנגד מידה ואז הגיע העת לפוקדו לטובה.

'''מקץ שנתייים ימים.''' כתב ה{{ממק|רשב"ם}} שהוסיפה התורה תיבת ימים להורות שעברו שנתיים תמימות, משא"כ אם היתה כותבת רק שנתיים היה במשמעו אף שנה ויום א'.

'''ופרעה חלם.''' הטעם שכתוב חולם בלשון הווה ולא חלם בלשון עבר, יעויין ב{{ממק|אור החיים}}.

== פסוק ב ==
'''היאור.''' {{ממק|רש"י}} מפרש שהיאור הוא הנילוס. וב{{ממק|אונקלוס}} תירגם לשון נהר, וב{{ממק|רמב"ן}} כתב שמצאנו גם על נהר החידקל שכונה יאור.

'''באחו.''' ה{{ממק|רמב"ן}} מבאר שאחו מלשון אחווה, שגדלים שם העשבים יחד. וב{{ממק|אבן עזרא}} כתב שהוא מקום עם צמחיה או שם של צמח, וב{{ממק|רש"י}} פירש שהכוונה לאגם.

== פסוק ג ==
'''ותעמדנה אצל הפרות.''' ה{{ממק|רמב"ן}} וה{{ממק|ספורנו}} מפרשים שרמז הכתוב בכך שלא יהיה הפסק בין שנות הרעב לשנות השובע.

ה{{ממק|משך חכמה}} מבאר שהעמידה שעמדו אצלן מורה על פעולה שפרעה צריך לעשות, כי בתוך ז' שנים הראשונות כבר עמדו השבע השנים אחרות, כי צברו בר ואספו דגן להיות למחיה על שבע שני רעב.

ובכך מבאר המשך חכמה מה שלא נשנה פרט זה בשיבולים, כי כיון שהוא הוראה על פעולת פרעה אין טעם לשנותו, שהרי הישנות החלום באה להורות כי נכון הדבר מאת האלוקים וממהר לעשותו, וזה לא שייך בפעולות פרעה.

== פסוק ד ==
'''ותאכלנה הפרות הרעות וגו'.''' 
{{ממק|רש"י}} מבאר שאכילת הפרות הטובות על ידי הפרות הרעות מרמזת על כך שהשובע יישכח בימי הרעב. וה{{ממק|רמב"ן}} מבאר שלמד כך ממה שכתוב שלא נודע כי באו אל קרבנה. והרמב"ן מוסיף שאכילת הפרות רמזה גם שיש לאסוף אוכל בזמן השבע בכדי לכלכל את שנות הרעב.

'''הפרות.''' ב{{ממק|העמק דבר}} מבאר שלא הזכירה התורה ששבע הפרות אכלו אלא רק 'ותאכלנה הפרות', מאחר שבאמת רק שתי פרות אכלו את שבעה הפרות, כפי שלבסוף היו רק שתי שנות רעב, לפי שאחריהם בא יעקב למצרים ופסק הרעב.

== פסוק ה ==
'''ויחלום שנית.''' הטעם שלא כתוב 'ויחלום עוד' אלא 'ויחלום שנית', פירש ה{{ממק|כלי יקר}} שהוא כדי להורות שהחלום היה חלום אחד.

== פסוק ז ==
'''וייקץ פרעה והנה חלום.''' {{ממק|רש"י}} פירש, והנה נשלם חלום שלם פניו והוצרך לפותרים. ה{{ממק|רשב"ם}} מבאר שכל זמן שישן פרעה הוא היה סבור כדרך החולמים שמדובר במציאות ורק כשהתעורר הבין שמדובר בחלום. וה{{ממק|רמב"ן}} מפרש שפרעה המתין אחר החלום השני שמא יחלום עוד חלום ורק כשהקיץ בבוקר וראה שאין עוד חלום אז פנה לפתור את החלומות שחלם.

== פסוק ח ==
'''חרטומי מצרים.''' {{ממק|רש"י}} מפרש שהיו שואלים בעצמות מתים. ובמצודת ציון {{ממ|[[מצודת ציון/דניאל/א#כ|דניאל א כ]]}} פירש שחרטומים הם חכמי הטבע.

'''אותם.''' ה{{ממק|רמב"ן}} מבאר שאפילו חלום אחד משני החלומות לא פתרו לו. וכן ביאר ה{{ממק|אור החיים}} שאף שהיה זה חלום אחד אך הוא היה מורכב משני חלומות.

'''לפרעה.''' {{ממק|רש"י}} מבאר שהיו פותרים אותם אך לא 'לפרעה' שלא היתה לו קורת רוח בפתרונים שהיו אומרים שבע בנות אתה מוליד שבע בנות אתה קובר. והסיבה שלא הסכים עם פתרונם, פירש השפתי חכמים, שחלומות המלך נוגעים לציבור כולו ואילו הם פתרום לו כחלום אישי.

וע"ע שו"ת אבן יקרה {{ממ|[[אבן יקרה/ב/הקדמה|הקדמה לח"ב]]}} שביאר שהחרטומים פתרוהו כדרך שפותרים שאר חלומות, אך דין חלום של מלך הנוגע לכלל המלכות שונה, ולכך אין פותר אותם לפרעה, היינו כדרך שיש לפותרו למלך פרעה ולא לכל אדם.

== פסוק ט ==
'''את פרעה לאמר.''' ה{{ממק|אור החיים}} מבאר ששר המשקים לא דיבר לפני פרעה ממש אלא רק אמר לחכמי מצרים לומר כן לפרעה.

'''את חטאי אני מזכיר היום.''' ה{{ממק|אבן עזרא}} מבאר שכוונת שר המשקים היתה שהוא עושה כן לכבוד המלך אף שבכך הוא מזכיר את הקצף שקצף עליו פרעה. וה{{ממק|ספורנו}} מוסיף שהקדים כן כדי שלא ישמע שהוא קובל לפני המלך על השלכתו לבית האסורים, ולכן הקדים שהשלכתו לבית האסורים היתה עם טעם נכון.

'''את חטאי.''' ה{{ממק|אור החיים}} מעיר מדוע נקט לשון רבים אף שלא היה אלא חטא אחד, וביאר: א' שכוונת שר המשקים היתה להגדיל החטא שבעיניו נראה הדבר כחטאים רבים. ב' שחטא במה ששכח את יוסף ולא הזכירו עד אותה שעה.

== פסוק יא ==
'''איש כפתרון חלומו חלמנו.''' {{ממק|רש"י}} מפרש חלום הראוי לפתרון שנפתר לנו ודומה לו{{הערה|וראה ב{{ממק|נחלת יעקב}} עפ"י ה{{ממק|מזרחי}} שלא גרס את דברי רש"י כאן כי שינה קצת מדבריו לעיל {{ממ|[[רש"י/בראשית/מ#ה|מ ה]]}}, אך ה{{ממק|גור אריה}} יישב דברי רש"י שהכל אחד.}}.

== פסוק יז ==
'''בחלומי הנני עומד וגו'.''' ה{{ממק|רמב"ן}} מבאר בשני דרכים את השינויים שבין פרטי החלום שחלם פרעה ובין פרטי החלום שסיפר ליוסף שחלם: א' התורה לא ציינה שסיפר את כל הפרטים אף שעשה זאת. ב' פרעה לא סיפר את כל הפרטים. ועיין עוד בכלי יקר {{ממ|[[כלי יקר/בראשית/מא#ב|פסוק ב]]}} מה שביאר בזה. והרשב"ם {{ממ|[[רשב"ם/בראשית/מא#כא|פסוק כא]]}} ביאר שפרעה הוסיף פרשנות לדברים שראה.

== פסוק לג ==
'''ועתה ירא פרעה וגו'.''' המפרשים מקשים מדוע הוסיף יוסף לתת עצה לפרעה והרי לא ביקשו אלא לפתור את חלומותיו. ה{{ממק|משך חכמה}} מבאר שזהו פתרון מה שחלם פרעה על עמידת הפרות אלו לצד אלו, יעויין לעיל. ויעויין עוד ב{{ממק|אור החיים}}, {{ממק|טעמא דקרא}} ובשו"ת אבן יקרה {{ממ|[[אבן יקרה/ב/הקדמה|הקדמה לח"ב]]}}.

'''ועתה.''' ביאור בלשון עתה שמשמע בזריזות ובמהירות. שו"ת אבן יקרה {{ממ|[[אבן יקרה/ב/הקדמה|הקדמה לח"ב]]}}

'''נבון וחכם.''' הטעם שהוצרך לשני בחינות אלו. שו"ת אבן יקרה {{ממ|[[אבן יקרה/ב/הקדמה|הקדמה לח"ב]]}}.

== פסוק לט ==
'''אין נבון וחכם כמוך.''' היכן ראה בפתרונו של יוסף שיש בו שתי בחינות אלו של חכמה ובינה. שו"ת אבן יקרה {{ממ|[[אבן יקרה/ב/הקדמה|הקדמה לח"ב]]}}.

==פסוק מג==
'''מרכבת המשנה.''' כתב הפני משה {{ממ|[[פני משה/כלאים/ח#ג|כלאים פ"ח ה"ג]]}}: לפי שבראשונה לא היה מנהגם אלא לקשור שתים עגלות כאחת '''וזהו מרכבת המשנה דקרא''' ואח"כ עמד פרעה ועשה ג' עגלות קשורות וזהו דכתיב וכל רכב מצרים ושלישים על כולו שהוסיף עגלה שלישית לכל מרכבה כדי להושיב הרבה בני חיל בתוכם וכשעמדה מלכות הרשעה הוסיפה ועשה אותן ארבעה וכך ראיתי בדברי הימים שלהם שהיו נוהגין ברומא כשנצחו לאיזה שונא וחזרו לרומא והביאו להמנוצח היו עושין מרכבה וקראו אותה מרכבת הטרוימפ"א וקשרו עגלות זו לזו ובהם היו מושיבין בראשונה להמנצח וכן בשארי העגלות להמסייעים לכבוד ובאחרונה להמנוצח וכך באו להעיר בקול צהלה ותרועה. עכ"ל.

{{שולי הגליון}}


{{ניווט כללי תחתון}}