עריכת הדף "
מראי מקומות/במדבר/כב
"
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
לא ניתן היה לבטל את העריכה עקב התנגשות עם עריכות מאוחרות יותר.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
{{ניווט כללי עליון}} == פרשת בלק == === פסוק ב === '''וירא בלק.''' ה{{ממק|חזקוני}} מפרש שוירא הוא כמו וישמע, וכמו שנאמר במתן תורה "וכל העם רואים את הקולות"{{הערה|אלא ששם חז"ל דרשו מכך מה שדרשו.}}. '''את כל אשר עשה ישראל לאמורי.''' {{ממק|רש"י}} מפרש שעיקר חששו היה כיון שראה שהצליחו עם ישראל להרוג את מלכי האמורי שעליהם היו בטוחים מלכי כנען, ואם הם לא עמדו בפניהם כ"ש אנחנו. וכ"כ ב{{ממק|דעת זקנים}} אך הגביל זאת לסיחון מלך האמורי לבדו. וב{{ממק|בכור שור}} הוסיף שהרי על סיחון נאמר "והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו" ואם סיחון שלא עמדו מואב בפניו לא עמד בפני ישראל, מואב עצמם לא כל שכן. === פסוק ג=== '''ויגר מואב מפני העם כי רב הוא.''' [[הטור הארוך/{{כאן}}|הטור]] מפרש שמואב לא היה קדמון כשאר העמים שהיו מימי נח, ולכן חשש מפני בני ישראל שהיו עם רב. '''עתה ילחכו הקהל.''' [[הטור הארוך/{{כאן}}|הטור]] מפרש שלא חששו שילחמו בהם שהרי נצטוו אל תצר את מואב וידעו מזה, וכן שלחו להם אעברה בארצך כפי ששלחו לסיחון. אלא שיראו שמא יחריבו את ארצם כשיעברו בה, וילכדו את ארצם ויתנו אותם למס. אמנם ב{{ממק|חזקוני}} פירש שחששו שמא ילחמו בהם אחר שראו שכבשו מסיחון את מה שכבש סיחון ממואב ולא הבינו שעמון ומואב טיהרו בסיחון. === פסוק ו === '''כי ידעתי אשר תברך מבורך ואשר תאר יואר'''. הטעם שנקט גבי ברכה לשון הווה "מבורך" וגבי קללה לשון עתיד "יואר", ביאר הזרע שמשון ע"פ דברי רש"י {{ממ|[[רש"י/שמות/ד#ז|שמות ד ז]]}} שכיון שמידה טובה מרובה ממידת פורענות לכן הקב"ה ממהר לעשותה יותר מן הפורענות, ולפ"ז יש לומר שלכן הברכה כתובה בלשון הווה שממהר לעשותה משא"כ הקללה בלשון עתיד. === פסוק כב === '''ויחר אף אלקים כי הולך הוא.''' על פניו יש לתמוה, שכן תחילה אכן אמר לו ה' "לא תלך עמהם" {{ממ|[[תנ"ך/{{כאן}}#יב|פסוק יב]]}}, אך בלילה השני נאמר {{ממ|[[תנ"ך/{{כאן}}#כ|פסוק כ]]}} "ויבא אלקים אל בלעם לילה ויאמר לו אם לקרוא לך באנו האנשים קום לך אתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה". זאת ועוד, בלעם אף אינו מנסה לסתור קביעה זו, ואדרבה הוא מבהיר אותה היטב באזני שרי בלק והוא אומר {{ממ|[[תנ"ך/{{כאן}}#יח|פסוק יח]]}} "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבור את פי ה' אלקי לעשות קטנה או גדולה". מהי אם כן התביעה הגדולה על בלעם, ומהו חרון אף אלוקים שיצא עליו, והיכן רשעותו. בקונטרס דברי סופרים {{ממ|קובץ שיעורים ח"ב, סימן א אותיות יד-כד}} מבאר זאת הגר"א וסרמן זצ"ל הי"ד, כשהוא מקדים ומביא את מחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בגדר חיוב קיום מצוות דרבנן, אשר לדעת הרמב"ם שורש דאורייתא להם מהכתוב 'ועשית ככל אשר יורוך' ו'לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל', ואילו לדעת הרמב"ן פסוקים אלו אינם אלא על תורה שבעל פה אך לא על דינים דרבנן. יתירה מזאת, מדקדק הגרא"ו שלדעת הרמב"ן הדינים מדרבנן אין עליהם כל ציווי דאורייתא, כי אילו גם לדעת הרמב"ן נצטוונו מהתורה לקיים את דברי חכמים וכל מחלוקתו עם הרמב"ם היא ביחס לפסוקים הנזכרים, אזי קושיית הרמב"ן על הרמב"ם מדוע חמורים דברי תורה מדברי סופרים, תקשה גם על שיטתו הוא. וכי מה הנפקא מינה אם החיוב לשמוע בקול חכמים הוא מ'לא תסור' או מפסוק אחר או הלכה למשה מסיני. אלא על כרחך למדים אנו שלדעת הרמב"ן לא נצטוינו כלל מן התורה לשמוע לדברי חכמים. אלא שלפי זה הרי מתעוררת תמיהה רבה וכפי שהעמידה הגרא"ו בדבריו: ותימה גדולה לומר כן, דאם כן מאיזה טעם אנו חייבין לשמוע להן, ושלא לעבור על דבריהן, אחרי שאין לנו שום ציווי בתורה על זה, לא מקרא ולא מהלכה ולא מסברא [דאם נאמר שהסברא נותנת כן, הדר הוה ליה דאורייתא, כדאמרינן בכל דוכתי 'הא למה לי קרא סברא היא', אלמא דסברא וקרא חד דינא להן]. כדי לבאר זאת מקדים הגרא"ו ומביא את דברי הגמרא ביבמות {{ממ|[[בבלי/יבמות/סב/א|סב.]]}} תניא, שלשה דברים עשה משה מדעתו והסכימה דעתו לדעת המקום, פירש מן האשה ושיבר הלוחות והוסיף יום אחד. והגמרא מפרשת בכל אחד מהדברים מה דרש משה, אם קרא או ק"ו. וכתבו התוספות {{ממ|[[תוספות/יבמות/סב/א#מדעתיה|ד"ה מדעתיה]]}} אע"ג דקל וחומר קאמר, אין זה ק"ו גמור וכו', והתוספות מבארים מדוע אין הק"ו שדרש משה ק"ו מוחלט, יעויין שם. ולכאורה צ"ב, אם אכן אין זה ק"ו בכל גדרי ק"ו – וכפי שהכריחו התוספות, שאילו היה זה ק"ו לא היה זה 'מדעתו' – אם כן חזרה שאלת הגמרא מנין דרש כן משה, ומהו עניינו של לימוד ק"ו ש"אינו ק"ו גמור". אלא, מבאר הגרא"ו, הוספת יום אחד על ידי משה היתה רק מדרבנן, אלא שמכל מקום הסכימה דעתו לדעת המקום – שכן היה גם רצון השם יתברך, אלא שלא ציווהו על זה בציווי מפורש. ומשה למד מק"ו זה שאכן כך רצון ה' ואף שלא היה ק"ו זה בגדרי ק"ו ואינו מדין תורה אלא רק מדברי סופרים. עפ"ז מבאר הגרא"ו את תוקפם של כל דברי חז"ל: יש לומר שהוא הדין בכל המצוות ואיסורין של דבריהן, הסכימה דעתן לדעת המקום. ולדוגמא, כשאסרו שניות לעריות, גם רצון השם יתברך היה שנגזור על עצמנו שניות, אלא שלא ציוה על זה בתורה מפורש. ועפ"ז מדוקדק מאד עוונו של בלעם הרשע, אמת שהכריז ואמר כי 'לא אוכל לעבור את פי ה' אלקי לעשות קטנה או גדולה', אך העמיד את כל דבריו על היוצא מ'פי ה' אלקי', כי רק מה שנצטווה מפורש אותו שמר לעשות, אבל רצון ה' לא היה חשוב בעיניו לעשותו – וזו היא רשעותו. === פסוק לד === '''חטאתי כי לא ידעתי.''' לכאורה צ"ב שלפי דבריו שלא ידע מדוע חטא. אלא שזה גופא החטא מה שלא ידע ולא הבין מהסיבות שאירע לו פעמיים ושלש, שרצון הקב"ה שלא ילך עמהם. [בספר רמתיים צופים {{ממ|תנדב"א רבה פ"ג אות ח}} הביא ששמע כך מרבי בונים מפשיסחא, ואחר שינת הצהריים אמר לו לפתוח ספר חסידים ולקרוא. ולשאלתו היכן יקרא, אמר לו שיפתח היכן שיפתח. וקרא ונמצא כתוב שם פירוש זה. ואמר שבא אליו בעל ספר חסידים בשינת הצהריים בחלום ואמר לו לקרוא בספר, ולא הבין הטעם, ועכשיו מבין שרצה שיראה שכן פירש הוא בספרו]. {{שולי הגליון}} {{ניווט כללי תחתון}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תבניות המופיעות בדף זה:
תבנית:-
(
עריכה
)
תבנית:Min
(
עריכה
)
תבנית:Replace
(
עריכה
)
תבנית:Str find
(
עריכה
)
תבנית:Str len
(
עריכה
)
תבנית:Str mid
(
עריכה
)
תבנית:Str mid/core
(
עריכה
)
תבנית:Trim
(
עריכה
)
תבנית:Yesno
(
עריכה
)
תבנית:אות למספר
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:בונוס הפטרות
(
עריכה
)
תבנית:ביאורים
(
עריכה
)
תבנית:בלי סוגריים מרובעים
(
עריכה
)
תבנית:גופן
(
עריכה
)
תבנית:דף הבא
(
עריכה
)
תבנית:דף קודם
(
עריכה
)
תבנית:החלף
(
עריכה
)
תבנית:היררכיה
(
עריכה
)
תבנית:הכתר
(
עריכה
)
תבנית:הערה
(
עריכה
)
תבנית:הערה/קוד
(
עריכה
)
תבנית:הערות שוליים
(
עריכה
)
תבנית:חלונית
(
עריכה
)
תבנית:חץ משולש
(
עריכה
)
תבנית:כאן
(
עריכה
)
תבנית:ממ
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/בבלי ומפרשיו
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/מסכת
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/ספר תנ"ך
(
עריכה
)
תבנית:ממ/תיקון שגיאות/תנ"ך ומפרשיו
(
עריכה
)
תבנית:ממק
(
עריכה
)
תבנית:מספר לאות
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:מרכז
(
עריכה
)
תבנית:ניווט כללי עליון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:ניווט כללי תחתון
(
הצגת מקור
) (מוגנת)
תבנית:סרגל תנך
(
עריכה
)
תבנית:סרגל תנך/פנים
(
עריכה
)
תבנית:עוגן
(
עריכה
)
תבנית:על התורה
(
עריכה
)
תבנית:ק-4
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק1
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק2
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק3
(
עריכה
)
תבנית:ק-סק4
(
עריכה
)
תבנית:ש
(
עריכה
)
תבנית:שולי הגליון
(
עריכה
)
תבנית:תא שמע תנ"ך
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מסכתות תחתון
(
עריכה
)
תבנית:תנאי מפרשים כללי
(
עריכה
)
יחידה:Arguments
(
עריכה
)
יחידה:Math
(
עריכה
)
יחידה:PV-options
(
עריכה
)
יחידה:ParamValidator
(
עריכה
)
יחידה:String
(
עריכה
)
יחידה:Yesno
(
עריכה
)
יחידה:הערה
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים
(
עריכה
)
יחידה:סוגריים2
(
עריכה
)
יחידה:פרמטרים
(
עריכה
)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף