עריכת הדף "מסכת סופרים/יז"

{{ניווט כללי עליון}}
{{עוגןמ|א}} {{הערה|{{ממ|[[בבלי/מגילה/כט/ב|מגילה כט:]]}}.}}מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים לתעניות ולמעמדות וליום הכיפורים.

{{עוגןמ|ב}} ראש חדש וימי חנוכה שחלו להיות בשבת קורין שבעה בעניין שבת, והשמיני, אם לראש חדש הוא קורא, וביום השבת ובראשי חדשיכם {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כח#ט|במדבר כח ט-טו]]}}, ואם לחנוכה הוא קורא, ויהי ביום כלת משה {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ז#א|שם ז א]]}} עד כן עשה את המנורה {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ח#ד|שם ח ד]]}}{{הערה| וצ"ע שהרי אין קורין כ"ז בשבת חנוכה, ועי' לקמן {{ממ|[[מסכת סופרים/כ#ח|פ"כ ה"ח]]}}.}}.

{{עוגןמ|ג}} שלשת ימי הצום אין מתענין אותן רצופין אלא פרודין שני וחמישי ושני, ורבותינו שבארץ ישראל נהגו להתענות אחר ימי הפורים מפני ניקנור וחביריו, ועוד שמאחרין בפורענות ואין מקדימין.

{{עוגןמ|ד}} {{הערה|{{ממ|[[בבלי/תענית/כז/ב|תענית כז:]] עיי"ש}}.}}אנשי משמר היו מתענים בכל יום, בשני על מפרשי הים דכתיב ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#ו|בראשית א ו]]}}, בשלישי על מהלכי דרכים שנאמר ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#ט|שם פסוק ט]]}}, ברביעי על התינוקות שלא תעלה בהן אסכרה וימותו, דכתיב ויאמר אלהים יהי מאורות {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#יד|שם פסוק יד]]}} מארת כתיב, בחמישי על מעוברות ועל מניקות, מעוברות שלא יפילו ומניקות שלא ימיתו בניהן, שנאמר ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#כ|שם פסוק כ]]}}, בערב שבת ובמוצאי שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת, ויש אומרים בערב שבת בין השמשות ניתוספת נשמה יתירה בישראל ולאחר השבת נוטלין אותה הימנו, דבר אחר מפני הנוצרים שלא יאמרו על כי אנו שמחים בראשון הם מתענין בו, אבל אמרו חכמים בזמן המעמדות לא היו חוששין לאיבת גוי, אלא משום דכתיב וינפש {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לא#יז|שמות לא יז]]}}, וי על הנפש.

{{עוגןמ|ה}} {{הערה|{{ממ|עי' [[בבלי/מגילה/ל/ב|מגילה ל:]]}}.}} בפסח קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כב#כו|ויקרא כב כו]]}}, בעצרת שבעה שבועות {{ממ|[[תנ"ך/דברים/טז#ט|דברים טז ט]]}}, בראש השנה בחדש השביעי באחד לחדש {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#כד|ויקרא כג כד]]}}, ביום הכיפורים אחרי מות {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/טז#א|ויקרא טז א]]}}, ביום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כב#כו|שם כב כו]]}}, ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כט#יז|במדבר כט יז]]}}, בחנוכה בנשיאים {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/ז#א|שם ז א]]}}, בפורים ויבא עמלק {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יז#ח|שמות יז ח]]}}, בראשי חדשים ובראשי חדשיכם {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כח#יא|במדבר כח יא]]}}, במעמדות במעשה בראשית {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#א|בראשית א א]]}}, ובתעניות של תשעה באב ושבע אחרונות של עצירת נשמים ברכות וקללות {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כו|ויקרא כו]]}}, אבל תעניות אחרות ויחל משה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לב#יא|שמות לב יא]]}} ומפטירין דרשו ה' {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נח#ו|ישעיה נח ו]]}}, ויש אומרים שאין מפטירין ונהגו בו העם, ואין מפסיקין בקללות לפי שאינו מן המובחר להפסיק בקללות ולהתחיל בקללות, בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסידרן ואין עולה להם מן החשבון, שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כג#מד|ויקרא כג מד]]}} וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו.

{{עוגןמ|ו}} מיכן אמרו לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים ולתעניות ולמעמדות וליום הכיפורים שיבואו אלו בין בשבת בין בשני בין בחמישי שאין קורין כסדרן שמפסיקין סידרן וקורין באלו, אבל אי אתה יכול לומר בתעניות ובמעמדות ובפורים שיבואו בשבת כדי להפסיק מסדר שבת עליהם אלא בשאר ימי השבוע או בשני וחמישי.

{{עוגןמ|ז}} ובזמן שחל ראש חדש להיות בשבת, השמיני שצריך לקרות וביום השבת ובראשי חדשיכם הוא מפטיר בכה אמר ה' אלהים שער החצר הפנימית הפונה קדים {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/מו#א|יחזקאל מו א]]}}, חל להיות ראש חדש באחד בשבת מפטיר בשבת שלפני ראש חדש ויאמר לו יהונתן מחר חדש {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/כ#יח|שמואל-א כ יח]]}}.

{{עוגןמ|ח}} ובראש חדש עצמו קורין שלשה בקרבן תמיד {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כח#א|במדבר כח א]]}}, הראשון קורא וידבר צו ואמרת, והשני קורא את הכבש אחד ועשירית עולת, והשלישי חוזר למעלה וקורא עולת ונסכו ואת הכבש, מפני שאמרו {{ממ|[[בבלי/מגילה/כא/ב|מגילה כא:-כב.]]}}{{הערה| עיי"ש כל הסוגיא, ובביאור הגר"א {{ממ|[[ביאור הגר"א/אורח חיים/תכג#ג|או"ח תכג ג]]}}.}} אין קורין בפרשה פחות משלשה פסוקין ויש אומרים אין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקין, ההיא בפרשה גדולה, ובמה דברים אמורים בסיפה של פסיקה, אינו יכול לפסוק עד שיקרא ממנה שלשה פסוקין, ומכיון שהוא קורא ונסכו את הכבש וביום השבת עולת שבת נמצא שלישי שהוא קורא ארבעה פסוקים, והרביעי קורא בשל ראש חדש ובראשי חדשיכם כל הפסוקים.

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}