מסכת סופרים/יז

From אוצר הספרים היהודי השיתופי
Jump to navigation Jump to search

מסכת סופרים TriangleArrow-Left.png יז

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

(א) [1]מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים לתעניות ולמעמדות וליום הכיפורים.

(ב) ראש חדש וימי חנוכה שחלו להיות בשבת קורין שבעה בעניין שבת, והשמיני, אם לראש חדש הוא קורא, וביום השבת ובראשי חדשיכם (במדבר כח ט-טו), ואם לחנוכה הוא קורא, ויהי ביום כלת משה (שם ז א) עד כן עשה את המנורה (שם ח ד)[2].

(ג) שלשת ימי הצום אין מתענין אותן רצופין אלא פרודין שני וחמישי ושני, ורבותינו שבארץ ישראל נהגו להתענות אחר ימי הפורים מפני ניקנור וחביריו, ועוד שמאחרין בפורענות ואין מקדימין.

(ד) [3]אנשי משמר היו מתענים בכל יום, בשני על מפרשי הים דכתיב ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים (בראשית א ו), בשלישי על מהלכי דרכים שנאמר ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד (שם פסוק ט), ברביעי על התינוקות שלא תעלה בהן אסכרה וימותו, דכתיב ויאמר אלהים יהי מאורות (שם פסוק יד) מארת כתיב, בחמישי על מעוברות ועל מניקות, מעוברות שלא יפילו ומניקות שלא ימיתו בניהן, שנאמר ויאמר אלהים ישרצו המים שרץ נפש חיה (שם פסוק כ), בערב שבת ובמוצאי שבת לא היו מתענין מפני כבוד השבת, ויש אומרים בערב שבת בין השמשות ניתוספת נשמה יתירה בישראל ולאחר השבת נוטלין אותה הימנו, דבר אחר מפני הנוצרים שלא יאמרו על כי אנו שמחים בראשון הם מתענין בו, אבל אמרו חכמים בזמן המעמדות לא היו חוששין לאיבת גוי, אלא משום דכתיב וינפש (שמות לא יז), וי על הנפש.

(ה) [4] בפסח קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים (ויקרא כב כו), בעצרת שבעה שבועות (דברים טז ט), בראש השנה בחדש השביעי באחד לחדש (ויקרא כג כד), ביום הכיפורים אחרי מות (ויקרא טז א), ביום טוב הראשון של חג קורין בפרשת מועדות שבתורת כהנים (שם כב כו), ושאר כל ימות החג קורין בקרבנות החג (במדבר כט יז), בחנוכה בנשיאים (שם ז א), בפורים ויבא עמלק (שמות יז ח), בראשי חדשים ובראשי חדשיכם (במדבר כח יא), במעמדות במעשה בראשית (בראשית א א), ובתעניות של תשעה באב ושבע אחרונות של עצירת נשמים ברכות וקללות (ויקרא כו), אבל תעניות אחרות ויחל משה (שמות לב יא) ומפטירין דרשו ה' (ישעיה נח ו), ויש אומרים שאין מפטירין ונהגו בו העם, ואין מפסיקין בקללות לפי שאינו מן המובחר להפסיק בקללות ולהתחיל בקללות, בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסידרן ואין עולה להם מן החשבון, שנאמר (ויקרא כג מד) וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל, מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו.

(ו) מיכן אמרו לכל מפסיקין לראשי חדשים לחנוכה ולפורים ולתעניות ולמעמדות וליום הכיפורים שיבואו אלו בין בשבת בין בשני בין בחמישי שאין קורין כסדרן שמפסיקין סידרן וקורין באלו, אבל אי אתה יכול לומר בתעניות ובמעמדות ובפורים שיבואו בשבת כדי להפסיק מסדר שבת עליהם אלא בשאר ימי השבוע או בשני וחמישי.

(ז) ובזמן שחל ראש חדש להיות בשבת, השמיני שצריך לקרות וביום השבת ובראשי חדשיכם הוא מפטיר בכה אמר ה' אלהים שער החצר הפנימית הפונה קדים (יחזקאל מו א), חל להיות ראש חדש באחד בשבת מפטיר בשבת שלפני ראש חדש ויאמר לו יהונתן מחר חדש (שמואל-א כ יח).

(ח) ובראש חדש עצמו קורין שלשה בקרבן תמיד (במדבר כח א), הראשון קורא וידבר צו ואמרת, והשני קורא את הכבש אחד ועשירית עולת, והשלישי חוזר למעלה וקורא עולת ונסכו ואת הכבש, מפני שאמרו (מגילה כא:-כב.)[5] אין קורין בפרשה פחות משלשה פסוקין ויש אומרים אין משיירין בפרשה פחות משלשה פסוקין, ההיא בפרשה גדולה, ובמה דברים אמורים בסיפה של פסיקה, אינו יכול לפסוק עד שיקרא ממנה שלשה פסוקין, ומכיון שהוא קורא ונסכו את הכבש וביום השבת עולת שבת נמצא שלישי שהוא קורא ארבעה פסוקים, והרביעי קורא בשל ראש חדש ובראשי חדשיכם כל הפסוקים.



שולי הגליון


  1. (מגילה כט:).
  2. וצ"ע שהרי אין קורין כ"ז בשבת חנוכה, ועי' לקמן (פ"כ ה"ח).
  3. (תענית כז: עיי"ש).
  4. (עי' מגילה ל:).
  5. עיי"ש כל הסוגיא, ובביאור הגר"א (או"ח תכג ג).
< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף