עריכת הדף "מסכת כלה רבתי/ה"

{{ניווט כללי עליון}}
{{עוגןמ|א}} {{הערה| במהדורת היגר הוא המשך פ"ד (הלכה כ-לא).}}{{הערה| ברייתות פרק זה הם בעיקר ממסכת דרך ארץ זוטא {{ממ|[[מסכת דרך ארץ זוטא/ג|פ"ג]]}}.}} הוי דן את דבריך עד שלא תוציאם מתוך פיך, [חשוב מעשיך לדרך ארץ ותן שכר לפסיעותיך] הצדק עליך לעולם את הדין והוצא עצמך מן התרעומת. '''גמ':''' הוי דן את דבריך עד שלא תוציאם מתוך פיך, כדי שיחשוב אדם מה שהוא משיב ומה ישיבוהו, הצדק עליך לעולם את הדין, יפה דן יפה חייב, יפה שפט, והוצא עצמך מן התרעומת, תנא ליה{{הערה|{{ממ|לעיל [[מסכת כלה רבתי/ג#כ|פ"ג ה"כ]]}}.}}, התם בדגרמיה הכא עילוי קודשא בריך הוא.

{{עוגןמ|ב}} הוי דן את חבירך לכף זכות ואל יכריעוך דברי פיך{{הערה|נ"א ואל תכריעהו לכף חובה.}}, שש בחלקך ונוח{{הערה|נ"א ונאה.}} במיעוטך ושנא את המה בכך{{הערה|נ"א ואל תסני את מוכיחך, [ובגמ' איתא שם שנא את המברך, ותרוויהו נראים כט"ס].}}, והוי קטן בעיני נפשך, יהי חלקך ברוך לעולם, עין טובה ונפש חשובה. '''גמ':''' הוי דן את חבירך לכף זכות, היכא דלא איגלי לך מידי, ואל יכריעוך דברי פיך, דלא ליקום במליה לך מיתה{{הערה|נ"א כד מנצח.}}, שש בחלקך זו אשה, וכן הוא אומר {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לא#ב|איוב לא ב]]}} ומה חלק אלוה ממעל, ואומר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יט#יד|משלי יט יד]]}} בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת, ונוח במיעוטך ממני{{הערה|נ"א מזוני.}}; ושנא את המה בכך, המה בכך תנא ליה באידך פירקא, התם במילי דעלמא הכא דלא לימא מה בכך שאילו תהא בת פלוני פנוייה לי; והוי קטן בעיני נפשך, כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/טו#ד|תהלים טו ד]]}} נבזה בעיניו נמאס; יהי חלקך ברוך לעולם כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ה#יח|משלי ה יח]]}} יהי מקורך ברוך; עין טובה דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כב#ט|שם כב ט]]}} טוב עין הוא יבורך; ונפש חשובה דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נח#י|ישעיה נח י]]}} ותפק לרעב נפשך.

{{עוגןמ|ג}} ולמד לשונך לומר איני יודע שמא תתבדה ותתאחז. '''גמ':''' כדכתיב באחימעץ {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/יח#כט|שמואל-ב יח כט]]}}.

{{עוגןמ|ד}} אם רפית עצמך מן המצוה{{הערה|נ"א המשנה.}} סופך להתרפות במצוה אחרת כמותה, [ואם חילקת את פגריך לחקור בה סופך להקל באחרית כיוצא בה, ואין לך שכר בצערך, ואם לקחת את שאינו שלך אף שלך יטלו ממך, והוי זהיר בקדשים באכילתן ובנתינתן{{הערה|כל המוסגר אינו בהוצאת היגר.}}]. '''גמ':''' כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כד#י|משלי כד י]]}} התרפית ביום צרה צר כוחכה.

{{עוגןמ|ה}} הוי עלוב ואהוב, [ולא תשוב על ידך, עלוב לכל אדם ואם נשי ביתך יותר מכל אדם{{הערה|המוסגר אינו בהוצאת היגר.}}]. '''גמ':''' תניא להו התם, הכא ודאי לפני המקום.

{{עוגןמ|ו}} תחלת נדרים פתח לאולת, תחלת טמאות פתח לעבודה זרה, קלות ראש בנשים פתח לניאוף. '''גמ':''' לא נצרכה ליה אלא לאשתו.

{{עוגןמ|ז}} אם ערבת על מנת שלא לתבוע{{הערה|נ"א על מנת לשלם.}}, אם לוית על מנת לפרוע, אם הלוית על מנת שלא לתבוע. '''גמ':''' אם ערבת על מנת שלא לתבוע, דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כ#טז|משלי כ טז]]}} לקח בגדו כי ערב זר, כתיב לקח וכתיב קח {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כז#יג|שם כז יג]]}}, כל הערב ואינו משלם מעלה עליו כלום שהיתה החובה שלו שהוא{{הערה|נ"א שאינו.}} משלם; אם לוית על מנת לפרוע. שפיר אלא אם הלוית על מנת שלא לתבוע, פקע, אם כן נמצא ממונו אבד, הכא בתלמיד חכם אחר עסיקינן, שאינו עובר משום לוה רשע ולא ישלם {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/לז#כא|תהלים לז כא]]}}.

{{עוגןמ|ח}} הוי זהיר לפסוק [את החשבון]. '''גמ':''' עצה טובה קא משמע לתלמידי חכמים, דהיכא דאית להו עסקא בהדי אינש דלא לישבקיה ומחבלי חד על חד.

{{עוגןמ|ט}} {{הערה|הברייתות כאן ממשניות אבות {{ממ|[[משנה/אבות/ב#ה|פ"ב משנה ה ומשנה ז]]}}.}} קנית שם טוב קנית לעצמך. '''גמ':''' כדכתיב {{ממ|[[תנ"ך/משלי/ט#יב|משלי ט יב]]}} אם חכמת חכמת לך.

{{עוגןמ|י}} ואין בור ירא חטא. '''גמ':''' דכיון דלא ידע באוריתא מידי ולא ידע למפרש מחטאה.

{{עוגןמ|יא}} ולא כל המרבה בסחורה מחכים, ולא עם הארץ חסיד. '''גמ':''' מאי טעמא דכיון דלא שמע למילי דאוריתא קרי ביה מסיר אזנו משמוע תורה {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כח#ט|משלי כח ט]]}}.

{{עוגןמ|יב}} לא הבישן למד ולא הקפדן מלמד. '''גמ':''' פשיטא, לא צריכה דאפילו במילי דרך ארץ, אמר אבא אליהו זכור לטוב, לעולם אין התורה מתפרשת אלא ממי{{הערה|נ"א למי.}} שאינו קפדן, ואף אני איני נגלה אלא למי שאינו קפדן, אשרי מי שפגע בו ומי שישב עמו, שמובטח לו שהוא בן העולם הבא.

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}