עריכת הדף "מחברת מנחם/א/אשתוללו"

{{ניווט כללי עליון}}

<strong><big>‎אשתּוללו </big></strong>

'''אשתוללו''' אבירי לב נמו שנתם {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/עו#ו|תהלים עו ו]]}}, פתרונו נתעקרו אבירי לב, יתכן להיות מגזרת אשל. ושני פתרונים למלה: הפתרון האחד נטיעה, והשני עקירה, ומראה אחד לשניהם. ומבלי הפך המלה מתהפך ענינה כי המלה כפולת ענין, ישנו בנין וישנו סתירה. ויש כמוהו בלשון עברית מלין מחולקים לשני פנים אחוזים [נו"לו אחדים] במראם ונפרדים בענינם. וכה מחלקות 'אשתללו', יתכן להיות פתרונו נטיעה ועקירה על כי יסידת המלה אשל, כאלה: מסעף פארה במערצה {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/י#לג|ישעיה י לג]]}}, יתכן להיות מסעף מפריא פארוח, מסנסן סנסנים, ומפריח סעיפות. גם יתכן להיות מסעף מפשיח סעיפות ומשחית פארות [נו"ל מפשיח פארות ומשחית סעיפות], על כי יסודת המלה סעף, וכמהו ותשרש שרשיה ותמלא ארץ {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/פ#י|תהלים פ י]]}}, פתרונו לפי ענינו נטיעה. וחלופו, אזרעה יאחר יאכל וצאצאי ישרשו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לא#ח|איוב לא ח]]}}, כי אש היא עד אבדון תאכל ובכל תבואתו תשרש {{ממ|[[תנ"ך/איוב/לא#יב|שם לא יב]]}}, ושרשך מארץ החיים סלה {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/נב#ז|תהלים נב ז]]}}, הן למות הן לשרשי הן לענש {{ממ|[[תנ"ך/עזרא/ז#כו|עזרא ז כו]]}}, כלם עקירת שרשים המה, וכמהו לבבתנ אחתי כלה {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ד#ט|שיר השירים ד ט]]}}, ופתרונו הסרת לבבי, והוא הדין לשום לב. וכמהו ויחרגו ממסגרותיהם, {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/יח#מו|תהלים יח מו]]}}, פתרונו תרפה חגורתם ותסור ממתניהם, והוא הדין לחגור. ויעזקהו ויסקלהו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ה#ב|ישעיה ה ב]]}}, סלו סלו המסילה סקלו מאבן {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/סב#י|שם סב י]]}}, ענינו לפנות דרך מאבנים. הוא הדין [נו"ל המשפט] לסקלנו באבנים. ותפע כמו אופל {{ממ|[[תנ"ך/איוב/י#כב|איוב י כב]]}}, ופתרונו ותחשך, והוא הדין לזריחת נוגה. וכמהו הראשון אכלו מלך אשור וזה האחרון עצמו {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ו#יז|ירמיה ו יז]]}}, פתרונו ויגרור עצמותיו וינתחם לנתחים וינקר עצמיו מעליו, הן נמצא עצמו להסיר עצם ולשום עצם, וכאלה הרבה בתורה. אבל לא יכלנו להשיג מלה אשר תחלתה אל"ף ושי"ן אם יקרה להם כמקרה המלים האלה אשר תחלתם שי"ן ויבא תי"ו אחריו. לפי שלא מצאנו בלשון עברית כמלה זאת וכענין זה, על כן יוכל הטוען לטעון שאין תי"ו בא אחרי שי"ן ואחרי סמ"ך כי אם במלים אשר שיניהם תחלתם ואין זה מהם ולא מגזרתם על דבר האלף הנקדם במלה ולא נודע אם יוצא [נו"ו ימצא] בלשון עברית אם אין. דע, כי כל התוין המובאין במלין אשר אינם יסוד בהם בנינם וענינם על שתי פנים וכה ענין תוצאותיו, כל מלה אשר תחלתה שין או סמך מיוסדים במלה, יהיה התיו שני לאותיותיה, וכל מלה אשר אין תחלתה שי"ן או סמ"ך כי אם אות מיתר האותיות, יהיה התי"ו ראשון לאותיותיה או לאותיות היסוד. ואלה הם התוין השניים לאותיותיה הנכתבים במלים: שעשועים, אשתעשע {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קיט#טז|תהלים קיט טז]]}}. שמורים, אשתמרה {{ממ|[[תנ"ך/שמואל ב/כב#כד|שמואל ב, כב כד]]}}. שר, תשתרר {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/טז#יג|במדבר טז יג]]}}. שבח, השתבח {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קו#מז|תהלים קו מז]]}}. שחוח, תשתוחח {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/מב#ז|תהלים מב ז]]}}. שפך, תשתפך {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ל#טז|איוב ל טז]]}}. שמם, אשתומם {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/סג#ה|ישעיה סג ה]]}}. שכר. משתכר {{ממ|[[תנ"ך/חגי/א#ו|חגי א ו]]}}. שולל, משתולל {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נט#טו|ישעיה נט טו]]}}. שער, ישתער {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/יא#מ|דניאל יא מ]]}}. ספחני נא {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/ב#לו|שמואל א, ב לו]]}}, מהסתפח {{ממ|[[תנ"ך/שמואל א/כו#יט|שם כו יט]]}}. סף, הסתופף {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/פד#יא|תהלים פד יא]]}}. סלה, מסתולל {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ט#יז|שמות ט יז]]}}. סבל, יסתבל {{ממ|[[תנ"ך/קהלת/יב#ה|קהלת יב ה]]}}. שכל, משתכל {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ז#ח|דניאל ז ח]]}}. שריגים, ישתרגו {{ממ|[[תנ"ך/איכה/א#יד|איכה א יד]]}}. שרוע, מהשתרע {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כח#כ|ישעיה כח כ]]}}, וכאלה הרבה בתורה.

‎ואלה המלין אשר תוין ראשונים לאותיותיהם נסדרים במלים כמו אלה: נפל, ואתנפל {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ט#יח|דברים ט יח]]}}. הלך, ואתהלכה {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קיט#מה|תהלים קיט מה]]}}. מלט, ואתמלטה {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יט#כ|איוב יט כ]]}}. משל, ואתמשל {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ל#יט|שם ל יט]]}}. נהל, אתנהלה {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/לג#יד|בראשית לג יד]]}}, וכאלה הרבה בתורה. זאת חקת לשון עברית השניים שניים ליסוד והראשונים ראשונים ליסוד.

‎אבל יש מלה אחת אשר איננו נחברת ולא נאחזת במחברת המלים האלה ויצאה ממשפטם, ולא יצאה כי אם להדרת המלה, וזאת היא חגרנה שקים ספדנה והתשוטטנה {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/מט#ג|ירמיה מט ג]]}}, והענין הנכון מענינים והקרוב לפתרונות והראוי למראות, ירחיק מספיקות להיות אשתוללו מגזרת כי ישל אלוה נפשו {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כו#ח|איוב כו ח]]}}, ונשל הברזל {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יט#ה|דברים יט ה]]}}, כי ישל זיתך {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כח#מ|שם כח מ]]}}. וגם ראוי להיות שלל, ויהיה ענין האל"ף כיתר אלפי המלים. ואם יטעון הטוען באודות האל"ף אשר בתחלת המלה אשר איננה אחוזה ביסודתה היתה המלה הזאת ראויה להכתב ישתוללו או נשתוללו כמו אשתוללו, ומבלעדי המראות האלה לא תקום המלה, כי יש להשיב אמנם אלף מכל האותיות אין לו כח במלים כי אחרי ישנו יסוד במלה נופל ממנה וקמה המלה מבלעדי אלף כיתר המלים הנקרמים לאותיות בתחלת הספר, וכאשר האלף הנראה עיקר במלה ואיננו יסוד ימוש וידוד ממנה, כך יאחז ועולה במלה ואיננו יסוד בה. אך בעלותו במלה, איננו עולה כי אם במקום יו"ד או ה"א או נו"ן, הם הם האותיות הראויות לאשתוללו כאלה המלים:

ואחרי כן אתחבר יהושפט מלך יהודה עם אחזיה מלך ישראל {{ממ|[[תנ"ך/דברי הימים ב/כ#לה|דברי הימים ב, כ לה]]}}, והמלה מגזרת מחברת {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כו#ד|שמות כו ד]]}}, ואין לאל"ף דרך במלה, אבל עמד במקום ה"א קרוב ללשון ארמית, ואין זה כי אם לחלש כח האלפין. וכמהו כי לא לנצח אדוש ירשנו {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כח#כח|ישעיה כח כח]]}}, היתה ראויה להכתב הרוש ירושנו. וכמהו כל מלבושי אגאלתי {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/סג#ג|שם סג ג]]}}, היה ראויה להכתב הגאלתי. וכמהו הרעב והחרב מי אנחמך {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נא#יט|שם נא יט]]}}, היה ראויה להכתב מי ינחמך, וכאלה הרבה בתורה, ומיעוטם יורה על רובם. וענין אשתוללו ראוי להיות כמו אלה, לא יקרה כה ליתר האותיות, כי אם לאל"ף לבדה, כמו אשתוללו ודמיונו.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}