עריכת הדף "ילקוט שמעוני/א/תרפג"

{{ניווט כללי עליון}}

=={{מרכז|{{גופן|5|דוד|'''פרשת במדבר'''}}}}==

=== פרק א - רמז תרפג ===

('''מדרש תנחומא פרשת אמור, ה''''):<br>
{{מנוקד|<big>'''וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר'''</big>}} {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/א#א|במדבר א, א]]}}.<br>
{{מנוקד|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי}}. זה שאמר הכתוב {{מנוקד|צִדְקָתְךָ כְּהַרְרֵי אֵל}} {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/לו#ז|תהלים לו, ז]]}}. אמר רבי מאיר משל את הצדיקים בדירתן, ומשל את הרשעים בדירתן, משל הצדיקים בדירתן: {{מנוקד|בְּמִרְעֶה טּוֹב אֶרְעֶה אֹתָם וּבְהָרֵי מְרוֹם יִשְׂרָאֵל יִהְיֶה נְוֵהֶם}} {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/לד#יד|יחזקאל לד, יד]]}}, ומשל את הרשעים בדירתן: {{מנוקד|כֹּה אָמַר אֲדֹנָ"י ה' בְּיוֹם רִדְתּוֹ שְׁאוֹלָה הֶאֱבַלְתִּי כִּסֵּתִי עָלָיו אֶת תְּהוֹם}} {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/לא#טו|יחזקאל לא, טו]]}}. במה הרשעים מתכסין כשהן יורדין לגיהנם בתהום. חזקיה ברבי חייא אמר: הגיגית הזו במה מכסין אותה, בכלי חרס מפני שהוא מינה, כך הרשעים כתיב בהן: {{מנוקד|וְהָיָה בְמַחְשָׁךְ מַעֲשֵׂיהֶם}} {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/כט#טו|ישעיה כט, טו]]}}. לפיכך הם השוכים לפני הקב"ה, והוא מורידן לשאול שהיא חשכה ומכסה עליהן את התהום שהוא חשך, שנאמר {{מנוקד|חֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם}} {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#ב|בראשית א, ב]]}}. 

{{ממ|[[מדרש רבה/במדבר/א#א|במדבר רבה א, א]]}}:<br>
והצדקה שהקב"ה מביא לעולם מפורסמת כהרים הללו, {{מנוקד|מִשְׁפָּטֶךָ תְּהוֹם רַבָּה}} {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/לו#ז|תהלים לו, ז]]}}. משפט שאתה עושה לעולם כתהום רבה, מה תהום בסתר אף משפטיך בסתר, כיצד כיון שחרבה ירושלים, בתשעה באב חרבה, וכשנראה ליחזקאל בכ', למה שלא לפרסם לו באיזה יום חרבה, אבל כשהוא בא לגדל את ישראל הוא מפרסם באי זה מקום, באי זה חדש ובאי זו שנה, [באיזה אפטיא. באיזה יום {{מנוקד|בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ}}. באיזה מקום {{מנוקד|בְּמִדְבַּר סִינַי}}, באיזה חודש {{מנוקד|לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי}}, באיזו שנה] {{מנוקד|בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית}}, באי זו איפטיא {{מנוקד|לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם}}. {{מנוקד|לֵאמֹר}}, מה אמר להם, {{מנוקד|שְׂאוּ אֶת רֹאשׁ}}. <br>

דבר אחר: {{מנוקד|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה}}. זה שאמר הכתוב {{מנוקד|הַדּוֹר אַתֶּם רְאוּ דְבַר ה'}} {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ב#לא|ירמיה ב, לא]]}}. אמר הקב"ה לישראל, אמרתם למשה: {{מנוקד|לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם}} {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כא#ה|במדבר כא, ה]]}}. {{מנוקד|הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל}}, וכי כמדבר עשיתי לכם [או כמדבר נהגתי אתכם], בנוהג שבעולם מלך בשר ודם שיוצא למדבר, שמא מוצא שלוה כשם שהיה בפלטין שלו או אכילה או שתיה, ואתם הייתם עבדים לפרעה במצרים והוצאתי אתכם משם, והרבצתי אתכם תחת ענני כבוד, והעמדתי לכם שלשה גואלין משמשין אתכם, שנאמר: {{מנוקד|וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם}} {{ממ|[[תנ"ך/מיכה/ו#ד|מיכה ו, ד]]}}. שבעה עננים היו, מלמעלן ומלמטן ומארבע רוחות העולם ואחד מפניהם, מכה נחשים ועקרבים, ומשוה להן את ההרים ואת העמקים, ושורף את הקוצים ואת הברקנים ומעלה עשן, ורואים אותן כל מלכי מזרח ומערב, ואומות העולם אומרים: {{מנוקד|מִי זֹאת עֹלָה מִן הַמִּדְבָּר כְּתִימֲרוֹת עָשָׁן}} וגו' {{ממ|[[תנ"ך/שיר השירים/ג#ו|שה"ש ג, ו]]}}. וכתיב {{מנוקד|וָאוֹלֵךְ אֶתְכֶם אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר לֹא בָלוּ שַׂלְמֹתֵיכֶם}} {{ממ|[[תנ"ך/דברים/כט#ד|דברים כט, ד]]}}. התינוק [הזה] כל זמן שהוא גדול לבושו ושמלתו גדלין עמו: המן בזכות משה, והענן בזכות אהרן, והבאר בזכות מרים שאמרה שירה על המים. [א"ר ברכיה הכהן בשם רבי לוי] מלך בשר ודם שיש לו מדינה, והיה משלח בני אדם גדולים לתוכה שיהיו עושין משפטן ונושאין משאן, מי צריך להיות זקוק למזונותיהם, לא בני המדינה, והקב"ה לא עשה כן אלא שלח משה ואהרן ומרים, שבזכותן ישראל מתנהגין, המן בזכות משה וכו', [תדע לך שהוא כן, שכיון שנסתלק משה מה כתיב שם: {{מנוקד|וַיִּשְׁבֹּת הַמָּן מִמָּחֳרָת}} {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/ה#יב|יהושע ה, יב]]}}], ענני כבוד בזכות אהרן, תדע לך שהוא כן שכיון שנסתלק אהרן מה כתיב: {{מנוקד|וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ}} {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כא#ד|במדבר כא, ד]]}}. שהיתה השמש זורחת עליהן, והבאר בזכות מרים, שנאמר: {{מנוקד|וַתָּמָת שָׁם מִרְיָם וַתִּקָּבֵר שָׁם}}. {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כ#א|במדבר כ, א]]}}. {{מנוקד|וְלֹא הָיָה מַיִם לָעֵדָה}} {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כ#ב|שם ב]]}}. והיאך היתה [הבאר] עשויה, כמין סלע היתה מתגלגלת ובאה עמהם במסע, וכיון שהיו הדגלים חונים והמשכן עומד, היה בא הסלע ויושב לו בחצר אהל מועד, והנשיאים עומדין על גבו ואומרים: {{מנוקד|עֲלִי בְאֵר}} {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כא#יז|במדבר כא, יז]]}}, והיתה עולה, ואחר כך הבאתי לכם שלוים, {{מנוקד|הֲמִדְבָּר הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל}} {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ב#לא|ירמיה ב, לא]]}}. שמא כמדבר נהגתי אתכם, {{מנוקד|אִם אֶרֶץ מַאְפֵּלְיָה}} לא אני בעצמי הייתי מאיר לכם [מאפלכם], שנאמר {{מנוקד|וַה' הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם}} {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יג#כא|שמות יג, כא]]}}, <br>

דבר אחר: {{מנוקד|מַאְפֵּלְיָה}}, שמא אמרתי שאני מביא להם [טובה] והלקשתי אותה, ואין מאפליה אלא הלקשה, שנאמר {{מנוקד|כִּי אֲפִילֹת הֵנָּה}} {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ט#לב|שמות ט, לב]]}}. אמר רבי יהושע בן לוי: לא נפל דבר ממה שאמר הקב"ה לישראל, שכן אמר יהושע: {{מנוקד|לֹא נָפַל דָּבָר מִכֹּל הַדָּבָר הַטּוֹב אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֶל בֵּית יִשְׂרָאֵל הַכֹּל בָּא}} {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/כא#מג|יהושע כא, מג]]}}. זהו שאמר הכתוב: {{מנוקד|מִי יִתְּנֵנִי בַמִּדְבָּר}} {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/ט#א|ירמיה ט, א]]}}. משל לנשיא שנכנס למדינה וראו אותו בני המדינה וברחו, נכנס בשנייה וברחו, נכנס לעיר אחרת חריבה וראו אותו בני מדינה וקלסו אותו, ואמר [הנשיא] זו העיר הטובה מכל המדינות, כאן אני בונה לי אכסניא, כך הקב"ה בא לים ברח מפניו, שנאמר {{מנוקד|הים ראה וינס}} {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קיד#ג|תהלים קיד, ג]]}}. [נגלה על הר סיני ברחו, שנאמר {{מנוקד|הֶהָרִים רָקְדוּ כְאֵילִים}} {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קיד#ד|שם ד]]}}], בא למדבר חריבה קלסו אותו, שנאמר: {{מנוקד|יִשְׂאוּ מִדְבָּר וְעָרָיו}} {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מב#יא|ישעיה מב, יא]]}}. ירד לתוכה התחילו שמחים שהקב"ה דר בתוכן, שנאמר: {{מנוקד|יְשֻׂשׂוּם מִדְבָּר וְצִיָּה}} {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/לה#א|ישעיה לה, א]]}}:

{{מנוקד|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד}}. עד שלא עמד אהל מועד דבר עמו בסנה, שנאמר: {{מנוקד|וַיֵּרָא מַלְאַךְ ה' אֵלָיו בְּלַבַּת אֵשׁ מִתּוֹךְ הַסְּנֶה}} {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ג#ב|שמות ג, ב]]}}. [אח"כ דבר עמו במדין, שנאמר {{מנוקד|וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְיָן}} {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ד#יט|שמות ד, יט]]}}]. אחר כך דבר עמו במצרים, שנאמר {{מנוקד|וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר}} {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יב#א|שמות יב, א]]}}. ואחר כך דבר עמו בסיני, שנאמר: {{מנוקד|וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי}}. כיון שעמד אהל מועד אמר יפה היא הצניעות, שנאמר {{מנוקד|וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹקֶיךָ}} {{ממ|[[תנ"ך/מיכה/ו#ח|מיכה ו, ח]]}}, מתחיל לדבר עמו באהל מועד: וכן דוד הוא אומר: {{מנוקד|כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה}} {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/מה#יד|תהלים מה, יד]]}}, בת מלך זה משה, שנאמר [{{מנוקד|וַתְּבִאֵהוּ לְבַת פַּרְעֹה וַיְהִי לָהּ לְבֵן}} {{ממ|[[תנ"ך/שמות/ב#י|שמות ב, י]]}}. בת מלך זה משה, שנאמר: {{מנוקד|וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה}} {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/יט#ד|ישעיה יט, ד]]}}, אלו המכות שבאו על מצריים, {{מנוקד|וּמֶלֶךְ עַז יִמְשָׁל בָּם}} זה משה שהוא מלכה של תורה שנקראת עז, שנאמר: {{מנוקד|ה' עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן ה' יְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ בַשָּׁלוֹם}} {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/כט#יא|תהלים כט, יא]]}}:

{{שולי הגליון}}

{{ניווט כללי תחתון}}