עריכת הדף "חובות הלבבות/שער הכניעה/ה"

<noinclude>{{ניווט כללי עליון}}</noinclude>
אבל אופני קנות הכניעה והדרך שמקל אותה על האדם הוא, שתהיה מחשבתו ורעיונו תמיד בשבעה דברים.

'''אחד מהם''' שורש הויתו והתחלתו מן הלבונית והדם אחר התעפשם ובאוש ריחם. ואחר כך הוא נזון מדם הטומאה כל ימי עמדו בבטן אמו, אחר כך יצא והוא חלוש ודל בגופו ואבריו, ואחר כך יעלה מן המדרגה הזאת אל הסמוכה לה עד שיגיע לרוב שנותיו, אחר כך יחלו ימי הזקנה עד שימלאו ימיו, ואמר אחד מן החכמים בענין זה אני תמה ממי שעבר במעבר השתן פעמים היאך יתגאה ויגבה לבו, כי המחשבה בזה ובדומה לו מענין האדם מחייבת הכניעה, כמו שאמר דוד המע"ה {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קמד#ג|תהלים קמד ג]]}} ה' מה אדם ותדעהו, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/איוב/יד#א|איוב יד א]]}} אדם ילוד אשה, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/כב#ז|תהלים כב ז]]}} ואנכי תולעת ולא איש, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/איוב/כה#ו|איוב כה ו]]}} אף כי אנוש רמה ובן אדם תולעה.

'''והשני''', כשהוא חושב בעוצם מה שיגיע אליו בעולם ממיני הנסיון ברעב ובצמא ובקור ובחום ובחלאים ובפגעים ובדאגות, אשר אין לו מנוחה מהם כי אם במות, וכאשר יתן האיש הנלבב אל לבו כל זה ויבין חולשתו ומיעוט השגתו וקצרת ידו מדחות מעל נפשו כל זה, יכיר מצורת מעמדו כי הוא אינו כמו אסיר בעולם הזה, אבל הוא אסיר באמת, ויכנע כניעת האסיר המושם בבור אשר אין לו תחבולה ולא יכולת להתיר את עצמו מבלתי אדוניו, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/עט#יא|תהלים עט יא]]}} תבוא לפניך אנקת אסיר, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קמב#ח|שם קמב ח]]}} הוציאה ממסגר נפשי.

'''והשלישי''', כאשר יחשב בחליפתו ובוא אליו המות מהרה והפסק מאוייו ותקותו בעת ההיא, ועזבו כל קניניו והתיאשו מקחת מהם מאומה לצידה ומהועיל בהם, וצורת עמדו בקבר וכבר חלף אור פניו ושחר מראהו וירום תולעים ועפוש ומוגלה, ויחלפו סימני יופי גופו ויחזק באוש ריחו כאלו לא רוחץ מעולם ולא מורק ולא הפיח ריח הטוב, כי כאשר יעבור על לב אדם זה וכיוצא בו יכנע בנפשו וישח ולא יתגאה ולא יגבה לבו ולא יתנשא ולא יתגדל, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ב#כב|ישעיה ב כב]]}} חדלו לכם מן האדם אשר נשמה באפו כי במה נחשב הוא, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/סב#י|תהלים סב י]]}} אך הבל בני אדם כזב בני איש וגו'.

'''והרביעי''', כאשר יעביר על לבו מה שהוא חייב בו מעבודת האלהים על רוב חסדו עליו וגודל טובו אליו, והתעלמותו מן המצוות השכליות והשמעיות וקיצורו בהם, והפסק טענותיו ואמתלאותיו בבוא יום החשבון, וחרטתו במעמד הגמול, יכנע ותשבר רוחו, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/מלאכי/ג#יט|מלאכי ג יט]]}} כי הנה היום בא בוער כתנור וגו', ומי מכלכל יום בואו {{ממ|[[תנ"ך/מלאכי/ג#ב|שם פסוק ב]]}}.

'''החמישי''', כאשר יחשב בגדולת הבורא יתברך ועוז גבורתו, המשקיף על נראהו ונסתרו, ויתן אל לבו הענין הגדול הזה, כמו שזכרו רבותינו ז"ל על הרבה חסידים, שהיו בדורות העוברים מן המורא והגדולה, והוא מה שאמרו {{ממ|[[בבלי/שבת/לד/א|שבת לד.]]}} נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות, ואמרו {{ממ|[[בבלי/סוכה/כח/א|סוכה כח.]]}} על יונתן בן עוזיאל כשהיה דורש בתורה כל עוף שהיה פורח עליו מיד נשרף, ואין ספק שמעלת הנביאים למעלה ממעלתם, ותמצא הנביאים כי היה כחם נמס וכורעים ומשתחוים בפגיעת המלאכים, כמו שאמר בדניאל {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ח#יז|דניאל ח יז]] ועוד}} ויהושע {{ממ|[[תנ"ך/יהושע/ה#יד|יהושע ה יד]]}} והרבה כמוהם, ותמצא בספרי הנביאים כי המלאכים כורעים ומשתחוים לבורא יתברך, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/נחמיה/ט#ו|נחמיה ט ו]]}} וצבא השמים לך משתחוים, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/איוב/ד#יח|איוב ד יח]]}} הן בעבדיו לא יאמין וגו', ובהיכלו כלו אומר כבוד {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/כט#ט|תהלים כט ט]]}}, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ו#ג|ישעיה ו ג]]}} וקרא זה אל זה ואמר קדוש וגו', ובמה שהוא נראה לדעתנו מצד ברואיו, כמו השמש והירח והכוכבים והגלגל והארץ וכל אשר עליה ממוצק וצומח וחי, די למי שיבין וישכיל, כמו שאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/צב#ו|תהלים צב ו]]}} מה גדלו מעשיך ה' מאד עמקו מחשבותיך איש בער לא ידע וגו', ואמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/מ#יז|ישעיה מ יז]]}} כל הגוים כאין נגדו, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/דניאל/ד#לב|דניאל ד לב]]}} כל דיירי ארעא כלא חשיבין, וכאשר יחשב הנלבב המבין בערכו אל המדברים, וערך המדברים אל כדור הארץ, וכדור הארץ אל גלגל הירח, וגלגל הירח אל הגלגל העליון, והכל אצל גדולת הבורא יתברך כאין, יכנע בנפשו וישפל לפני בוראו, כמו שאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/ח#ה|תהלים ח ה]]}} מה אנוש כי תזכרנו וגו'.

'''והששי''', כשקורא בספרי הנביאים ורואה חוזק עונש הגאים והגבוהים ועצם השגחתו על הענוים והשפלים, כמו שאמר בגאוה והגבהות {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ב#יא|ישעיה ב יא]]}} עיני גבהות אדם שפל ושח רום אנשים ונשגב וגו', ואמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/ב#יב|שם פסוק יב]]}} כי יום לה' צבאות על כל גאה ורם ועל כל נשא ושפל, ואמר בשתי הכתות {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קמז#ו|תהלים קמז ו]]}} מעודד ענוים ה' משפיל רשעים עדי ארץ וגו', ואמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/קלח#ו|שם קלח ו]]}} כי רם ה' ושפל יראה וגו', ואמר בשפלים {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/לז#יא|שם לז יא]]}} וענוים יירשו ארץ, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/סא#א|ישעיה סא א]]}} יען משח ה' אותי לבשר ענוים, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/ישעיה/נז#טו|שם נז טו]]}} כי כה אמר רם ונשא שוכן עד וקדוש שמו וגו', ואמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/טז#יח|משלי טז יח]]}} לפני שבר גאון, ואמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/יח#יב|שם יח יב]]}} לפני שבר יגבה לב איש.

'''והשביעי''', כשיראה תהפוכות עניני הברואים בעולם ומהירות התחלפות הממלכות והממשלות בו והעתקות אנשיו מענין אל ענין, והשחתת עם לתקנת עם אחר, וסוף הכל אל המות, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/מט#טו|תהלים מט טו]]}} כצאן לשאול שתו מות ירעם וגו', יכנע ולא יתגאה במאומה מהון העולם ולא יבטח לבו על דבר ממנו, כמו שכתוב {{ממ|[[תנ"ך/תהלים/מ#ה|שם מ ה]]}} אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו ולא פנה אל רהבים וגו'.

וכשלא יהיה לב האדם ריק מאחד מאלה השבעה ענינים אשר זכרנו, יהיה תמיד נכנע ושפל, עד אשר תהיה לו הכניעה טבע דבק לא יפרד ממנו, וכאשר ידבק בכניעה, תרחיק ממנו כל פגעי הגאוה והגובה והגדולה כאשר הקדמנו, וינצל בה מן החטא והמכשול, כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כ#כ|שמות כ כ]]}} ובעבור תהיה יראתו על פניכם לבלתי תחטאו, ואמרו חכמינו ז"ל {{ממ|[[משנה/אבות/ב#א|אבות ב א]]}} הסתכל בשלשה דברים ואין אתה בא לידי עברה, דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון, מאין באת מטפה סרוחה, ולאן אתה הולך למקום עפר רמה ותולעה, ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא.
<noinclude>{{שולי הגליון}}{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>