עריכת הדף "דעת זקנים/דברים/א"

{{ניווט כללי עליון}}

== א ==

'''אלה הדברים אשר דבר משה. ''' זש"ה{{הערה|כעין זה נמצא בדברים רבה {{ממ|[[דברים רבה/א/ב|א ב]]}}. וכ"ה גם ב[[רא"ש/{{כאן}}|פירוש הרא"ש]].}} {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כח#כג|משלי כח כג]]}} 'מוכיח אדם אחרי חן ימצא ממחליק לשון'. מוכיח אדם, זה משה שהוכיח את ישראל שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/לד#לא|יחזקאל לד לא]]}} 'ואתנה{{הערה|לפנינו '''ואתן''', ולשון 'ואתנה' מופיע במקום אחר {{ממ|[[תנ"ך/יחזקאל/לד#יז|יחזקאל לד יז]]}}.}} צאני צאן מרעיתי אדם אתם'. אחרי, אחר שהוכיחן הקב"ה. ומפני שהוכיחן חן ימצא שנאמר במשה {{ממ|[[תנ"ך/שמות/לג#יב|שמות לג יב]]}} וגם מצאת חן בעיני. ממחליק לשון זה בלעם שדבר להם חלקלקות ואמר {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כד#ה|במדבר כד ה]]}} מה טובו אוהליך יעקב.

משל דמשה ודבלעם למה הדבר דומה, לבן מלך שיש לו שני שרים אחד אוהבו ואחד שונאו. האוהב אומר לו, בני הזהר שלא תעשה עבירה, שאביך מלך ודיין ואם ישמע לא יחוס עליך אלא יהרגך. והשונא אומר, עשה כל תאות לבך, כי המלך אביך ואינך ירא משום דבר. כך משה האוהב אמר לישראל, השמרו לכם פן יפתה לבבכם {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יא#טז|להלן יא טז]]}}. וכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/יא#יז|שם פסוק יז]]}} וחרה אף ה' בכם וגו'. אבל בלעם השונא אמר להם, מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל וגו', ועשו כל תאות לבבכם, כי לאומות עושה כל הרעה שגזר עליהם שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כג#יט|במדבר כג יט]]}} לא איש אל ויכזב, אבל בכם שאתם בניו אם גזר רעה, ההוא אמר ולא יעשה ודבר ולא יקימנה {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כג#יט|שם]]}}. ועליהם אמר שלמה {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כז#ו|משלי כז ו]]}} נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא. וגם על משה נאמר {{ממ|[[תנ"ך/משלי/כד#כה|שם כד כה]]}} ולמוכיחים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב, ועליו לא נאמר אלא ועליהם, על המוכיח ועל המתוכח:

'''בין פארן ובין תפל ולבן'''. דברים של תפלות שהוציאו על המן שהיה לבן{{הערה|כמו שנאמר {{ממ|[[תנ"ך/שמות/טז#ל|שמות טז ל]]}}: 'והוא כזרע גד לבן'.}}. ומה היו אומרים, וכי יש טוחן ואינו פולט, שאוכלין המן ונבלע באיברים{{הערה|כן הוא בגמרא ביומא {{ממ|[[בבלי/יומא/עה/ב|עה:]]}}: שהיו אומרים עתיד מן זה שיתפח במעיהם, כלום יש ילוד אשה שמכניס ואינו מוציא. וכשנאמרו דברים לפני ר' ישמעאל אמר להם אל תקרי 'אבירים' אלא איברים דבר שנבלע במאתים וארבעים ושמונה איברים.}}:

== לז ==

'''בגללכם. ''' לפי שאתם מקטני אמנה, כי כשאמרנו המן הסלע הזה נוציא לכם מים {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כ#י|במדבר כ י]]}} חשבתם שהייתי סבור שלא יצאו ומקרה היה כשיצאו בפעם ראשונה שיצאו{{הערה|ראה שמות {{ממ|[[תנ"ך/שמות/יז#ז|יז ז]]}}.}}, והיה לי לפרש כי במצות הקב"ה אוציא לכם מים מן הסלע הזה ולכן כעס הקב"ה עלי וזהו בגללכם{{הערה|באו ליישב הקושיא מהו 'בגללכם' הלא פירש הכתוב שנענש משה 'יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל' {{ממ|[[תנ"ך/במדבר/כ#יב|במדבר כ יב]]}}, ולכך פירש שלא היתה תביעה על משה שהיה לו לפרש כן רק בגלל שהיו הם מקטני אמנה והיו סבורים שהוא סבור שלא יצאו. וכ"ה ב{{ממק|הדר זקנים}} ובפירוש ה{{ממק|רא"ש}}. וב{{ממק|בכור שור}} כאן ביתר ביאור: ואילו פירשתם דברי כמו שהייתי רוצה לומר כו' הקב"ה לא היה מקפיד, ובשביל שלא פירשתי כהוגן הקפיד הקב"ה, והיינו 'בגללכם'. וב{{ממק|רמב"ן}} פירש 'בגללכם' בעבור מריבתכם שרבו בני ישראל על את ה' על חסרון המים. עוד פירש שהכעס על משה ואהרן על אשר הכו את הסלע לפני העם לא כאשר צוו, ועל ידי זה הרהרו העם בדבר, ולא היה העונש אלא מפני שהיה הדבר בתוך בני ישראל ולא נקדש הכבוד לעיניהם, וכלשון הפסוק 'על אשר לא קדשתם אותי בתוך בני ישראל'. וב{{ממק|חזקוני}} פירש שתלה החטא בהם שהם גרמו לו כעס שמחמתו לא דקדק בלשונו ובמעשיו ועי"ז נענש. וה{{ממק|אברבנאל}} פירש שמשה לא נענש על מעשה מי מריבה, אלא על חטא המרגלים שבשליחותם הוסיף משה דברים רבים ועל ידי זה נגרר בסוף שהוציאו דיבת הארץ רעה. אלא שמאחר שעשה כן בשגגה, לכן תלה לו ה' חטאו ולא הענישו, ובמי מריבה גזר עליו את עונשו על עוונותיו הקודמים, ומי מריבה היו כלי אמצעי לגזירה זו ולא סיבה עצמית. ולכן אמר 'בגללכם' כי לא היה עונשו בעבור מי מריבה אלא בעבור חטא המרגלים. ובמשך חכמה {{ממ|[[משך חכמה/במדבר/יג#ל|במדבר יג ל]]}} פירש שעל חטא מי מריבה היה ה' מוחל למשה ומכניסו לארץ, אך הוחלט בנבואה שמשה מת ויהושע מכניס כדי להוציא מלבם של ישראל את הטעות שמשה בעצמו אלוקי והוא המסבב מערכות ומשדדם, ועל כן אמר תלה משה את אי כניסתו לארץ בישראל, היינו בטעות שהיו מייחסים לו כח אלוקי שבעבורה לא נמחל לו חטא מי מריבה.}}:

== מא ==

'''ותהינו לעלות ההרה. ''' מהו ותהינו, שהיו אומרים מטפה נתמלא הין, מדבר מועט נתמלאת סאתם. כלומר, בשביל דבר מועט כעס הקב"ה עלינו: 

== מד ==

'''וירדפו אתכם כאשר תעשינה הדבורים. ''' פי' שעוקצין מכאן ומכאן ואין ממיתין כך ויכום ויכתום שרדפו אחריהם בהכה ופצוע אבל לא הרגום כדי שלא יגדילו פיהם ונמצא שם שמים מתחלל. ותדע שלא מנה בכאן הנופלים במלחמה כדרך בשאר מלחמות ונראה שזו המלחמה דוישמע הכנעני מלך ערד דכתיב שם וישב ממנו שבי אבל לא הרגו אחד מהם והקב"ה לקח אחר כך נקמתם מהם שנ' וישמע ה' בקול ישראל ויך את הכנעני וכו':


{{שולי הגליון}}


{{ניווט כללי תחתון}}


{{פורסם בנחלת הכלל}}
[[קטגוריה:פרשת דברים]]